אם הייתי מספר לכם לפני שבע שנים שאדינסון קבאני (אז עוד רכש טרי מנאפולי) מסוגל לשבור את השיא של זלאטן כמלך השערים של פ.ס.ז', סביר להניח שלא הייתם מאמינים לי ואפילו צוחקים לי בפנים. הרי מה זה לככב בקבוצה כמו נאפולי לעומת תחרות עם אחד החלוצים הגדולים בהיסטוריה על הובלת האימפריה הצרפתית? אבל כיום, אין חובב כדורגל אחד ביבשת שלא מכיר את השם - או בכינויו הנפוץ יותר, "אל מטאדור". ללא ספק, הקילר האורוגוואי נותן מענה לכל מה שהכדורגל האירופי דורש משחקן: אגרסיביות, טכניקה ברמה גבוהה ודיוק מול השער. וללא ספק שאצל קבאני, שלוש היכולות הללו באות לידי ביטוי בכל משחק מחדש.
ישנם אנשים שחושבים שקבאני הוא בסך הכל כינור שני לכוכבים הגדולים ממנו, דוגמת זלאטן וניימאר בעת הנוכחית ולואיס סוארס בנבחרת. הטענה הזו שגויה וחסרת כל בסיס. קבאני הוא זה שצימק ל-3:1 במשחק הידוע לשמצה מבחינת פ.ס.ז' (ה-6:1 ההיסטורי). והוא גם זה שכפה את הפנדלים במשחק רבע הגמר מול צ'ילה ברבע הגמר הקופה אמריקה. הוכחה נוספת לכך שההגדרה "כינור שני" אינה מתאימה למטאדור היא הצמד המטורף מול פורטוגל בניצחון 1:2 בשמינית גמר המונדיאל.
ואם אתם מרגישים שלא ניתן לחוש אותו מספיק כי הוא משחק רק באירופה, אז קיבלנו טעימה קטנה לפני חצי שנה במשחק המטורף של אורוגוואי נגד ארגנטינה בבלומפילד. למרות שהאורות היו מרוכזים בסוארס ומסי, דווקא קבאני היה זה שכבש את הראשון והרים 30,000 אנשים באוויר לצעוק את שמו עד דרום העיר.
לפני כשנה וחצי המטאדור עלה לכותרות באתרי ועיתוני ספורט ברחבי אירופה, עקב הוויכוח המפורסם עם ניימאר על הפנדל (דבר שבעקבותיו ניימאר הפסיק לעקוב אחרי קבאני באינסטגרם). המקרה הוביל למחנאות בין הברזילאים של פ.ס.ז' לבין שאר השחקנים. לעומת ניימאר, הסופרסטאר האורוגוואי לא הגיב בצורה חריפה ולא התבטא נגדו בתקשורת, כפי שהפנומן הברזילאי מרבה לעשות כנגד אישים ומצבים שלא מוצאים חן בעיניו.
ועכשיו, כאשר איקרדי חתם באימפריה עמוסת הכוכבים, וכסף - לא חסר, קבאני מרגיש שמעמדו מאוים על ידי שאר חבריו לקבוצה- איקרדי, אמבאפה וכמובן ניימאר - ושאר אריות היבשת שרעבים לרכש נוצץ, כמו ארסנל, אינטר ואתלטיקו, כבר מוכנים לפתוח את הארנק ולשלם סכום מוגזם על מנת שהכוכב ינחת אצלן. טוב תעשה פריז אם תשאיר אצלה את קבאני - הוא הוכיח כבר פעמים רבות שהוא נכס משמעותי שיכול להשפיע לטובה ולהוות ג'וקר מול הגדולות. אבל בסופו של דבר, נקווה כולנו שהערך הספורטיבי יהיה מעל הכל ולפני הכל.