האולמות הגדולים והנוצצים (שאולי בתקווה יתמלאו בקרוב באוהדים), הלו"ז המטורף שכולל טיסות בתדירות גבוהה מחוף לחוף, הקרב בהתמודדות עם השחקנים הטובים בעולם, ההתנפלות התקשורתית, הציפיות. הטירון דני אבדיה (ואולי גם ים מדר) יכיר אחרי הדראפט עולם חדש ושונה לחלוטין ממה שהכיר. זה כבר לא כדורסל, זה שואו ברמה של סירק דה סוליי בלאס־וגאס.
אבדיה מגיע ל-NBA, פרויקט מיוחד
לקראת הבחירה הצפויה שלו מחרתיים בלילה, ניסינו לעשות קצת סדר בדברים. כלומר, מה בעצם עובר רוקי - שחקן שנה ראשונה - ב־NBA בפרמטרים השונים שמלווים אותו. קל זה בטוח לא יהיה, אבל זה חלק מהמשחק.
טקס החניכה
אנחנו בעידן חדש מבחינת כל הקשור לזובור, וטוב שכך. אם מדובר בצבא או בטקסי חניכה במכללות, הסבלנות אבדה כלפי מקרי אלימות והשפלה מיותרים שנועדו להכניס אדם לתוך קבוצה חדשה מסוימת.
אבל ב־NBA שומרים על המסורת, שיותר מהכל היא חביבה ולא פוגענית. מין דרך של הוותיקים להוריד לקרקע את הכוכבים החדשים ולהגיד להם שלא יתלהבו מעצמם יותר מדי. בכל זאת הם הגיעו לאתגר אחר ולמאבק נגד ולצד כדורסלנים שכבר עשו דבר או שניים בקריירה.
המטרה העיקרית היא לעשות מהרוקי צחוק בצורה ידידותית. ניקח את עומרי כספי כדוגמה: בעונתו הראשונה בליגה, במדי סקרמנטו, הוא נאלץ להסתובב עם תיק ורוד של ברבי, מעוטר בלבבות אדומים (במקרה של גל מקל זה היה תיק של אליל הבנות ג'סטין ביבר...). כמו כל רוקי, הוא נאלץ גם להביא כיבוד לאימוני הבוקר. מעבר לכך, הצעירים מקבלים כל מיני עבודות רס"ר כמו לסחוב את הציוד הכבד. לא משהו רציני, חלק מההווי. החלק הטוב הוא שזה עובר תוך עונה ואז הילדים הבאים בתור יעשו שליחויות עבור אבדיה.
האתגר הפיזי
"זה העניין של לשחק מול גברים חזקים, זה קשה". את הדברים אמר בעבר סנטר סן־אנטוניו ג'ארט אלן אחרי עונת הרוקי שלו, ומייק קונלי הוותיק הוסיף: "בעונה הראשונה שלי לא הייתי מוכן מבחינה גופנית. רק בקיץ שאחריה התרכזתי באזורים הבעייתיים בהכנה שלי והגעתי טוב יותר לעונה הבאה".
זה העניין. ההכנה הפיזית היא אחד החלקים החשובים במסלול שעובר שחקן שמעמיד את עצמו לדראפט, כי הוא צריך להראות לסקאוטים שהוא בנוי טוב מספיק בשביל הצעד הראשון - אבל שום הכנה בחדר הכושר ובאימונים לא שווה למשחק עצמו. מסובך לעבור משחק אחרי משחק את ספיגת החבטות בכניסה לסל, את העוצמה שבחסימות משני צידי המגרש נגד האתלטים המחושלים ביותר במשחק. רק אחרי תקופה מסוימת כדורסלן מסוגל לעמוד בזה באמת, וכמו שקונלי אמר, להבין מה דרוש ממנו. אין דרך להתחמק מזה, והשינוי בשחקני השנה הראשונה ניכר אחרי זמן מסוים. כמו שאמר אתמול פיני גרשון בראיון בלעדי ל"ידיעות אחרונות": "אם ים מדר יהיה ב־NBA שלושה־ארבעה חודשים, לא תכירו את הגוף שלו". זה תהליך ממושך, כואב וחשוב במיוחד.
המבחן המנטלי
רוקי, מכל מדינה שלא תהיה, מגיע בעמדה דומה למישהו שהיה מלך הכיתה בחטיבה ומתחיל את הלימודים בתיכון. הכל יכול להימחק כי תנאי השטח והסביבה משתנים. מדובר בשחקנים צעירים מאוד, לפעמים עוד לא בני 20, שהיו הכוכבים בעיר שלהם, בשכונה שלהם, בקולג' או בקבוצה בה שיחקו, שכבר שנים מדברים עליהם כפוטנציאל ל־NBA - ומתחילים מסע חדש במקום שבו לאף אחד לא אכפת מכל זה. ובמקרה של הישראלים, מדובר גם במעבר למדינה חדשה, בה צריך להתאקלם מיידית גם מעבר לצד המקצועי, רחוק מכל החברים שתמיד הרימו להם.
אי־אפשר לזלזל בחשיבות העניין, שללא ספק הוביל לקריסתם של פוטנציאלים גדולים שלא עמדו בלחץ. הקבוצה מספקת מערכת תמיכה, ולפעמים נוצרים קשרים חזקים עם שחקנים אחרים שמסייעים לקליטה, אבל בשורה התחתונה, מדובר ביכולת של ילד להבין איפה הוא נמצא ולא להוריד את הראש ברגעים הקשים. מי שעובר את זה בעונת הרוקי יוצא מחוזק, אבל זה לא פשוט, כפי שסיפר סנטר אטלנטה ג'ון קולינס, מהצעירים המבטיחים ב־NBA: "ישנה תשישות מנטלית שמתלווה להשתלבות בליגה, ולא קשורה בהכרח למשחק עצמו. הדבר החשוב הוא לשרוד את הקושי הזה ולמצוא את הדרך שלך".
חובת ההוכחה
עוד לא ברור איך תיראה העונה תקופת ההכנה, הכוללת משחקי אימון ומחנות של הקבוצות (וגם לא ברור מתי הליגה תיפתח), אבל היא תהיה אינטנסיבית מתמיד. המרחק מסיום העונה הקודמת לא גדול, וגם אם הקבוצות ינסו לתת מנוחה לכוכבים ולשלב אותם בהדרגה כדי להפחית מהעומס המצטבר, השחקנים המשלימים ושחקני השנה הראשונה לא יזכו להנחות: מהרגע הראשון, וזה יקרה זמן קצר לאחר הדראפט, כל רוקי יהיה חייב להוכיח את עצמו בכל אימון ובכל משחק.
הסבלנות קטנה מאוד כלפי מי שמתקשה או לא מוכיח את עצמו. שחקן עם פוטנציאל יקבל זמן לאורך חודשים או שנים אם במועדון מאמינים שיוכלו לפתח אותו, אבל בטווח הקצר, למאמן אין סיבה לתת דקות משמעותיות למישהו שלא מראה שהוא מוכן.
המשמעות היא שאבדיה ישחק חלק גדול יותר בעונה של קבוצתו ביחס ישיר למה שיראה בשבועות הקרובים - מיד, בלי תירוצים. המונח באנגלית הוא "Hit the ground running", או במילים אחרות, לצאת לדרך בשיא הכוח. רוקי הוא שחקן שחייב להתפוצץ בשלב ההכנה.
הלחץ התקשורתי
אבדיה מכיר את הלחץ התקשורתי, אבל מכבי ת"א עדיין לא בליגת הכדורסל הטובה בעולם. אם כבר הזכרנו בפתיחה את הציפיות, אז הן מתעצמות על ידי העובדה שלכל קבוצה ב־NBA יש המוני כתבים שצמודים אליה (גם אם מעט יותר מרחוק בעידן הקורונה), כמו גם בלוגרים למיניהם, ומדי משחק מנתחים לעומק את ההופעה של כל שחקן. הם לא מהססים לקרוע לגזרים את מי שלא מתאים.
ברור שמשחקנים מסוימים אין דרישות גבוהות באותה המידה כמו מאחרים, אבל שחקן שייבחר במקום גבוה כפי שצפוי להיות אבדיה - ובטח עם ההישגים והניסיון שהוא מביא איתו מאירופה - לא יקבל שקט. תקשורת הספורט תעקוב אחרי כל צעד של הישראלי והפרשנים יפרקו לגורמים כל מהלך שלו לאורך העונה. גם זה משהו שלא ניתן באמת להתכונן אליו. רק לעבור את הסערה הזו שנקראת עונת הרוקי, ואז לנשום קצת לרווחה.
