באימון האחרון של מכבי ראשון לציון לפני המשחק המתוכנן מול הפועל ירושלים בתחילת משבר הקורונה בחודש מרץ, פנו שני כוכבי הכתומים, אלכס המילטון ודריל מונרו, לגיא גודס ואמרו לו שהם לא מעוניינים לשחק. ביום רגיל כנראה שהם היו נקנסים, ואולי אפילו נזרקים מהקבוצה, אבל בעקבות החששות הגדולים מהנגיף שהחל להתפשט, המאמן הבין אותם ואמר להם שהם לא מחויבים לעלות לעיר הבירה. בסופו של דבר מינהלת הליגה החליטה לדחות את המשחק ולעצור את העונה כולה בעקבות המצב.
"פשוט הבעתי את החששות שלי מהמצב בפני המאמן", מספר המילטון בראיון ל"ידיעות אחרונות". "ירושלים בדיוק חזרה ממשחק ביוון, ופחדתי מההשלכות של מפגש מול קבוצה שבדיוק שבה מחו"ל. אם הם היו משחקים משחק בליגה הישראלית לפנינו ולא היו טסים לא הייתה לי בעיה לשחק מולם. אמרו לנו שהם היו שם בבידוד, אבל קשה באמת לשלוט על הדברים כשאתה במדינה אחרת. אתה לא יודע מי הכין לך את האוכל, מי נגע בצלחות, זה מפחיד".
כמה ימים לאחר מכן המילטון כבר היה על המטוס בחזרה לארה"ב ובחודשיים הבאים גר עם משפחתו בעיירה הקטנטנה מריאנה (פחות מ-8,000 תושבים) בצפון פלורידה. "יש לנו חצר גדולה בבית, זה לא כמו בישראל שכולם גרים אחד על השני בבניין. יכולתי להסתובב בחצר ולשאוף אוויר. זה לא היה כזה גרוע", מספר הרכז בן ה-26.
למרות הפגיעה הקשה של הנגיף בכל העולם והחשש האמיתי ממה שעוד הולך להיות, המילטון היה מהזרים הראשונים שהסכימו לשוב לישראל עם חידוש העונה ונחת כבר באמצע חודש מאי. "העובדה שישראל לקחה את המצב ברצינות, סגרה את השמיים והכניסה אנשים לבידוד, די עצרה את התפשטות הנגיף וגרמה לי להבין שיחסית בטוח פה".
המשפחה שלך לא פחדה?
"הם לא אמרו יותר מדי. הם הבינו שאני צריך לחזור, שזו העבודה והקריירה שלי. הם תמכו בי והבינו שזה חשוב לנו בפן הכלכלי".
"הבידוד? לא הוגן"
מסתבר שהמילטון, כמו לא מעט זרים אחרים, לא ממש הבין למה הוא נכנס בכל מה שקשור לבידוד ולעובדה שיצטרך להיות עכשיו חודשיים בבית מבלי אפשרות לצאת, אלא רק לאימונים ולמשחקים: "חשבתי שנהיה בבידוד שבועיים ולאחר מכן נוכל להתנהל כמו כל שאר האנשים בישראל, לא ידעתי שאצטרך להיות עכשיו בבידוד חודשיים עד לסיום הליגה. אני מכיר את עצמי וזה יהיה לי קשה מאוד מבחינה מנטלית להיות כלוא בבית מבלי שזה ישפיע על המשחק שלי וייפגע בקבוצה שלי".
"אני לא רוצה להפר את החוקים, אבל המינהלת באמת חייבת לבוא לקראתנו כי זה מצב משוגע. זה לא נתפס שאנשים אחרים פשוט מסתובבים ברחוב, הולכים לים וממשיכים בחיים שלהם, ולנו אפילו לא איפשרו להחזיר את המשפחה איתנו, ומאלצים אותנו לבהות רוב היום על ארבע קירות. זה פשוט לא הוגן".
בניגוד לשחקנים הישראלים שרובם מפחד להביע עמדה כזאת או אחרת, המילטון אומר או יותר נכון מצייץ את שעל לבו. הציוצים האחרונים שלו התייחסו, איך לא, לכאוס ששורר בארה"ב בתקופה האחרונה בעקבות מותו של ג'ורג' פלויד אחרי עימות עם שוטר: "המצב רע. מקרים כאלה קרו בעבר ובסוף לא באמת עושים משהו לשוטר שביצע את העבירה. כאדם שחור באמריקה, עם זה אני והחברים שלי צריכים להתמודד. אנחנו קמים בבוקר בידיעה שיכול להיות שברגע שנצא מהבית אולי לא נשוב אליו בחיים כי שוטר התעורר באותו היום על הצד הלא נכון".
עוד הוסיף המילטון בנושא: "הכי גרוע זה ששוטר אחד רואה שלא מטפלים בשוטר אחר שביצע עבירה נגד אדם שחור, אז הוא אומר לעצמו שגם הוא יכול להתנהג ככה. זה חייב להשתנות. עצוב שאדם נהרג על ידי שוטר שאמור היה בכלל להגן עליו ועל הקהילה. אי אפשר להגן על מישהו כשהברך שלך על הצוואר שלו. אם השוטר חשב שהוא עשה את הדבר הנכון בסיטואציה הזאת אז משהו לא בסדר איתו".
חווית מקרי גזענות בעבר?
"כינו אותי לא פעם בכינויים מעליבים בגלל גוון העור שלי. העניין איתי זה שאתה יכול לקלל אותי כמה שתרצה וזה לא מזיז לי, כל עוד לא נגעת בי פיזית. ההורים שלי גידלו אותי שאהיה קשוח, אימא שלי הייתה הילדה השחורה הראשונה בבית הספר שלה".
איך ארה"ב תצא מהמצב הזה?
"אני חושב שהפעם בניגוד לפעמים אחרות יהיה באמת שינוי בהתייחסות לאנשים השחורים במדינה. בסוף זה מתחיל מלמעלה ויורד למטה. אם יש לך מנהיג כמו טראמפ שכל היום מתבטא איך שהוא רוצה מבלי לחשוב, מה אפשר לעשות? הוא בצורה מסוימת מעודד את מה שקורה עכשיו. הוא רוצה שיירו באנשים שבוזזים חנויות מבלי בכלל לנסות להבין למה הם עושים את זה. אני מבין שלבזוז זה משהו לא נכון, ויש דרכים אחרות למחות, אבל כשאתה מגיע לנקודת השבירה שלך אתה נהיה אלים".
באחד הציוצים שלך כתבת שאתה מרגיש בטוח יותר בחו"ל מאשר בארה"ב, למה התכוונת?
"אני כאן בישראל ולא דואג בנוגע לזה שאם אצא מהבית שלי יירו בי. הסיכוי שמשהו כזה יקרה כאן הוא קלוש. בארה"ב אתה לא רואה ילדים בני 6-5 מסתובבים ברחוב, או אפילו ילדים גדולים יותר הולכים לבד לקולנוע. יש בישראל אווירה אחרת, אין לחץ. בארה"ב אתה צריך לדאוג מהמשטרה ואנשים אחרים שמחפשים אלימות".
מנהיג מהרגע הראשון
מכבי ראשל"צ היא בסך הכל הקבוצה המקצוענית השנייה בה המילטון משחק מחוץ לארה"ב. הוא החל את דרכו ביובנטוס הליטאית, אבל אחרי שלושה חודשים חתם בבית מכבי. "היה שם קור כלבים, ועוד היינו רק בראשיתו של החורף. מזל שברחתי משם", הוא מספר על התקופה בליטא.
מהרגע הראשון לקח פיקוד על הקבוצה של גודס והפך יחד עם דריל מונרו למנהיג שלה: "שחקנים מסתכלים עליי כדי שהוביל אותם. אני לא בחור קולני, לא אצעק על שחקנים כמו מה שעושה ראסל ווסטברוק ב-NBA, אבל אם שחקן טועה אשב איתו בצד ואנסה להכניס בו מוטיבציה. בכדורסל אתה צריך שכל הקבוצה תשדר על אותו הגל אם אתה רוצה לנצח".
בעונה שעברה ראשל"צ הפתיעה את כולם כשהדיחה את הפועל ירושלים בחצי הגמר, ופגשה את מכבי ת"א במשחק על התואר בו הפסידה בסופו של דבר. המילטון שאב עידוד מההישג היפה של קבוצתו ופיתח תיאבון: "למה שלא נזכה באליפות? אני לא רואה סיבה. יש לנו פחות או יותר אותה קבוצה מהעונה שעברה, אולי אפילו חזקה יותר. למכבי ת"א ולירושלים יש סגלים עמוקים משלנו, אבל במשחק אחד הכל יכול לקרות. הסיבה היחידה שלא זכינו באליפות בעונה שעברה היא שפגשנו את ירושלים ומכבי אחת אחרי השנייה בפיינל פור. השתמשנו בכל הדלק שלנו בחצי הגמר, ואז בגמר כבר לא היו לנו כוחות בזמן שמכבי העלו עוד ועוד שחקנים מהספסל. ככה הם ניצחו אותנו. אני באמת לא חושב שהם טובים יותר מאיתנו".
אתה שווה יותר מלשחק בקבוצה בישראל?
"אם אתה שואל אותי אני צריך לשחק עכשיו ב-NBA, אז אף אחד לא נתן לי עדיין את הצ'אנס. שיחקתי נגד לא מעט שחקנים שנמצאים עכשיו בליגה כמו למשל באדי הילד ואלכס קארוסו, והתמודדתי איתם יפה מאוד. אני יודע מה היכולות שלי".
ואם מכבי ת"א תציע לך חוזה בעונה הבאה?
"הכל יכול לקרות. אם הם ירצו אותי ואהיה פנוי, שיבואו לקחת אותי, אבל לא אתחנן לאף קבוצה. בכל פעם ששיחקתי מול מכבי היו לי מספרים נהדרים. לא אחליף את החברים שלי לקבוצה אף פעם, אבל אם הייתי משחק עכשיו במכבי עם כל הכישרון שיש לה בסגל גם אני הייתי מנצח כל הזמן, בעיקר בליגה הישראלית".