ב-16 במאי 2011, יום חם של תחילת הקיץ, ביצעה מכבי חיפה את סיבוב האליפות ה-12 שלה. מנהג תדיר מאז האליפות הראשונה ב-1983. ניצחון 0:2 על עירוני קריית שמונה מצמד של אחד, ליאור רפאלוב, בעונתו האחרונה לפני המראתו לבלגיה, סידר לירוקים אליפות אחרונה. איש לא העריך באותו ערב באצטדיון קריית אליעזר כי הוא נמצא בערב האחרון של אושר ירוק מזוקק עבור אוהדי מכבי חיפה, ערב נהדר לפני בוא 10 שנים יבשות עד צחיחות.
הקטר הירוק נעצר. 10 שנים חיפשו את האיש שייתקן את התקר. אולי ביום ראשון בבלומפילד סוף סוף ימצאו אותו, ברק בכר. מה קרה בעונת 2010/11 ההיא, איזה כדורגל מכבי חיפה שיחקה אז? מי כיכב? והאם יש קשר בין האליפות ההיא להדרה ממאבק רציני על האליפות - עד העונה הזו? בוודאי שיש קשר. הוא מגיע משני כיוונים.
עלייתו של ג'ורדי
הראשון הוא המקומי: היחלשות הדרגתית ביכולת של מכבי חיפה כקבוצה. שמונה שחקנים בכירים עזבו בתחילת העשור הקודם: אריק בנאדו פרש, רפאלוב, פיטר מסיללה, תומר חמד ו-ולדימיר דבאלישווילי עברו לקבוצות באירופה, בירם כיאל ודקל קינן עזבו לאי הבריטי, ניר דוידוביץ פרש ב-2013. לא קל למצוא תחליפים לרוב ההרכב. כל הניסיונות למצוא שחקני הכרעה חדשים עלו בתוהו בגלל סיבות שונות.
השני הוא עקיף, אבל מאוד ישיר. 2010/11 הייתה השנה האחרונה שבה מכבי ת"א התנהלה כישראלית אופיינית. אמנם היא הייתה כבר בבעלות מיץ' גולדהאר - אבל עדיין עם אותן טעויות העבר. שנה אחר-כך הגיע ארצה ג'ורדי קרויף, פרסונה ברמה בינלאומית ובנו של יוהאן קרויף האגדי, ויישם אג'נדה חדשה שכללה החתמת מאמנים זרים ומוצלחים ברובם ששינו כליל את יחסי הכוחות בכדורגל הישראלי. תוסיפו לכך את מיזם השת"פ המעולה עם בית"ר ת"א/בת-ים, שאיפשר לשחקנים צעירים להתחשל בזירה המתאימה. קשה היה לעצור את ג'ורדי ומכבי ת"א.
צריך לזכור, כשג'ורדי הגיע למכבי ת"א היא הייתה עשור שלם (כמו חיפה עכשיו) ללא אליפויות. אחרי בואו, למרות שעזב כבר בעונת 2017/18, השיגו הצהובים חמש אליפויות ושלוש סגנויות. אין כמו המספרים כדי להבין מה התרחש כאן.
בתום העונה הנוכחית, בין אם מכבי ת"א תשמור על האליפות או שמכבי חיפה תעלה אל הפודיום, השיח בכדורגל הישראלי יכלול גם את השאלה: איפה הייתה מכבי חיפה בעשור שלאחר אליפות 2010/11. שתי סגנויות, עם אריק בנאדו כמאמן ב-2013 ומרקו בלבול אשתקד, היו גולת הכותרת, אבל הירוקים לא באמת איימו על התואר.
הגנת הברזל של דוידוביץ' ובנאדו
אבל בינתיים, אוהדי מכבי חיפה, אולי ערב חגכם והגיע הזמן, בואו נתענג על הסיפור של עונת האליפות ב-2010/11 וננסה להבין מה התרחש בה ומידת השפעתה לעתיד לבוא מאז.
זירת האליפות עמדה אז בסימן שתי קבוצות - מכבי חיפה והפועל תל אביב. חיפה התייצבה לעונה הזו אחרי סיומת טראומטית לעונה שקדמה: אחרי שהובילה אז במרב מחזורי הליגה, היא נדרשה לנצח במחזור האחרון את בני יהודה שלא היה לה, לכאורה, מה להרוויח. היא הייתה במקום הרביעי המכובד ודומה היה שכבר עשתה את שלה.
אבל אז, החליט רן קדוש, שוער המשנה של הכתומים באותו זמן, להתחפש לשער ברמה עולמית. יתר על כן, מי שחשב כי בני יהודה תגיע למשחק פורמלי במטרה להחתים כרטיס, גילה שכבר אז היו שחקנים שכיבדו את מקצועם ונאבקו על כבודם בכל מצב. בני יהודה וקדוש סחטו 1:1, תוצאה שפתחה אפשרויות להפועל ת"א, אם וכאשר תנצח בטדי את בית"ר ירושלים.
במרווח הדקות שבין סיום המשחק של מכבי חיפה ומאמנה אלישע לוי, הירוקים עוד היו אלופים. אלא שעם הבזאר הבקיע ערן זהבי את שער האליפות המהמם. הייתה זו ההוכחה הראשונה, שאחריה תבואנה רבות, שזהבי הוא שחקן הכרעה שכמוהו לא ידענו שנים רבות.
חיפה אספה את התוגה והשאירה את לוי כמאמן שנה נוספת. בגזרת הסגל, בירם כיאל עזב כדי לשחק בסלטיק הסקוטית, דקל קינן לבלקפול הבריטית. יניב קטן שימש אז כקפטן ובין הצעירים שחיפה צירפה היה אחד, אייל גולסה, קשר כישרוני למדי שהגיע מבית"ר טוברוק והיום כידוע מככב במכבי ת"א.
"היינו אז קבוצה מובילה, עם הגנה חזקה שעשתה את מה שציפו ממנה", אומר שוערה המיתולוגי באותה תקופה, ניר דוידוביץ'. "כמובן שסחבנו את הטראומה מהפסד תואר האליפות במחזור האחרון, אבל היינו קבוצה טובה מכדי להישבר. אני בכלל לא מסכים עם אלו שטוענים כי מכבי ת"א שלפני ג'ורדי הייתה חלשה מקבוצות הצמרת של היום. אולי להיפך".
דוידוביץ', בעל 50 הופעות בנבחרת הלאומית, היה בין הגורמים לאליפות וספג 25 שערים בלבד, 2 פחות מסגניתה הפועל ת"א ו-8 ממכבי ת"א שסיימה שלישית.
ההגנה הורכבה מהמגן המצטיין אייל משומר, אם כי נחשב אנדרייטד, ופיטר מסיללה הדרום אפריקני, מגדולי מבשלי השערים בכדורגל הישראלי מעמדת המגן השמאלי. טאלב טואטחה, שכבר נכלל בנבחרת ישראל, נאלץ לרדת לספסל בגללו.
אריק בנאדו, השחקן הכי מעוטר בכדורגל שלנו עם תשע אליפויות, מהן שבע בחיפה, חזר מבית"ר ירושלים לעונת פרישה בגיל 37. האוהדים התנגדו לשובו ובלי קשר, אלישע לוי השאיר אותו חצי עונה על הספסל. כשקיבל את ההזדמנות בהרכב, הפגין יכולת נהדרת והפך לאחד מעמודי התווך של הקבוצה באותה עונה. בלם תפור למשימת אליפות. בטקס לאחר משחק האליפות מול קריית שמונה, הקפטן יניב קטן הזמין את בנאדו להניף איתו את הצלחת - שני דורות במכבי חיפה, הייתה זו מחווה ראויה.
לעומת ההגנה, ההתקפה לא הרבתה לכבוש כיאה לאלופה והבקיעה 55 שערים בלבד, 10 פחות מהפועל ת"א. מלך השערים של הקבוצה, תומר חמד, הבקיע 13 שערים שהציבו אותו רק במקום ב-10 בדירוג המבקיעים בליגה.
לא כולם אהבו את סגנון הקבוצה ובתקשורת נכתב על "כדורגל אפור". לא כולם מסכימים. "מבחינתי, זו הייתה האליפות הכי חשובה מבין השבע שזכיתי בהן עם מכבי חיפה", אומר היום יניב קטן. "התאוששנו מאיבוד האליפות ברגע האחרון בשנה לפני כן. היינו קבוצה עם אופי גדול, קבוצה יעילה שזכתה בצדק. לא חושב שהיריבות לא היו חזקות. מאז היו לא מעט טעויות במכבי חיפה שגרמו לשנים מאכזבות. העונה, לשם שינוי, ישנה קבוצה טובה עם המאמן הנכון, ברק בכר".
פורסם לראשונה: 17:25, 07.05.21
