"אל יתהלל חוגר כמפתח", כך הייתה נוהגת לומר לי סבתי עליה השלום, כלומר - היוצא לקרב אינו יכול לחגוג את ניצחונו בטרם חזר ממנו. אך חוששתני שהפסוק היפה מהתנ"ך אינו מתאים לחלוטין למה שעבר השבוע בקריית שמונה על רבבות אוהדי מכבי חיפה. לאחר 10 שנים יבשות, אך טבעי הדבר להתכונן לחגיגות אליפות, ולכן גם מפח הנפש הגדול של הירוקים בסיום המשחק מובן וצפוי. האוהדים נראו שבורים, גם באצטדיון וגם בגן האם, שם צפו יחד בהמוניהם במשחק על גבי מסך ענק, כאילו עולמם חרב עליהם באותו הרגע בו הכדור של מייק אמנגה פגע ברשת.
שער השוויון שהגיע משום מקום, כמו מכת ברק באמצע אוגוסט, גרם לאוהדים ולשחקנים תחושה של אובדן אליפות לכל דבר ועניין, אבל הדבר כלל אינו נכון! אם נבחן את המצב אובייקטיבית, הרי שמכבי חיפה נמצאת בעמדה טובה בהרבה ממכבי ת"א לקראת יום ראשון הגדול, וזה מה שצריכים אנשי התקשורת לשדר לרבבות האוהדים הירוקים, מסר שצריך להגיע גם לשחקנים עצמם!
כילד, נכחתי במשחק ההיסטורי באצטדיון בלומפילד בשנת 1986, בו הפסידה מכבי חיפה אליפות להפועל ת"א. גם אז חיפה הייתה זקוקה רק לתיקו, אך הפסידה בסיום משער מעורר מחלוקת של גילי לנדאו. אומרים ש"הברק לא מכה פעמיים באותו מקום", ואני אומר לברק בכר והשחקנים - אל תשחקו על תיקו, שחקו על ניצחון, אתם עדיפים על הפועל באר שבע בכל פרמטר מקצועי.
ולאוהדים המסורים, במיוחד לצעירים שטרם ראו אליפות, אני רק יכול לומר: זכרו כי הסבלנות משתלמת. אמנם ביום ראשון, בתפאורה המושלמת של אצטדיון סמי עופר, הכל יכול לקרות, אבל התרחיש בעל הסיכויים הגדולים ביותר הוא שבשעה עשר וחצי בלילה, הקפטן נטע לביא יניף את צלחת האליפות!
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
