הבוחשים
שחר, ברקת ובדיחת הנבחרת
לפני שלוש שנים, כשאורן חסון עדיין היה מנכ"ל המינהלת, הוא העניק לנשיא מכבי חיפה יעקב שחר "אות מפעל חיים". באוקטובר האחרון נדרשו ראשי התאחדות הקומבינות להמליך יו"ר חדש. שחר תמך במינויו של חסון, מכר ומוקיר ותיק מהמינהלת. גם המינוי הזה הצריך מסלול עוקף תקנון, כי המועמד לא היה חבר הנהלה, אז אחד החברים התפטר והכל הסתדר.
בחודש שעבר המעגל נסגר. חסון הקים מזכירות מצומצמת, שאחד מחבריה היה נציג מכבי חיפה ברק קנה. נשיא המועדון כמובן תמך, בניגוד לעמדת מרכז מכבי. גם אלונה ברקת תמכה ונכנסה לממשלת הכדורגל. בעלת הפועל באר־שבע שמאסה בקבוצתה וניסתה להיבחר לכנסת, ממשיכה לבחוש בפוליטיקה העכורה של הכדורגל.
השבוע — אחרי סיבוב הפארסה שבסיומו נבחר מאמן לאומי שממנו ניסו להיפטר — האשימו פרשני השכונה וכתבי החצר את יו"ר ההתאחדות. מחברי המזכירות — שהיא למעשה הקבינט המדיני־ביזיוני של ההתאחדות — שכחו. למרות שחסון, אם להשתמש בדימוי אופנתי, היה רק דוגמן הפרטאץ'. שחר וברקת הם מעצבי העילית, אבל כשהקומבינה הופכת לבדיחה, לא תמצאו אפילו קצה חוט לאנשים שמושכים בחוטים.
"ברגע שהבנתי שיוסי אבוקסיס הוא אחד המועמדים לנבחרת, גזרתי על עצמי שתיקה, עם חסון לא דיברתי עליו מילה", טענה לאחרונה ברקת, והוסיפה בלי למצמץ: "כולם במועדון רוצים שיוסי יישאר". אז למה, במקום לגזור על עצמה גזרות, היא לא הודיעה ליו"ר ההתאחדות שלמאמן יש חוזה לעוד עונה?
כי זאת ברקת. כמו ח"כ מיקי זוהר, אותה מעניינים שלושת הכפ"ים – כסף, כוח וכבוד. אחרי זכייה בגביע היא תזכיר לכולם בפייסבוק שהיא עדיין הבעלים, וברגעי השפל והקומבינה תשלח לחזית אחרים. לא משנה אם קוראים להם אורן חסון או שיר צדק.
ותמיד נמצא בסביבה (המקומית והלאומית) גם יו"ר בית"ר ירושלים אלי אוחנה, משרתם של אדונים, מקורב לבעלי הממון והשלטון. הבוסים סביבו מתחלפים, המאמנים נזרקים בקצב מסחרר, ורק הטפלון תמיד נשאר.
באפריל 2018, לכבוד מינויו ליו"ר הוועדה המקצועית בהתאחדות, מחה אוחנה על הזלזול בוועדת האיתור שנצטווה להקים כדי לאתר מנהל טכני, שיבחר בעצמו את המאמן. "מבחינתכם, בואו נסגור הכל", ליגלג השחצן הקטן על מראייניו. "נשים את שוקי החתול מאמן ואת דוד הכלב מנהל טכני"... היום, שוקי החתול ודוד הכלב הם אותו יצור, ואלי העכבר? חזר למחילה.
"המועמד"
אברם שוב מריץ את גרנט
גם למסיבת העיתונאים אתמול התייצב חסון בגפו, וחידש רק בדבר אחד: "אברם גרנט היה מועמד על ידי התקשורת". קשה להאמין! אברם שלנו, שהיה מועמד לכל כך הרבה קבוצות ונבחרות בארבע יבשות, משתמש בתקשורת גם במולדתו? שווה בדיקה.
ובכן, לפני חודש בערך הבזיקה באחד האתרים הכותרת: "גורמים בכירים בכדורגל הישראלי תומכים במינויו של גרנט". עד כמה הם בכירים לא נדע לעולם מפאת אלמוניותם, אך למזלנו, בשבוע שעבר הגיע המועמד שלהם למרכז הבינתחומי בהרצליה ודיבר עם הגורמים שלומדים שם. כלומר הסטודנטים. חשוב להבהיר: זה לא היה בפקולטה למדעי הקומבינה.
"בכל מקום שאני הולך אומרים לי למה אני צריך את זה, אבל אני חושב שלישראלי בכל מקום בעולם, ולא חשוב מה מעמדו, לאמן את נבחרת ישראל זו זכות", אמר גרנט בהרצאתו, והוסיף: "לאמן בטופ העולמי, להיות בגמרים הכי נחשבים, או לאמן את המדינה שלך – מבחינת ריגוש, זה מרגש לא פחות". וידוי מרטיט לבבות, ומזכיר נשכחות.
מוזר, כי ב־2017, כשנשאל על חזרה לאמן בארץ, גרנט השיב: "אין מצב. גם נבחרת ישראל לא באה בחשבון בשלב הזה. לונדון היא בירת עולם הכדורגל, וחשוב לי להיות חלק ממנה. אני רעב לאתגרים. ישראל היא מרכז העולם בהיי־טק, אבל לא מרכז העולם בכדורגל". בהמשך הראיון הוא כמובן עידכן: "ב־2011 הייתה לי הצעה ממילאן שנפלה בשנייה האחרונה", והיה לו גם וידוי: "כשאתה מגיע לגיל מסוים, אתה יותר בררן".
עד כדי כך בררן, שאחרי שרשרת כישלונות באנגליה ומועמדויות ברחבי העולם, הוא אימן קבוצה נידחת מתחתית הליגה ההודית, שהיא מרכז העולם לשאנטי. ככה זה כשאתה מגיע למצב מסוים, אתה יותר ברברן.
חסרי הרגישות
הטוטו מתעלם ממשבר הקורונה
"מומחי ה־Winner מעריכים: מנצ'סטר יונייטד תנצח את צ'לסי, אתלטיקו מדריד את ריאל סוסיאדד, אינטר את רומא". כך פירסמו ביום ראשון יחצני הווינר, כדי לעודד את המהמרים – וטעו בשלושת המקרים. צ'לסי ניצחה בקלות, אתלטיקו וסוסיאדד סיימו בתיקו, וגם אינטר ורומא. לכן אני מעדיף את מומחי "הלוזר" (גילוי נאות: הם חבריי למערכת).
קליפ הפרסומת בכיכובו של קובי אוז: "איך יצאת דבע! הרגשת גם ידעת ובסוף יצאת דבע!", תמיד נשמע אווילי, שלא לומר פרימיטיבי. כאילו מי שמרוויח את לחמו בלי הימורים הוא אהבל. אז מה נגיד על "מומחי" הווינר שלא ידעו, ודחקו באחרים להפסיד כסף?
במועצת ההימורים (כמו מפעל הפיס), עושים זאת באופן קבוע. יש להם גם מבצעים למי שישלח בסכומים גבוהים, או יסתכן ב"הרפתקאות". אתמול למשל העריכו "מומחי הווינר" שמנצ'סטר יונייטד תנצח את ווסטהאם (יצא תיקו), ושלחו באמצעות התקשורת את ההצעה המופרכת הבאה: "חובבי ההרפתקאות, במידה ותשקיעו סכום של 20 שקל על כך שדקלאן רייס מווסטהאם יבקיע את השער הראשון במשחק ותוצאת הסיום תהיה 2:3 למארחים, תזכו להכפיל את סכום זה לכדי 13,800 שקל". רייס בן ה־21 הוא קשר אחורי, שבכל הקריירה הבקיע שלוש פעמים. נגמר 1:1, מישהו אחר כבש.
אבל תשדיר התת־רמה ממשיך לטמטם את המוח, ודווקא היום הוא מקומם שבעתיים. כשיש מיליון מובטלים וכל־כך הרבה אנשים במצוקה של ממש, לקרוא למי שלא מהמר "דבע" זה לא רק עלבון לאינטליגנציה אלא גם ניצול מחפיר של המצב.
מדוע אף אחד לא מפסיק את הבושה? אולי בגלל שכבר תקופה ארוכה הבנק של הספורט הישראלי מתנהל כמו מכולת, ומתפקד עם מ"מ יו"ר, מ"מ מנכ"ל ומ"מ סמנכ"ל כספים. אולי באמת הגיע הזמן למנות מ"מ גם למומחי הווינר, ובעיקר מ"מ לדבע.
הנסחפים
כך הורסים את אבדיה
על כך שדני אבדיה הוא כדורסלן מבטיח אין בכלל ויכוח. מהיר, אתלטי, יד לא רעה, ובעיקר בחור פיקח. די מזכיר את עומרי כספי, שגם הוא לא היה קלע יוצא דופן, אבל הגיע לאן שהגיע בזכות נחישות, תבונה וחריצות. עכשיו אבדיה מחכה לדראפט, והתקשורת באוברדראפט.
בשבוע שעבר נשבר עוד שיא. לירון פנאן, מנהלת פיתוח השחקנים בקליבלנד, התראיינה בסקייפ. הכתובית על המסך בישרה שהיא נמצאת באוהיו, למרות שפנאן עצמה סיפרה שהיא במיאמי, ואז יצא מפיה המשפט הבא: "לטובתם של נבחרי הדראפט שלנו, הליגה שלנו היא אחת היחידות שמשוחקות, ולכן עיני כל ה־NBA נשואות לדרבי שיתקיים במוצאי שבת"... אכן רייטינג מחוף לחוף, ומזל שאבדיה התעורר בסיום הדרבי במוצ"ש, השלים 10 נקודות, והכל נראה עדיין פתוח.
אבל אם עיני כל ה־NBA היו נשואות גם למשחק השני בסדרה, שלשום, סיכוי טוב שיחתימו שם דווקא את תומר גינת וים מדר. אבדיה קלע 0 נקודות ב־22 דקות בערב נוראי. זה נכון, בפרסומת לדיאודורנט הוא אומר ש"ההגנה הכי טובה זה הגנה", אבל גם שם הוא לא סיפק את הסחורה. חבל, כי פוטנציאל נראה שיש בהחלט, אבל לכתבים ולמפרסמים כדאי להרגיע. בשביל להגיע לליגה הטובה בעולם, עדיף כרגע שידיף ריח של זיעה.
