ללא קהל ביציעים ועם מחיאות כפיים וירטואליות, שופטות שיושבות מול מסך הטלוויזיה ולא באופן פיזי באולם, וכמובן ספורטאיות שמציגות את הביצועים שלהן כל אחת במדינה שלה. כך התנהלה לה אתמול תחרות האונליין הראשונה בהיסטוריה בהתעמלות אמנותית, שהפגישה את המתעמלות הטובות בעולם.
איגוד ההתעמלות הרוסי אירגן את התחרות, בהשתתפות 20 מתעמלות מרוסיה, ישראל, אוזבקיסטן וקירגיזסטן. התחרות התנהלה כצפוי עם מעט חריקות בהתחלה (עיכובים במתן התוצאות, בעיות עם הכרוז וגם הילוך איטי של הנבחרת בטשקנט), אבל בסופו של דבר יש ביצועים על המזרן, יש ציונים ויש גם מדליות. את זה יודעות להעריך הספורטאיות שמאז אליפות העולם בבאקו, בספטמבר בשנה שעברה, רק מתאמנות.
מספר התרגילים בתחרות הוגבל לשתיים לכל מתעמלת, ופרסים חולקו רק על מכשירים בודדים ולא על תחרות קרב-רב מלאה. כך קיבלנו בהופעת בכורה את התרגיל החדש בכדור של לינוי אשרם (שהעדיפה להתחרות רק בתרגיל אחד) ואת ניקול זליקמן שהציגה תרגילים נהדרים באלות ובחישוק, ומולן (כלומר, במוסקבה הרחוקה) התייצבו היריבות המושבעות – התאומות דינה וארינה אברינה. אשרם זכתה בכסף בתרגיל הכדור כשמקדימה אותה ארינה עם הזהב.
מעבר למדליות, מה שהיה חשוב זו התחרות עצמה. "עבדנו על זה הרבה זמן", סיפרה מנכ"לית איגוד ההתעמלות שרית שנער. "זה היה רק ניסוי ושמחנו לקבל את ההזמנה מאיגוד ההתעמלות הרוסי לתחרות, ואם תירשם הצלחה יהיו עוד תחרויות כאלו".
בהתעמלות לא המציאו את הגלגל, או החישוק במקרה שלנו. הפסקת הטיסות והעקומה העולה של הנדבקים בעולם גרמה למציאת פתרונות יצירתיים. ענף האופניים היה החלוץ בעניין וקיים רכיבה המונית לגיוס מסכות הגנה לצוותים רפואיים ברחבי העולם, אליה הצטרפו מעל ל־1,500 רוכבים. זו הייתה יוזמה של ד"ר קווין האם, השותף הקנדי בקבוצה הישראלית סטארט־אפ ניישן.
אחריה נערכה גם תחרות שבה פרדי אובט האוסטרלי, חבר סגל הפיתוח של הקבוצה הישראלית, השיג ניצחון בקטע הפתיחה של "הטור לכולם" למרחק 59 ק"מ – והיום צפויה ההכרזה על הטור דה פראנס הווירטואלי, שייפתח בסוף השבוע הקרוב.
היוזמה הישראלית
בחודש שעבר יכולנו לצפות בתחרות שחייה אמנותית מקוונת, הראשונה אי-פעם, בהשתתפות שחייניות ושחיינים מ-11 מדינות, אותה אירגנה סבטלנה בלכר, מצוות המאמנות של נבחרת ישראל. שתי בנות הדואט האולימפי הישראלי, שלי בובריצקי ועדן בלכר, כיכבו וזכו במדליות זהב. המאמנת בלכר סיכמה: "אני מרוצה, יצא טוב יותר ממה שחשבתי. קיבלתי תגובות נהדרות מהמשתתפים, מהשופטים וגם מהתאחדות השחייה הבינלאומית. עכשיו כולם רוצים עוד ושואלים מתי התחרויות הבאות. צריך לזכור שזה חשוב מאוד בשביל השחייניות והשחיינים שקיבלו עוד מוטיבציה להתאמן חזק גם בתקופה הקשה הזו".
ענפי המים, מסתבר, חזקים בתמונת התחרויות במחשב. החודש התקיימה התחרות הבינלאומית הראשונה בשחייה במים פתוחים בזום בהשתתפות עשרות שחיינים שזינקו למקצה של שלושה קילומטרים. בכל מדינה לקחו חלק שופטים מקומיים והזינוק היה אוניברסלי. מנהל התחרות, מאמן השחייה אנדריי טוט, סיפר על האירוע הלא שגרתי: "היו מספר זירות, כשבישראל היו שני מוקדים. זו הייתה תחרות מוצלחת, אם כי היו מספר בעיות טכניות ואני מקווה שנתגבר עליהן עד שנחזור להתחרות באופן רגיל. הספורטאים התרגשו, כי הם שלושה חודשים לא התאמנו והתחרו. אולי נאמץ את הפורמט הזה בתקופות מסוימות, לאו דווקא בגלל הקורונה אלא כדי לחסוך בהוצאות הנסיעות".
טורניר וירטואלי בטניס-שולחן
התחרויות צוברות תאוצה, ואתמול בישרו באיגוד טניס השולחן של איחוד האמירויות כי ישיקו בקרוב טורניר וירטואלי בינלאומי ראשון. השחקנים, שימו לב, יתחרו זה מול זה באמצעות הרכבת משקפיים מיוחדים.
אבל לא רק תחרויות. נבחרת ההתעמלות האמנותית מנצלת את קשריה עם מדינות רבות ועורכת יום אימונים משותף, כאשר כל נבחרת במדינה שלה, אבל עם לוח זמנים זהה והערות בונות זו לזו. לפני שבוע בוצע אימון כזה עם נבחרת אזרבייג'ן שגם שודר וזכה להתעניינות של אלפי צופים שרצו לראות איך העסק מתנהל.
שלא תטעו, כולם מסכימים שלא מדובר בפתרון אידיאלי, אבל זה מה שיש נכון לעכשיו, וזה יותר טוב מכלום. ויש גם ענפים רבים שמצריכים מגע פיזי של המתחרים, כמו ג'ודו, טאקוונדו והיאבקות, שבהם אין אפשרות לקיים תחרויות כאלה.
בזמן שמנסים לחזור איכשהו לשגרה, עולם הספורט רק מצפה שהנגיף כבר יהיה שייך להיסטוריה וייערכו התחרויות הרגילות ובראשן האולימפיאדה בטוקיו. אז יהיה אפשר גם להתחרות פנים אל פנים.