ה"קורבן"
קלינגר מחרטט ובורח מאחריות
במחזור התשיעי של העונה שעברה הפסידה הפועל ת"א 2:1 למכבי חיפה, משער בתוספת הזמן. המאמן ניסו אביטן, שהשיג רק שבע נקודות בתשעה משחקים, פוטר. ניר קלינגר צבר העונה שש נקודות בעשרה מחזורים, היועץ והשכפ"ץ משה סיני הודח, והמאמן שאחראי לכאוס המקצועי נשאר. אחרי כל הפסד הוא גם מתמסכן, מספר על היותו "למוד קרבות", מפיל את התיק על השחקנים ומקבל ליטופים ממכריו הפרשנים. אין כמו הברנז'ה.
"אתם מכירים אותי", הוא אמר להם אחרי ההפסד למכבי חיפה. "סגל קצר, שחקנים מאוד צעירים. אז מה לעשות, להרים ידיים? ללכת? לא אעשה את זה". כמה מרגש ואלטרואיסטי, ולא רק כלפי הדורות הבאים. "היה לי שבוע מאוד קשה", הוסיף והתבכיין המאמן. "מצד אחד מחויבות למשה, מצד שני מחויבות לעשרות אלפי אוהדים". ברור, אחד בשביל כולם.
5 צפייה בגלריה
ניר קלינגר . מפיל את התיק על השחקנים ומקבל ליטופים ממכריו הפרשנים
(צילום: ראובן שוורץ)
רק מעניין למה לפני שנתיים, כשעלתה הצעה מבית"ר ירושלים, לא עניין אותו התקציב הרעוע של הפועל חיפה המקרטעת, וגם לא השחקנים והאוהדים המיותמים? אחרי המחזור השמיני הוא הרים ידיים, ברח והסביר: "פתיחת העונה שלנו גרועה מבחינת קצב צבירת הנקודות, ובסטנדרטים שלי זה לא מספיק". טיפוס סטנדרטי.
סיפור בזיג־זג היה לו גם בהפועל באר־שבע, בתחילת העשור. "במצב הקשה שבו אנחנו נמצאים יש שתי אפשרויות, להרים ידיים וללכת או להמשיך. אני חושב שאני מסוגל להוציא את הקבוצה מהמצב הקשה", הודיע קלינגר אחרי פתיחת עונה עגומה. כעבור שבוע הוא התפטר והסביר: "אחת הבעיות שהיו לי ולאלונה ברקת היא שהיעדים והמשאבים לא היו ברורים". איזה מזל שאצל הניסנובים, גרינברג ותושב הכל ברור.
"תהיה לנו קבוצה טובה יותר בעונה הבאה", הבטיח באפריל האחרון קלינגר, והסביר: "שי אייזן הפך לבאנקר בהרכב ואני צופה לו עתיד גדול. יש לנו שחקני נוער מצוינים". היום אלה צעירים לעזאזל.
את רגע השיא בסרט הרע שעובר על הפועל ת"א לא קשה לזכור, והוא קשור ליכולתו של המאמן להכניס את שחקניו לאטרף. לפני המשחק מול הפועל חיפה, כך פורסם, הציג להם קלינגר קטע מהסרט "גלדיאטור", שבו מביס הגיבור המיתולוגי מקסימוס את כל יריביו. "אני רוצה לראות 11 שחקנים לוחצים, 11 מקסימוסים", דיווחו שחקנים בהפועל ת"א על המסר שהעביר להם המנטור, אך במשחק עצמו העלילה הסתבכה. למגרש עלו 11 שחקנים לחוצים, 11 מינימוסים, והפסידו 2:0.
"מי הביא את קוטאליה וקופר?" ניסה אלי גוטמן לעזור לו בהפלת תיקים, אחרי ההפסד למכבי חיפה. "עזוב, אל תיכנס לזה. אני מכיר אותך מגיל גן", השיב לו קלינגר. "השחקנים הגיעו, לא סיפקו את הסחורה וילכו הביתה"... העיקר שהמאמן שלא סיפק את הסחורה נשאר.
ואם כבר מדברים על החלוץ הגיאורגי לבאן קוטאליה, וההתקפה שכבשה שלושה שערים בעשרה מחזורים, הנה מה שאמר קלינגר לפני פתיחת העונה: "קוטאליה חלוץ טוב וייכנס לכושר. נצטרך לחדד אותו ואת עומרי אלטמן, וגם רועי זיקרי יצטרף בקרוב"... אבל למה להיכנס לזה? רק מי שמכיר את קלינגר מהגן, יודע כנראה היכן הוא למד לזרות חול בעיניים.
המלפפון
גוטמן קם ומכה את הגנן
כמה ימים לפני שהחניף לקלינגר אחרי עוד הפסד ("הקבוצה מאומנת, אתה יודע לאמן"), כיסח אלי גוטמן את הצורה למאמן אינטר אנטוניו קונטה. הגיוני. כולה אחד שאימן את נבחרת איטליה ביורו 2016, לקח תארים בסיטונות ושבר כמה שיאים בליגה האיטלקית, וגם זכה באליפות ובגביע במולדת הכדורגל. אתם משווים את זה לפרשן מאימפריית הכדורגל שלנו, שמזיז היום חרוזים על לוח מגנטי בטלוויזיה ומנתח את התפלגות מהמרי הטוטו?
זה קרה ב־0:0 בין אינטר לנציגת ישראל בליגת האלופות, שחטאר דונייצק - משחק שסיים את דרכם של האיטלקים באירופה. "אני לא מבין איך קונטה לא מגיב... החילוף של פרישיץ' היה צריך להיות כבר מזמן... קונטה לא צריך את כל הקישור הזה... קונטה חייב להבין... הוא חייב להמר יותר... כל הכלים ההתקפיים חייב להכניס עכשיו... קונטה חייב להכניס שחקנים יותר טכניים למרכז השדה".
היו, כמובן, גם נזיפות ישירות: "שלח שחקנים יותר טכניים קדימה!... שחק עם שחקנים בסגנון של וארלה!... שלח עוד ארבעה־חמישה שחקנים ליד לוקאקו!" לעיתים הועברו ההנחיות בנימה מלגלגת. "יפה מאוד, נזכרת קצת מאוחר מדי", גיחך על אחד החילופים המומחה, שבמשחקו האחרון כמאמן בסריה א' המקומית, הוליך את מכבי חיפה להפסד 3:1 בדרבי.
"אויויוי איזה חילוף גרוע", רטן גוטמן בדקה ה־85 וגער במאמן בסן־סירו: "אתה מוציא עכשיו את לאוטרו מרטינס?"... לרגע נדמה היה שקונטה מנסה לסדר את האוזנייה, כדי להקשיב להנחיות ממרכז הבקרה בהרצליה.
את המאמן האיטלקי, הקשקשן המזרח־תיכוני לא מכיר מהגן, אלא יותר מספסל הלימודים. לא מזמן בנה גוטמן קורס מאמנים מזורז ורומנטי בשם "התשוקה שבאימון P&C" - יענו Coaching & Passion - וסיפר: "יהיו שם כל הידע והניסיון שאספתי מכל השנים ומכל ההשתלמויות והסימפוזיונים אצל אלכס פרגוסון, קונטה, בלאן, יוהאן קרויף, ונגר ויוגי לב".
גם בעבר, כשהאיטלקי הוביל את צ'לסי לאליפות אנגליה, גוטמן טס להשתלם אצלו והשוויץ: "זה פסק זמן שנחוץ לכל מאמן. הוא מאפשר לי לנתח אסטרטגיות כמו למשל משחק ההתקפה של ויאריאל, או ה־3־4־3 של צ'לסי עם קונטה". ולפני כחצי שנה התגאה החניך והמעריץ: "מאנטוניו קונטה למדתי שעקרונות המשחק הם קודש הקודשים, על זה לא להתפשר בחיים".
והנה היום, קם המלפפון ומכה את הגנן, כך שלא מן הנמנע שבקרוב נזכה לסמסטר ב' בסדרת ההרצאות של גוטמן: "P&C הפרובינציאליות שבאימון" – Coaching & Provinciality.
הקנאי
כץ מבוהל מזכרו של שפירא
ביום שני, 14.12.20, מלאו 19 שנה למותו הטראגי של רובי שפירא, שהביא להפועל חיפה את האליפות היחידה בתולדותיה. בעמוד הפייסבוק של מועדון הכדורסל הוקירו את זכרו ופועלו, ובפורום האוהדים "הפאנל האדום" קיימו משדר מיוחד בהשתתפות האלמנה רחל ושחקני הקבוצה בעונת השיא, עופר טלקר ואורן נסים. גם במועדון הכדורגל שמנציח את שמו הזכירו כמובן את הגעגוע, והתגאו באקדמיה לנוער על שם שפירא ז"ל.
ורק בקבוצה שאותה העלה לגדולה, שום כלום. אפילו לא פוסט בפייסבוק או באתר הרשמי. למה? אתמול, רק אחרי בקשת התגובה, הם הודיעו: "ביום שבת, לפני המשחק מול הפועל כפר־סבא, נציין כבכל שנה את יום השנה למותו של רובי שפירא ז"ל". את המשפחה, כבכל שנה, לא שיתפו. "אני לא מתפלאה, יואב כץ לא יכול לפרגן לרובי. מי שלא זוכר את העבר גם לא יהיה לו עתיד", אמרה לי רחל שפירא, שאפילו לא קיבלה מהמועדון כרטיס מינוי.
ואכן, כבכל שנה, הבעלים המבוהל כץ מנסה לגמד את קודמו, ואינו מבין שבכך הוא משיג בדיוק את ההפך. כלומר מאדיר את ההבדל העצום בין שפירא – האוהד האמיתי והצנוע בעל יכולת הנתינה הטוטאלית, לבין החשבונאי חובב הפרסום, בעל דרך החשיבה האינפנטילית.
לפני שלושה שבועות פורסם בעמוד הפייסבוק של הפועל חיפה צילום ממסעדה בוושינגטון, שבו נראה כץ לצד רודי ג'וליאני – מיועציו הקרובים של דונלד טראמפ ואחת הדמויות הנלעגות כיום בארה"ב. מתחתיה נכתב המידע הכל כך חיוני לאוהדי הקבוצה, בדבר סעודה משותפת שקיימו השניים "לכבוד חג ההודיה", בתוספת עדכון חדשותי: "ג'וליאני אמר לכץ כי לדעתו: 'הבחירות בארה"ב טרם הסתיימו'"... יש למה לחכות.
כן, לבעלים הנוכחי של המועדון הרבה יותר חשוב להתחכך בחג ההודיה עם רודי, מאשר לזכור ולומר תודה לרובי. ומכיוון שעם שפירא הוא בטח לא הצטלם מעולם, לא נותר לנו אלא לדמיין תמונה של איש קטן עם צל ענק.
מילה זו מילה
"אני מאוד שמח על השערים הראשונים, ישתבח שמו לעד". שון וייסמן, שכבש במדי ויאדוליד בלילה שבין שישי לשבת. מעניין מה אומר על זה הרב הראשי הספרדי.
פורסם לראשונה: 11:03, 17.12.20
