הספורט הישראלי לא מצליח להרים את הראש. נראה שההגבלות והנזקים המקצועיים והכלכליים שנגרמו לענפים השונים להוציא כדורגל וכדורסל, או הענפים האולימפיים המובילים ישפיעו לעוד הרבה שנים קדימה, והחשש הוא שיהיו כאלו שלא יצליחו לחזור לעצמם. ובשל כך, החל ממחר צפויות ברחבי הארץ הפגנות של מחלקות נוער מענפים שונים.
ובמציאות הזו, הטניס הישראלי סובל במיוחד. דווקא הטניס, ענף שמשוחק באוויר הפתוח, ללא כל מגע פיזי ובמרחק של 23.77 מטר בין השחקנים משני צידי הרשת. שני אחוזים בלבד מבין 4,000 הטניסאים התחרותיים בישראל מורשים להתאמן בסגר של הגל השני, כ־80 שחקנים העומדים בקריטריונים הנוקשים של האיגוד הבינלאומי (בפועל ישנם 150 טניסאים בינלאומיים בישראל מגילי הילדים), מה שמייצר פגיעה ארוכת טווח בספורט הלבן בארץ, שגם ככה נמצא בשנים האחרונות במשבר עמוק.
"לא הייתה הדבקה"
היו"ר החדש של איגוד הטניס, אבי פרץ, מצא עצמו במצב קשה. "בחודשים האחרונים עוד התקיימו תחרויות בארץ, ולא הייתה עדות אחת של הדבקה מקורונה", הוא אומר. הבעיה היא שהתחרות האחרונה בארץ התקיימה לפני חודשיים, ובמקרים מסוימים, שחקנים מישראל לא מורשים להגיע לתחרויות בחו"ל מאחר שישראל מוגדרת מדינה אדומה.
"20 תחרויות בינלאומיות שאמורות היו להתקיים בישראל בוטלו מאז הקורונה, אין פגיעה גדולה מזה לטניס הישראלי, מילדים ועד בוגרים. זו הייתה ההזדמנות לשחקנים הצעירים להתחרות בישראל, לצבור נקודות. במקום זה עצרו פה את הטניס", מספר בצער יו"ר הוועדה המקצועית באיגוד, עמוס מנסדורף. מרבית הפעילות בטניס מתקיימת בין אפריל לנובמבר, בדיוק תקופת ההשבתה. בעוד הטניסאים הבוגרים החלו לצאת בחודש שעבר לחו"ל אחרי חצי שנה, השאר לא משחקים: מהפעילים בליגות הנמוכות ועד 90 אחוז מהילדים והנוער.
"זה מטורף שלא נותנים פה להתאמן", אומר דודי סלע. "שני שחקנים ללא מגע פיזי, במרחק משמעותי האחד מהשני, אני לא רואה איפה הבעיה. זה נזק של שנים לטניס הישראלי. הדור הצעיר לא משחק כבר כמה חודשים טובים. זה לא ככה בעולם, צריכים להיות יצירתיים ולהחזיר את הענף לחיים".
טורנירי ענק זהירים
סלע מתייחס לפעילות בחו"ל, ובאמת קשה להתעלם מהניגוד הגדול שבין קיום שני טורנירי גראנד־סלאם בזמן קצר, לבין ההשבתה בארץ.
בניו־יורק עוד היה לחץ עצום, עם שחקנים רבים מהצמרת העולמית שוויתרו על ההגעה ותנאים מחמירים. המגע בין יריבים צומצם למינימום ואזור האצטדיון היה שטח סטרילי, הבועה הייתה לוחצת, אבל הצעדים הוכיחו את עצמם, ובניגוד ל"סבב הקורונה" של נובאק ג'וקוביץ' שבו השחקנים לא שמרו על ריחוק חברתי והרבו לבלות יחד וכתוצאה מכך רבים מהם נדבקו אליפות ארה"ב עברה בשלום. ובזכות זאת, בצרפת כבר ראינו צעד קדימה.
מארגני רולאן גארוס איפשרו כניסה של אלף אוהדים ליציעים מדי יום, בזמן שהקפידו שהנוכחים יעטו מסכה וישטפו ידיים. הבלגי דויד גופן נדבק בשבוע שעבר אחרי שכבר סיים את דרכו בטורניר ועזב את פריז, ולא הוביל להדבקות נוספות בגלל הריחוק בין הטניסאים.
בינתיים, בכל העולם ממשיכים להתקיים טורנירים מכל הדרגים. הכללים אינם אחידים מבחינת הקהל, אבל מקרים של התפרצות לא נרשמו בגלל ההקפדה על ההנחיות.
פרץ פנה לשר התרבות והספורט חילי טרופר, והסביר לו כי לא תיתכן השבתת ענפים שאופיים מאפשר את פעילותם תחת הגבלות הקורונה. המטרה שלו היא חזרה לפעילות בימים הקרובים, עם קפסולות של עשרה שחקנים. גם בנבחרת הדייויס מחכים לחדשות, אחרי שהמפגש מול אוקראינה נדחה מספטמבר.
"אנחנו כבר מתפוצצים מעצבים. רואים רולאן גארוס עם קהל ובישראל אי־אפשר להתאמן", מסכם פרץ. "אנחנו סבלנים ולא יוצאים בצעדים דרסטיים, אבל בינתיים מפסידים פה דור של טניסאים".
