צפו בתקציר: אינטר – נאפולי
(ONE)
אנטוניו קונטה יעזוב את אינטר אחרי עונה אחת בלבד, קבעו הדיווחים בכלי התקשורת השונים. זה קרה רק לפני חודש, אז עלו אותם פרסומים על כך שהמאמן לא מרוצה מהנהלת הקבוצה ושאינו מקבל את השחקנים שהוא מעוניין בהם. אבל הנה, בשקט בשקט, קונטה לא רק עדיין במילאנו אלא גם קיבל את חלקי הפאזל החסרים. בשקט בשקט, ללא רעש הציפיות שליווה את שני הקיצים הקודמים, אינטר תנסה לקחת מיובנטוס את התואר.
אינטר תפתח הערב (שבת, 21:45) את העונה שלה כשתארח את פיורנטינה וזו תהיה ההזדמנות הראשונה לראות איך קונטה משלב את אותם חלקים שביקש. למאמן היה חשוב להשיג שלושה דברים: 1. שחקנים איכותיים יותר בכנפיים. 2. שיפור התרומה של שחקני ההגנה בבניית התקפות. 3. הגדלת אפשרויות התמרון בצורת הקישור. על הנייר, קונטה סימן וי על כל חלק ברשימה.
קונטה ישחק תמיד עם שלושה בלמים. הוא מאמין שזו הדרך הטובה ביותר בה קבוצת כדורגל צריכה לעמוד על המגרש, וכשמשחקים כך לשחקני האגף, אותם מגינים-קשרים שצריכים לעלות ולרדת כל הזמן, יש חשיבות עצומה. בעונה האחרונה היה אנטוניו קנדרבה, אחד שלפני הגעת קונטה כבר לא נספר במועדון, האיש המרכזי באגף ימין. בשמאל הגיע במהלך העונה שדרוג בדמות אשלי יאנג. זה לא מספיק, לא לדרך המשחק הזאת. אבל עכשיו יש לאינטר אפשרות להיראות טוב יותר.
הרכישה של אשרף חכימי, שהגיע מריאל מדריד תמורת 45 מיליון יורו, נראית כמו התאמה מושלמת. חכימי שיחק במערך דומה במשך שנתיים בדורטמונד, במהלכן שבר פעמיים את שיא המהירות לשחקן בונדסליגה, עד שהגיע אלפונסו דייויס ועקף אותו. חכימי הוא נשק התקפי שגם יכול להבקיע בעצמו, אבל בעיקר לפטם את רומלו לוקאקו. בשנה שעברה היו למגן 10 בישולים.
בשמאל יאנג ימשיך לקבל הרבה דקות, אבל לקונטה יש עכשיו שתי אפשרויות נוספות, ובאימונים האחרונים הופיע בעמדה איוון פרישיץ'. הקרואטי חוזר מהשאלה של עונת טרבל בבאיירן מינכן אחרי שלפני שנה, עם הגעת קונטה, אמר המאמן שהוא אינו מתאים למערך שלו. פרישיץ' הוא שחקן התקפי באגף שמאל וקונטה לא משתמש בשחקן כזה, אבל נדמה ששינה דעתו. פרישיץ' הוא בהחלט שחקן אגרסיבי שעובד קשה ויכול להיות המגן-קשר שקונטה מחפש.
אפשרות נוספת היא של אלכסנדר קולארוב הוותיק, שמגיע לקבוצה השלישית שלו באיטליה אחרי לאציו ורומא. קולארוב הוא מגן שמאלי שתורם רבות לבניית המשחק. לפני שנתיים החזיק בממוצע של 60 מסירות למשחק והיכולת ההתקפית שלו תורמת לפיתוח התקפות דרכו. עם זאת, בשנה האחרונה ברומא היה נדמה שקולארוב מתקשה בעומס הגופני שדורשת העמדה ולאחר פגרת הקורונה עבר לשחק כבלם במערך שלושה בלמים, כפי שהוא יכול לעשות עכשיו בסן-סירו. במקום הזה קולארוב צריך לכסות פחות שטח הגנתית ועדיין יכול לצאת קדימה עם הכדור. בשיטת המשחק של קונטה ההתקפות מתחילות עם פעולות מקדמות של הבלמים וקולארוב בהחלט יכול לתרום, כפי שעשה אלסנדרו בסטוני במשחקים האחרונים של העונה.
בניית ההתקפות מאחור עם שחקנים כמו בסטוני, קולארוב וכמובן סטפן דה פריי (דייגו גודין עובר לקליארי) זו אותה מטרה שנייה שהזכרנו בהקשר לקונטה. השלישית, התמרון בקישור, מגיעה בצורת דמותו של ארתורו וידאל. הצ'ילאני הוא השחקן שקונטה רצה יותר מכל. הוא היה איתו יחד בשלוש האליפויות ביובנטוס ובדיוק מסוג הלוחמים שהמאמן אוהב. בשיטה של קונטה הקשרים נדרשים לעשות עבודה בלתי פוסקת, אחד הדברים שווידאל ידוע בהם, אבל זה לא הכל.
כריסטיאן אריקסן לא הצליח למצוא עצמו כקשר מרכזי מאז הגיע לאינטר, ובחלק מהזמן קונטה שינה את אותו 2-5-3 שלו למערך 2-1-4-3, כלומר עם אריקסן מאחורי החלוצים. וידאל גם תורם הגנתית מספיק כדי ליצור קו קישור אחורי טוב יחד עם ניקולו בארלה, כזה שיאפשר לאריקסן את החופש לשחק בעמדה קדמית יותר, וגם מסוגל להיות בעצמו קרוב ללוקאקו ולאוטרו מרטינס (שכרגע נראה שיישאר). לקונטה יש אפשרות לתמרן בין המערכים ובתוך המערכים.
וידאל, כמו קולארוב, אינו שחקן צעיר, אבל לאינטר כן יש כאלה, כמו בסטוני, בארלה וכמובן לאוטרו, שהציפיה שיתפתחו עוד יותר. גם חכימי. אם זה יקרה, וקונטה באמת יקבל קבוצה בצלמו, אולי הדיבורים יהפכו סוף סוף למעשים. אולי בדיוק עשור מאז שמונה למאמן יובנטוס והחל את רצף האליפויות הנוכחי שלה יהיה קונטה גם זה שיסיים אותו.
