זהו, הסתיים לו עוד קמפיין. לפחות הוא הסתיים עם טעם טוב וניצחון, לראשונה מאז הניצחון על מלטה במוקדמות יורו 2012. אבל יחד עם הקמפיין, נראה כי הסתיים גם עידן שלושת הבלמים. המערך הזה מוצה, וכבר לא מוכיח את עצמו. מעבר לזה שהגנתית הוא לא יעיל במיוחד, התקפית נראה כאילו השחקנים והמאמן לא יודעים לשחק עם המערך – בסוגיית ההצטרפות להתקפה של מגנים או קשרים מרכזיים. אני רוצה להציע הרכבים ומערכים נוספים שלדעתי הנבחרת יכולה וצריכה להשתמש בהם, לידיעתך יוסי אבוקסיס.
בקו האחורי אני ארצה לשחק עם רביעייה קבועה, שלא תשתנה בין מערך למערך. בשער כמובן אני אמשיך עם מרציאנו המעולה, שמוכיח את עצמו בכל פעם מחדש בסקוטלנד, כשהוא אחד מהטובים שם ופותח בקבוצת צמרת. אם אנחנו כבר בסקוטלנד, אני אמשיך עם ניר ביטון כבלם, אך את אל-חמיד אסיט לעמדת המגן השמאלי, כיוון שיש לו גם יכולת טכנית מעולה והצטרפות טובה להתקפה – דבר שכבר קשה יותר לומר על טואטחה שנחלש. הבלם השני יהיה אוראל דגני, כבר שנים הטוב בליגה בתפקידו. המגן הימני יהיה כמובן אלי דסה, ועל כך אין מה להכביר במילים – זו הבחירה המתבקשת.
מערך ראשון – 4-3-1-2
בישראל גדל דור נהדר של קשרים מרכזיים ואחוריים, משנתוני 1998-1995 – נטע לביא, מוחמד אבו-פאני, דור פרץ ודן גלזר. אליהם תצרפו את אייל גולסה המוכשר ועוד קשרים יותר צעירים שעדיין צריכים להבשיל כמו עילאי אלמקייס, שי אייזן, עדן קארצב ושי אליאס – ותקבלו מרכז מגרש עם פוטנציאל אדיר, בטח לקראת העשור הבא. תצרפו לזה את העובדה שהחולשה העיקרית של ישראל היא במשחק המעבר של היריבה ובאיבודי הכדור בחצי שלה – כך ספגנו כמעט את כל השערים בקמפיין הזה. עיבוי הקישור יעזור גם להנעת כדור נקייה יותר על ידי שחקנים שיודעים לעשות את זה, ולא בלמים, וגם ישמור על מגרש צפוף יותר ויקשה על היריבה לרוץ קדימה – וכך היא תתקשה לנצל את מהירות שחקניה לעומת שחקנינו שלנו. אני אציב את נטע לביא כקשר אחורי, גולסה ואבו-פאני כקשרים מרכזיים, סולומון קשר התקפי ובחוד זהבי ודאבור.
מערך שני – 4-3-3
אחת הסוגיות המרכזיות בזימונים האחרונים לנבחרת היא ליאור רפאלוב. הקשר ההתקפי הוותיק נמצא בכושר נהדר אם לא מטורף, כשהוא מתופקד כקיצוני ימני באנטוורפן הבלגית. הוא כבש העונה כבר 7 שערים בכל המסגרות – הליגה הבלגית (ה-9 בדירוג הליגות של אופ"א) והליגה האירופית – כולל שער ניצחון מול טוטנהאם. אז איפה הדילמה? הגיל שלו. בישראל מתרחש חילוף דורות, כששחקנים ותיקים כמו טיבי ונאתכו צריכים לפנות את מקומם. לא בטוח שלהכניס עכשיו שחקן בגיל 34 זה הפיתרון הנכון. אמנם זהבי רק שנה מתחתיו, ולדעתי באמת צריך גם ממנו להתחיל להיפרד, אבל כרגע התלות בו היא דבר שלא ניתן להתעלם ממנו, לפחות עד שסולומון ו-וייסמן יתחילו לדבר באותם מספרים. אבל אפשר לנסות לשלב את רפאלוב – וכך גם סולומון יוכל לשחק כקיצוני שמאלי, העמדה האהובה והמוכרת שלו. שוב הקישור יורכב מלביא, גולסה ואבו-פאני – שיהנו גם הם ממערך ועמדות מוכרים מהקבוצות – ושלישייה קדמית של רפאלוב, זהבי וסולומון.
מערך שלישי – 4-2-4
קודם כל – כמובן שאני לא רוצה להתחיל את המשחק במערך הזה, שדורש הרבה ריצה וכושר גופני גבוה במיוחד שקשה למצוא אצל הכדורגלן הישראלי. זה מערך שרוטנשטיינר כבר שיחק איתו במצבי קיצון, כשהנבחרת בפיגור בחצי השעה האחרונה של המשחק. הוא תמיד עבד לנו טוב, והפיק לא פחות מארבעה שערים בשעה שבו שוחק (המורכבת משני חצאי שעות מול צ'כיה וסלובקיה). לישראל הרבה כלים התקפיים טובים ומוכשרים, שראינו כבר שהמערך הזה מנצל היטב. אין מה לעשות, כשאנחנו בפיגור, דבר שקורה הרבה, ולא נותר הרבה זמן – צריך לצעוק פאודה ולרוץ קדימה עם מה שיש ומי שיש. במערך זה אציב שני קשרים אחוריים, נטע לביא ודן גלזר. באגף ימין אציב את וייסמן, בשמאל את סולומון ובמרכז את זהבי ודאבור.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
*אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפנ
