בית היוצר של מכבי ת"א הרגיל אותנו העונה לתסריט אחד קבוע: הגעה לסוף משחק צמוד, בו אף אחד לא ממש מתפקד (רוב השחקנים לא ממש רוצים את הכדור), ווילבקין מנסה להציל את המולדת, בדרך כלל נכשל וזה נגמר בעוד הפסד אכזרי. תנאי נלווה להפסד הוא משחק טוב של סקוטי בו הוא מסיים כקלעי המצטיין.
ושיהיה ברור, אין טענות אליו, הוא שחקן טופ יורוליג, מוכשר, שנקלע לקבוצה שההנהלה שלה הכריזה על עונה פיננסית ולא מביאה רכז ושחקן בעמדה 4 ברמות הגבוהות, כך שהכוכב לוקח על עצמו את כל האחריות, והשנה לרוב זה לא מסתיים טוב.
המשחק מול אולימפיאקוס, שהסתיים בהפסד בהארכה, משתלב יפה בריטואל הקבוע. לעומת זאת, הניצחון על בסקוניה חורג מהתסריט, שכן קרו בו הרבה דברים שונים, שמאירים לנו בזרקור כחול צהוב, מה ואיך צריך לעשות אחרת (ולא, לא בלי ווילבקין כשחקן מוביל, כי בלעדיו אין למכבי מה לחפש ביורוליג. החוכמה (יאניס) זה לדעת לשלב אותו נכון כשחקן מוביל בשטף ולא כמכריח זריקות. אז לעסק, נתחיל לנתח, מה היה לנו מחוץ לתסריט.
ראשית קל, ווילבקין לא היה במשחק, קלע 9 נקודות ב 1 מ־6 מהשלוש ו־3 מ־11 לשתיים, ושיחק רק 23 דקות – הרבה פחות מהממוצע שלו. קרי, הניצחון לא היה מבוסס עליו, אבל הוא תרם 4 אסיסטים, 4 ריבאונדים ויותר חשוב בדברים שלא נספרים, כמו מוטיבציה ומנהיגות.
גם הסקורר השני בטיבו, דורסי, היה רחוק מלהרשים. שיחק 8 דקות, סיים עם נקודות אחת, 0 מ־3 מהשדה, 0 מ־1 מהשלוש, ו־1 מ־2 מהעונשין. בהחלט משחק לעשות עליו delete.
לעומת זאת מכבי שיחקה קבוצתי יותר, תוך שיתוף יותר שחקנים בהתקפה, פרגון, חיפוש אחר האיש החופשי, יותר סבלנות בהנעת הכדור והגעה לזריקות נוחות יותר.
זוסמן - סוף סוף האיש הופיע ונתן הצגה (וגם הופעה תקשורתית) בה הוא היה מעורב בהתקפה, בקבלת ההחלטות והפעם הכדורים נכנסו. הוא סיים עם 11 נקודות, 4 מ־5 מהשדה, מתוכן 3 שלשות, 3 אסיסטים, 3 ריבאונדים וחטיפה אחת. כבר כתבתי כאן לא אחת, אצל זוסמן הכל קשור לביטחון, הפעם הוא פתח עם שלשה שנכנסה ומאז המשיך לקלוע ולדייק. כולם יודעים הרי שיש לו את הבסיס ואת הכישרון, והוא עובד קשה, רק זקוק לדבר הזה שנקרא ביטחון. בהגנה, למשל, הוא בטוח בעצמו ולרוב עושה עבודה נהדרת, כאשר בדרך כלל מקבל את המשימה הקשה יותר - שמירה על הכוכב של היריבה.
קלויארו - האיש נתן משחק שונה. הוא היה מאוד דומיננטי בקליעה, עם 12 נקודות, 5 מ־7 מהשדה, מתוכן שלשה אחת. זרם בשטף של המשחק, ולא מכורח הנסיבות שנוצרו כשהוא נתקע עם כדור אחרון וחייב לזרוק. כהרגלו גם תרם בהגנה, אבל יותר מכל ראו שהוא נהנה ומשחק עם ביטחון.
ג'ון די - ברוך שובך ליורוליג, הרבה זמן לא ראינו ממנו משחק טוב במפעל. אמנם רק 6 נקודות (שתי שלשות), אך הן נקלעו בשטף המשחק וברגעים החשובים. כהרגלו תרם בהגנה, אבל בעיקר סייע בהובלת הכדור ובמסירות בזמן ששיחק (14 דקות).
היו גם כמה דברים שלא השתנו, לטובה ולשלילה. למשל בראיינט, השחקן היציב השנה במכבי שנותן עונה מצוינת, המשיך להבריק, עם מגוון יכולות קליעה מבחוץ וחדירה לסל (בתוספת דאנק ענק) וראיית משחק (14 נקודות עם 5 מ־7 מהשדה ו־4 מ־4 מהעונשין). פשוט שאפו, רק שימשיך כך.
האנטר- כשהוא נכנס למשחק מדובר בשחקן החשוב במכבי. כרגיל נתן המון שקט ורוגע להתקפה, ואתלטיות בריבאונד, הן בהגנה והן בהתקפה, אלמנט שכל כך חסר למכבי. קליעה מתחת לסל ומחצי מרחק (14 נקודות ו־5 ריבאונדים), עזרה וחיפוי בהגנה לשחקנים ששחקן היריב עבר אותם. (סיים עם מדד פלוס 20, הגבוה במכבי במשחק).
ג'ונס - נתן משחק טוב, אומנם רק 6 נקודות, אבל עם הובלת כדור וקבלת החלטות טובה, 2 אסיסטים חטיפה ו־0 איבודים. שיחק רק 13 דקות. לטעמי, שוב מעט מדי (יאניס).
יאניס - לצערי לא מדובר באותו מאמן שהיכרנו. הוא פחות חד ויותר מקובע, מגיע עם הרכבים וחילופים מסודרים מראש שרק פוגעים בשטף של המשחק (הקבוצה משחקת טוב ופתאום בלי שום סיבה הכניס את בנדר שכמובן עשה מספר טעויות והועף החוצה), חושש להוציא את ווילבקין, גם כשמבין שהוא מזיק בשלבים מסוימים. נוטה ללכת עם ההרכב של בנדר וז'יז'יץ' ביחד, כשראינו כבר שלא עובד, בעיקר בהגנה, לא נותן מספיק קרדיט לג'ונס שיכול לשחרר את ווילבקין למלאכת הקליעה. היה גם עוד הבדל אחד משמעותי שמשליך גם על הסיכום. היריבה בסקוניה היא קבוצה אפורה, ללא כוכבים וללא רכז ברמות הגבוהות. הרגשת לאורך כל המשחק שמכבי בשליטה, וגם כשהרגלה לקראת הסוף היא קצת סיבכה את עצמה, האורחת לא ידעה לקחת.
גם אולמפיאקוס היא לא מאריות היורוליג, אבל לה יש רכז מהטופ בדמותו של סלוקאס. כאשר הוא התעורר החל מהחצי השני, הוא ידע להפעיל את חבריו לקבוצה (11 אסיסטים) ולקלוע בעצמו 21 נקודות ולהוביל את קבוצתו לניצחון שלא בטוח שהגיע לה.
לסיכום, מכבי ממשיכה לנצח את הקבוצות מהחלק התחתון, ולהוציא את בארסה (הישג יוצא דופן) היא מתקשה מאוד מול היריבות למעלה. זו תקרת הזכוכית שמכבי צריכה לפרוץ אם היא רוצה שתהיה לה את האפשרות בכלל לנסות להתמודד על מקום בטופ 8.
בשבוע הבא ריאל מדריד, זה מקום טוב להתחיל בו. אנחנו, אתם כבר יודעים, נהיה שם כדי לעקוב ולייחל לניצחון צהוב.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
= אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
