שנותיו של יוהאן קרויף כמאמן ברצלונה, הוא דגל בטוטאל פוטבול – כל שחקן יכול לשחק במספר עמדות, במספר סגנונות ועם יכולות מגוונות. כזה היה רונלד קומאן.
קומאן שיחק כבלם, קשר אחורי ו"סוויפר" (בלם שלישי – שחקן הגנה חופשי שתפקידו לחפות על הבלמים ולשלוט בהנעת הכדור ביציאה מהגנה להתקפה). ההולנדי תופקד שם בשל אינטליגנציית המשחק הגבוהה שלו שאיפשרה לו לקרוא מהלכים, לייצר מסירות שידעו להוציא את הקבוצה להתקפה ולהצטרף כקשר אחורי כשהקבוצה תוקפת.
קומאן חזר השנה לברצלונה והפעם בתור מאמן. בעל כורחו הוא נאלץ להיפרד מהחלוץ הטבעי (והאימתני) היחיד שלו בסגל, לא הצליח לחזק את הקבוצה כפי שרצה ונאלץ להתמודד עם לא מעט רעשי רקע בדמות רצון העזיבה של מסי, ניהול כושל שהגיע לנקודת רתיחה וחדר הלבשה שאומר בפומבי את דעותיו על ההנהלה הנוכחית.
אבל בתקופה האחרונה ניתן לראות שהקבוצה מתחילה להתייצב: ההגנה משחקת טוב יותר (למעט הבלחות של לנגלה), הקישור ורסטילי יותר, העבודה ההגנתית בכל חלקי המגרש ומשחק הלחץ הפכו אפקטיביים יותר והקבוצה נראית הרבה יותר מאוזנת – כל זאת בזכות קומאן והשחקנים שהופכים מגוונים ממשחק למשחק.
כתוצאה מהפציעה של ג'רארד פיקה והירידה ביכולת של שאר הבלמים, ההזדמנות ניתנה לאוסקר מינגסה הצעיר שהתחיל בהופעות טובות בעמדת הבלם, שיחק מעט דקות כקשר ובחודש האחרון מיצב את עצמו כמגן הימני הפותח. רונלד אראוחו, בלם עם הספרה 4 בדיוק כמו קומאן, מגלה יכולת הגנתית מדהימה מאז שנכנס להרכב. יחד עם יכולת יציאה להתקפה, שליטה טובה בכדור ויתרון משמעותי בכדורי גובה הוא הופך לנכס עבור ברצלונה, שמייצרת לעצמה עוד שחקן שיכול לשחק לאורך ורוחב המגרש.
בנוסף לאראוחו ולמינגסה, ניתן לראות את התפקוד של פרנקי דה יונג תחת קומאן. התקפית הוא כובש יותר, הגנתית הוא מחלץ יותר, הוא משחק כבלם, קשר אחורי, קשר שני במערך של 1-3-2-4 ונראה כי הוא מיישם את הטוטאל פוטבול בצורה הטובה ביותר.
וכמובן, איך לא, פדרי. הוא נכנס לנעליים של אינייסטה בצורה מושלמת (כמובן שאם נשווה את פדרי בן ה-18 לאינייסטה בגיל 28 זה יהיה לא פייר כלפיו, אז נשווה אותו לאינייסטה בן ה-18), נמצא בכל עמדות הקישור במגרש, שינויי הקצב שלו פשוט מדהימים עם הכדור ובלי הכדור, דריבל מצוין שגורם לו להשתחרר או לבשל בנגיעה הראשונה, מייצר שיתוף פעולה פורה עם מסי וההשתתפות שלו במשחק הלחץ והעבודה ההגנתית משתפר ממשחק למשחק. אך הכי חשוב – הוא מחזיר את הכדורגל השמח לקישור של ברצלונה.
2020 (ובעיקר באיירן מינכן) הראו לנו שהכדורגל השתנה. כששחקנים כמו קימיך, אלאבה ותומאס מולר מחליפים מספר עמדות על המגרש תוך כדי משחק – ליריבות קשה להתמודד. אז אמנם ברצלונה לא בקצב של באיירן, אבל עם שחקנים כמו מינגסה, פדרי ודה יונג שיודעים לשחק במספר עמדות ותחת ההנהגה של קומאן, היא בהחלט מתחילה למצות את הפוטנציאל הטמון בקבוצה.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
