גיא לוזון ידוע כמאמן שמחצין רגשות במהלך משחקים ולפעמים יורד לחדר ההלבשה מזיע יותר מהשחקנים, אבל מחוץ למגרש מדובר בטיפוס מופנם, שלא נוהג לשתף במה שעובר עליו. אחרי עונה אמוציונלית במכבי פ"ת, שהחזירה אותו מהקבר, הוא מתפנה לעשות חשבון נפש, מודה בכנות בלא מעט טעויות שביצע במהלך הקריירה, וחושף לראשונה בראיון ל"ידיעות אחרונות" שעבר משבר נפשי קשה, ממנו הצליח להתאושש רק לאחרונה.
האמת, אפשר להבין את לוזון (44). העלייה הייתה מטאורית, הנפילה הידהדה לא פחות. הוא פרץ בגיל צעיר כמאמן בקבוצה של המשפחה, הוביל את הנבחרת הצעירה באליפות אירופה שנערכה בישראל, הגשים את החלום האירופי, וחזר לארץ רק כדי לערוך סיבוב עמוס מכשולים בהפועל ת"א, מכבי חיפה ובית"ר ירושלים. מפ"ת ועד פ"ת. עכשיו הוא מדבר בגילוי לב נדיר על הדרך המטלטלת.
"עברתי טראומה מאוד קשה באירופה", משתף המאמן. "עד שהגשמתי את חלום חיי להגיע לפסגה, שילמתי מחיר שלא באשמתי. חוויתי אותה סיטואציה בהפועל ת"א, ועשיתי בחירות לא נכונות במכבי חיפה ובבית"ר ירושלים. זה מרסק אנשים, משפיע על מצב הרוח שלך. הייתי עצוב תקופה ארוכה".
לוזון ממשיך ומתאר מה הסתיר מהסובבים אותו: "אתה מרגיש שיש לך מה לתת וכבר מצליח, ואז יש נשיא שמפרק לך את הקבוצה. אתה מתמודד עם קבוצה כמו הפועל ת"א, שהתפרקה כלכלית שלא באשמתך. תחשוב שלוקחים לאיביץ', שהוא מאמן מצוין, שבעה עוגנים – אין לו סיכוי להצליח. נעזרתי באנשי מקצוע כמו פסיכולוגים, ולמזלי יש לי אישה מדהימה עם תואר שני בפסיכולוגיה שעזרה לי מאוד".
"בחירות רעות, טיימינג גרוע"
אז החזרה הביתה למכבי פ"ת עשתה לך טוב בסופו של דבר.
"אני המבקר הכי גדול של עצמי. גם כשהקבוצה שלי מנצחת אני לא יוצא בהרגשה שהיינו מדהימים. ב־20 שנות הקריירה לא הייתה לי תחושה של שביעות רצון, תמיד חיפשתי לשפר. התחברתי לאמירה של שמעון פרס ז"ל, שהתכונה שהכי מאפיינת את העם היהודי היא שאף פעם הוא לא יהיה שבע רצון, מה שסייע לנו כמדינה קטנה להיות בטופ בתחומים רבים".
היית המאמן הישראלי הראשון בבלגיה והשני באנגליה. האמנת שב־2020 תעמוד על הקווים בליגה הלאומית?
"אתה יכול באותה מידה לפנות לטייקון שלפני ארבע שנים היו לו מאות מיליונים ועכשיו הוא פשט רגל. זה קורה. הרי אם אין לך את הכישרון והידע המתאימים, אתה לא יכול להיות איש עסקים מצליח, או במקרה שלי מאמן מצליח. הגעתי לליאז' בתקופה קשה של הקבוצה, ותחתיי זו הייתה העונה הכי טובה שלה ב־12 השנים האחרונות. הסיבה שהגעתי מליאז' וצ'רלטון עד לליגה השנייה בישראל היא בחירות רעות וטיימינג גרוע. בוא נעבור בתחנות ותבין מה קרה".
קדימה, סטנדארד ליאז'.
"הגעתי אחרי שניצחתי את נבחרת הכוכבים הצעירה של בלגיה, ונשיא ליאז' התרשם ממני. בעונה הראשונה השגנו את כל המטרות, כולל קידום צעירים, ורק בגלל הקיזוז לא זכינו באליפות. העונה השנייה הייתה מוות ידוע מראש, הנשיא פירק את כל הקבוצה".
ואז עברת לצ'רלטון מליגת המשנה באנגליה.
"הגעתי בינואר אחרי שהקבוצה לא ניצחה שלושה חודשים. המטרה הייתה להישאר בליגה, ועשינו רצף של ניצחונות. הייתי מועמד למאמן חודש מארס בצ'מפיונשיפ. הייתי זה שנתן את ההזדמנות הראשונה לבלם ג'ו גומז, אלוף אירופה בליברפול, או לניק פופ מברנלי, שכולם אז ביקרו אותי על כך שבחרתי בו כשוער ראשון ואחרי כמה שנים הוא התחרה על תואר שוער העונה בפרמייר־ליג. את העונה השנייה פתחנו עם כמה ניצחונות, ואז הגיע חוסר מזל עם חמישה פצועים במשחק אחד. אמרתי לנשיא שלא נשרוד, ולא משנה מי יאמן. כל האתרים הימרו שנרד בגלל הסגל שנבנה. במחזור העשירי כבר לא הייתי שם, ובסוף הם באמת ירדו ליגה. שילמתי מחיר בגלל פירוק סגלים בבלגיה ובאנגליה, אחרת הייתי מאמן שם עד היום. מפה כבר לקחתי החלטה שלא משנה איפה אהיה, אם במועדון הבא שלי ישחררו לי שחקנים, אעזוב באותו הרגע".
הפועל ת"א.
"שוב הגעתי בסיטואציה לא נוחה, שוב שילמתי מחיר שלא הגיע לי. שחקנים התאמנו ללא שכר, והבעלים אמיר כבירי עזב. הייתי נשאר בערבים בוולפסון כדי לשכנע מועמדים לרכוש את הקבוצה, ואז הגיעו הניסנובים שהצילו את המועדון. הודעתי שאני נשאר עד המוות רק אם משאירים לי את השחקנים. לא רציתי לחוות שוב את הטראומה מאירופה, לא הייתי מסוגל להמשיך. אמרו שפחדתי מירידה, זה קשקוש, כי עובדה שהציעו לי חוזה לחמש שנים. הסברתי להם שהכסף לא מעניין אותי, רק לא רוצה לחוות שוב שברון לב".
"לא יכולתי לקום מהמיטה"
מכבי חיפה היא הבאה בתור.
"חכה. בית"ר הגיעה אליי חודש וחצי אחרי שעזבתי את הפועל, הייתי סחוט נפשית. סיכמתי הכל עם אלי טביב, הלכתי לישון והייתי אמור להגיע בבוקר לאימון בבית וגן, אבל לא יכולתי לקום מהמיטה. התנצלתי בפני טביב והסברתי לו שנפשית אני לא יכול לעשות את זה. ראיתי דרבי של חיפה והתפללתי שמכבי תנצח, כי ידעתי שאם לא - הם מתקשרים אליי. ידעתי שתהיה לי בעיה לסרב, כי כל הקבוצות הגדולות יהיו סגורות. נפגשתי עם יענקל'ה שחר והצעתי לו שאתחיל לאמן בתחילת העונה הבאה. השתכנעתי לא מרצון, אלא יותר מפחד שלא תהיה לי קבוצה גדולה. בעונה הראשונה הגענו לפלייאוף העליון, בשנייה זה היה כישלון שלי. בחירת השחקנים שלי הייתה רעה, לא מאוזנת, עם זרים שלא התאימו. ברגע שאתה טועה כך, לא משנה אם תעשה 200 אימונים, 400 אסיפות ו־800 סלטות באוויר, אין לך סיכוי להצליח. כל האחריות הייתה עליי".
ובכל זאת אתה מגיע לבית וגן.
"שוב נחתתי במועדון עם כאוס כלכלי ואי־אמון בין הקהל לבעלים. עוגנים כמו שכטר, עזרא ופריירה עזבו, קניקובסקי מעכו ראה את הבלגן ובחר בנתניה. שחקנים לא רצו להישאר, ועשיתי טעות פטאלית שהגעתי בעיתוי הזה. חוגג הגיע בסמיכות לפתיחת העונה, כששחקנים בכירים כבר נקלטו בקבוצות אחרות. הוא חשב שיוכל לבנות קבוצת צמרת בשבוע וחצי. טען שהשחקנים שהביא יחזיקו את המועדון ויסייעו למכור מינויים, אני אמרתי לו בפנים שההחתמות האלה פופוליסטיות כדי לרצות את הקהל והתקשורת. הסברתי לו שרף הציפיות שהציב בלי הכנה הוא לא הגיוני. דיבר על מודלים של משחק אטרקטיבי כמו בברצלונה ובסיטי, אין חיה כזו. ביום פיטוריי אחרי המחזור השביעי, עם קבוצה משוסעת, הוא שאל אם אני מאמין שנסיים במקום השני. אמרתי לו שלא משנה מי יאמן אין שום סיכוי לצמרת, וטען שאני לא מאמין בקבוצה. גם אחרי שצירפו את קינדה, פלומן ובניון הם בקושי נשארו בליגה. היה פה רף ציפיות הזוי יחסית לסגל".
"התפללתי שלא יפנו אליי"
פה כבר לקחת פסק זמן.
"קיבלתי שלוש הצעות מליגת העל ואחת מקפריסין. אמרתי שאני לא רוצה לאמן. הרגשתי שאני סובל מכדורגל בשנים האחרונות. מכבי פ"ת החלה להידרדר, ובכל משחק התפללתי שאלישע לוי ינצח ולא יגיעו אליי. ואז, אחרי מסע שכנועים, אבי לוזון פנה אליי כמשפחה וביקש שאעזור. הסיוט שלי היה שאסרב ויגיע מישהו אחר ויוריד את הקבוצה ליגה. קיבלתי הרבה סטירות, אבל אני לא אחד שמרים ידיים. אמרתי שאעשה ריסטרט לקריירה ואבדוק את הטעויות. ירדנו וידעתי שיש סיכוי לכך ובחרתי להתאבד על העלייה. הרכבנו קבוצה מאפס ועמדנו בכל המטרות".
אתה רואה את המאמנים בכדורגל שלנו. מה המיקום שלך?
"אני לא מחלק לעצמי ציונים. יש לי את כל הידע והרצון ללמוד. כמאמן הנבחרת הצעירה חרשתי השתלמויות בצרפת, בספרד ובגרמניה, אצל קלופ וטוכל לפני שהם הפכו למה שהם היום".
מה אתה חושב על הליך בחירת המאמן הלאומי?
"אני מסכים עם האמירה של ברקוביץ' לגבי ועדת האיתור. יש חובה לכנס אותה, אבל היא מכירה את כולם וצריכה לבחור לא על סמך ראיון. היו רק צריכים להודיע מראש ולא לפתוח קרקס. עם הבחירה ברוטנשטיינר אין לי שום בעיה".
היית לוקח את דור מיכה ואת עומר אצילי למכבי פ"ת?
"ברור, הייתי לוקח אותם באהבה לקבוצה שלי. גם אם טעו מוסרית, לא צריכים לתלות אותם בכיכר העיר. יש בתי משפט למקרה שעשו עבירה על החוק. אני לא שופט, אלא מאמן כדורגל. גם אם הם טעו אפשר לסלוח להם. מה זה, סוף העולם?"
