השינוי הגדול ביותר בכדורגל האיטלקי הושלם לפני מספר ימים, עם הזכייה של אינטר באליפות לראשונה אחרי 11 שנה, ולראשונה אחרי תשע עונות רצופות בהן יובנטוס לוקחת את התואר. למרות התקופה הרעה והסיכוי שלא תשיג כרטיס לליגת האלופות, גם מילאן עברה תהליך מוצלח משלה שאפשר לבנות איתו עתיד טוב יותר.
אצל פיורנטינה הדברים תקועים. בין 2007/8 ל-2014/15 היא סיימה חמש פעמים במקום הרביעי. קבוצה כיפית שהתפתחה בשנות האלפיים עם סקוררים נהדרים כמו נונו גומש, אדריאן מוטו ואלברטו ג'ילארדינו. היא הגיעה באמצע העשור הקודם לקו גבול מסוים שאי אפשר להישאר בו – היא ידעה שלא תוכל להמשיך להתקדם אם תיתקע בשולי הצמרת, ושיש צורך לשאוף גבוה יותר.
במקום זאת היא הלכה אחורה. זו השנה הרביעית ברציפות שהיא לא משחקת באירופה, וכבר איבדה סיכוי לעשות זאת בעונה הבאה. אקס מכבי ת"א פאולו סוזה נכשל במועדון, ואחריו הגיעה רכבת מאמנים שלא עשו יותר מדי: סטפנו פיולי עוד זינק קדימה פחות או יותר בזכות התקופה עם הוויולה, אבל וינצ'נזו מונטלה היה שם שמונה חודשים, ג'וזפה יאקיני 11 חודשים, צ'זארה פראנדלי ארבעה חודשים, ומאז סוף מרץ יאקיני שוב בתפקיד. וכל זה בשנתיים האחרונות.
מהמקום ה-14, יש לה יתרון של ארבע נקודות בלבד על הקו האדום, וארבע מחזורים לחוצים לפניה, בטח כשהיריבה הקרובה היא לאציו שעוד לא ויתרה על ליגת האלופות. אבל לאף אחת מהיריבות בתחתית אין נשק כמו שלה, כזה שלא היה לפיורנטינה כבר תקופה ארוכה. דושאן ולאהוביץ' נרכש מפרטיזן בלגרד תמורת שני מיליון אירו ב-2018. שווי השוק שלו כיום הוא 25 מיליון אירו. ועל פי דיווח באיטליה, פיורנטינה לא תוותר עליו עבור פחות מ-60 מיליון אירו. הבעיה של המחזרות היא שבכל מחזור המחיר הזה עולה.
אז מי זה הילד בן ה-21 שריאל מדריד, ליברפול ומנצ'סטר יונייטד חולמות עליו? שהיכולת שלו הובילה את פיורנטינה לשקול להציע לו חוזה חדש בשווי ארבעה מיליון אירו לעונה, סכום דמיוני במונחים של המועדון? אז ככה: ולאהוביץ' הסרבי גדל באקדמיה יוקרתית, קיבל בגיל 15 חוזה מקצועני בפרטיזן בלגרד, הפך בגיל 16 לכובש הצעיר בתולדותיה ופיורנטינה עשתה עסקה מצוינת להחתמתו. כלומר, היו דרושות שנתיים של התאקלמות, אבל העונה הוא כבר הדבר היחיד שמונע ממנה ירידה.
ולאהוביץ' הפיזי והגבוה (1.90 מטר) הוא הסקורר הקלאסי. חלוץ רחבה גדול מאוד, מריח שערים מופלא, כזה שיכול לשמש ציר להתקפה. זה בלט לאורך כל העונה, אבל כאמור, המחיר שלו רק טס מדי שבוע. בשמונת המחזורים האחרונים ולאהוביץ' כבש 10 שערים (פלוס בישול) מתוך ה-16 של הקבוצה. היו שם שלושער ושני צמדים. בסך הכל יש לו 19 כיבושים השנה, שתרמו באופן ישיר ל-14 נקודות. במקרים נוספים, כמו בצמד בהפסד 3:2 לאטאלנטה, החברים לא עזרו. המעורבות שלו ב-21 מ-45 שערי הקבוצה קרובה מאוד ל-50 אחוז. בחצי השנה האחרונה הוא גם ערך שבע הופעות ראשונות במדי נבחרת סרביה, בהן כבש מול רוסיה ואירלנד.
המספרים מדברים בעד עצמם, גם הגיל הצעיר שהופך אותו לאופציה אטרקטיבית, אבל כשכוכבים מדברים עליו זה נשמע חזק יותר. קחו לדוגמה את חלוץ העבר האיטלקי כריסטיאן ויירי שהפליג בשבחים בנוגע לוולאהוביץ': "אחרי ארלינג הולאנד וקיליאן אמבאפה, הוא אחד החלוצים המרשימים באירופה. יש לו איכות, טכניקה – הרי קוראים לסרבים 'הברזילאים של המזרח'". הוא גם שאל את המראיין אם זכור לו הגול נגד אינטר – זה קרה בעונה שעברה, כאשר ולאהוביץ' פרץ במהירות אדירה על פני יותר מחצי מגרש, ועל הבלם ששמר עליו שלח כדור גדול לחיבורים הנגדיים.
ולאהוביץ' עצמו מדבר על הולאנד בהקשר שלו: "אני צופה בו הרבה בטלוויזיה ומנסה ללמור את התנועה ויכולת הסיום שלו. אח"כ אני מתמקד בחוזקות ובחולשות שלי. יכול להיות שזה יומרני, אבל אני מאמין שאני יכול להגיע יום אחד לרמה שלו".
והנה עוד שם גדול. כשעוד שיחק בפרטיזן, חבריו של החלוץ לקבוצה סיפרו כי נהג לומר שהוא "זלאטן של בלגרד" ויגיע למועדונים הגדולים ביותר. עניין מחייב, וכנראה שזה גם תפס את תשומת ליבו של הענק השוודי. אחרי המשחק בין פיורנטינה למילאן הוא קרא אליו את ולאהוביץ', והעניק לו חולצה חתומה עליה כתב בסרבית: "בהצלחה עם הכל, אני מאחל לך את הטוב ביותר".
וכמובן החולצה החתומה
בתוך הקבוצה, יש כוכב ותיק אחר שפרש את חסותו על הסרבי. לא רבים זוכרים, אבל פרנק ריברי עדיין פעיל ורץ במדי הוויולה, והוא אוהב מאוד את הילד. ולאהוביץ' סיפר לאחרונה: "כאשר הייתי עם הראש למטה בתחילת העונה, פרנק דיבר איתי ואמר לי לא לוותר לעולם. בזכותו הבנתי איך להיות אלוף על המגרש ומחוצה לו".
אלוף? עדיין לא, אבל אולי בקרוב. הוא אחד מהמובילים בליגה האיטלקית כניסה למאבקי גובה, מדויק מאוד בבעיטה לשער, והגיל מלמד על עוד המון מקום להתפתח. סרביה היא נבחרת בעייתית, שעם כל הכישרון נוטה להחמיץ טורנירים גולים או לפשל בהם בצורה מרהיבה. הסגל שלה מלא בכישרונות ענק שמעולם לא מימשו עצמם באמת, כמו דושאן טאדיץ' ואלכסנדר מיטרוביץ', וגם לוקה יוביץ' בדרך הבטוחה לקטגוריה הזו. אולי ולאהוביץ' מסמל את תחילתו של עידן חדש.
0: בעונת הבכורה בפיורנטינה ולאהוביץ' לא הבקיע, בשנייה עשה זאת שמונה פעמים
שואו-טיים. מרוץ האליפות המרובע הפך למשולש אחרי ההפסד הדרמטי של סביליה לבילבאו, ועד לסיום העונה לא נראה משחק משמעותי יותר בלה ליגה מאשר הקרב הזה. ברצלונה כבר יכלה להגיע אליו מהפסגה, אבל אותו 2:1 ביתי מביך לגרנדה הציב אותה בעמדת נחיתות שעכשיו היא מחפשת להפוך.
הביתיות אינה ביתיות בקורונה, ועדיין, זה משחק שברצלונה תכריע. רוב הביטחון אבד לשחקנים אתלטיקו, שמנסים לעבור איכשהו את קו הסיום עם האליפות שהייתה כבר מובטחת להם. הכדור צפוי להיות רוב הזמן ברגליים של לאו מסי ואנטואן גריזמן, שנכנס לכושר נהדר בזמן, וממש כמו בעשור הקודם, השאלה פשוטה: בארסה חזקה מספיק התקפית כדי לעבור את הקיר של אתלטיקו, או שדייגו סימאונה יוציא לה את החשק ואפילו יעקוץ בצד השני?
12: מסי (7) וגריזמן (5) כבשו כמעט את כל 15 השערים האחרונים של ברצלונה
לא היה צריך לחכות הרבה מההפעלה שלהן כדי לקבל את המנה המוקדמת לגמר הצ'מפיונס. תענוג. כשהן נפגשו לא מזמן בחצי גמר הגביע, צ'לסי ניצחה 0:1 והצליחה להוציא את סיטי מהמשחק שלה, וגם למשחק הזה יש חשיבות עצומה משלו: סיטי תבטיח אליפות שקטה עם ניצחון, מה שיאפשר ריכוז גדול יותר בהכנות לגמר הגדול באיסטנבול, צ'לסי רוצה להבטיח שתשחק בצ'מפיונס בכל מקרה בעונה הבאה.
ארבעה מחזורים לסיום היא מדורגת רביעית, שלוש נקודות מווסטהאם החמישית. זה עדיין לא פער מספיק כדי שתהיה רגועה. שתי הקבוצות יהיו עייפות ויעשו רוטציות, אבל ברור שלצ'לסי ניצחון כאן קריטי הרבה יותר.
3: צ'לסי לא ספגה בשלושת משחקיה האחרונים בליגה
שפילד יונייטד חשבה לפחות שהירידה העגומה מהפרמייר-ליג תוביל לבונוס אחד חביב – שחזור הדרבי מול שפילד וונסדיי בעונה הבאה בליגת המשנה שיטריף את האוהדים – אבל אין אוהדים שמחים העונה בעיר. הם רק יכולים לשמוח זה לאידו של זה, כי בזמן שיונייטד קרסה למקום האחרון בליגה הבכירה משלב מוקדם של העונה, וונסדיי עומדת בפני נפילה לליגה השלישית.
זה לא סתם משחק, אלא מחזור אחרון וסיכוי אחרון. וויקאם האחרונה ירדה מעשית, ושתי היורדות הנוספות ייקבעו מבין דרבי (43 נקודות), רות'רהאם (41) ושפילד וונסדיי (40) – ושתיים מהן ייפגשו ראש בראש. זה לא בשמיים עבור האורחת – הפרש השערים שלה טוב מזה של הקבוצה שמאמן וויין רוני (ולא בהצלחה גדולה), כך שניצחון יקפיץ אותה מעליה, ואז היא רק תקווה לכך שרות'רהאם לא תנצח בקרדיף.
21: שפילד וונסדיי ירדה מהפרמייר-ליג לפני 21 שנה, בשנת 2000, ומאז לא חזרה
וואו, כמה שבאיירן רוצה שהעונה הזו תיגמר כבר. שלושה מחזורים נשארו לפני שיוליאן נגלסמן יחליף את האנזי פליק הרותח, רק שבינתיים נגלסמן לא מאפשר לבאיירן לקחת את האליפות ושומר על פער שניתן לסגור מתמטית עם לייפציג. אבל זה אמור להסתיים בקרוב. ניצחון ייתן לבאיירן עוד אליפות, דרך מתוקה לסיים עונת כדורגל אחת גדולה (מאז שנת 2020) בה נראתה כמו מכונה בלתי מנוצחת, התעייפה בגלל העומס ומכת הפציעות, ומוכנה לשינוי גדול.
מנשנגלדבאך, מצידה, אחראית לאחד מארבעת הפסדי הליגה של באיירן העונה, 2:3 ביתי אחרי שהאלופה הובילה 2:0. העלייה לשמינית גמר הצ'מפיונס באה על חשבון הבונדסליגה, גלדבאך הייתה חסרת יציבות באופן קיצוני לאורך העונה, אבל היא עדיין מסוגלת לספק תצוגות כאלה.
2: יונאס הופמן כבש צמד מול באיירן בסיבוב הראשון