24 שעות אחרי מהומת הדרבי החיפני בכדורגל, הסתיים מאבק קשה לא פחות בין שתי קבוצות הכדורסל המובילות בישראל. המאבק נמשך 45 דקות עד טיפת האנרגיה האחרונה, וכשהסתיים המאמנים ושחקני הפועל חולון ומכבי ת"א לחצו ידיים, שום חבר הנהלה לא רץ בטירוף לפרקט וכולם ירדו ביחד לחדרי ההלבשה.
כשאימנתי את חולון עם ישראל אלימלך, ניב בוגין, מוטי דניאל, אבי מאור ומייק קרטר בשנות ה-80 היו לנו ניצחונות מדהימים, אבל עד היום נותרה צלקת דווקא מהפסד למכבי ת"א באולם הפחים מסל של ג'ק צימרמן על הבאזר. לפחות נחמה קטנה יש ב"שוד" שהתרחש אתמול ביד אליהו, הטראומה ההיא ירדה למקום השני בטבלת ההפסדים הכואבים של חולוניה.
יותר משמכבי ת"א ניצחה, חולון, ובמיוחד המאמן היווני שלה סטפנוס דדאס, הפסידו. יאניס ספרופולוס, שהיה קרוב כחוט השערה מהדחה רביעית רצופה של מכבי ת"א מגביע המדינה, נקט במהלך של לאחר יאוש בשמירת לחץ אינדיאנית על הבאב-אללה. שלושה שחקנים על הכדור. במשחק גביע להפרש אין משמעות, או שננצח או שנפסיד ב-30 הפרש וחולון נפלה לכל מלכודת אפשרית.
למאמן כדורסל יש השפעה גדולה על מה שקורה במגרש, לטוב ולרע. יש לו החלפות שחקנים בלתי מוגבלות, פסקי זמן, הוא יכול לתדרך את השחקנים ממרחק כמה מטרים, לשנות הגנות, לסמן תרגילי התקפה, אבל חמש דקות רעות עלולות לקלקל 35 דקות טובות.
דדאס מעורב במשחק. לפעמים מדי מעורב. יתכן שהוא נפל קורבן לדימוי שיצר לעצמו. הטירוף מדרבן ועובד מצוין כשהקבוצה רצה, אבל כשמתחילה מפולת מאמן צריך להירגע ולהרגיע. לסדר את המשחק, לחזור למהלכים פשוטים.
שיעור מספר 1 בהתקפה מול שמירות כפולות ומשולשות: לא עוברים את קו מחצית המגרש בכדרור, במיוחד לא מכדררים לפינות. מי שמשחק פיק אנד רול נגד לחץ מביא בהזמנה עוד שומר ללחוץ על הכדור. את הכדור מעלים במסירות. כאשר שלושה שומרים מתנפלים על הכדור, שלושה שחקנים פנויים צריכים לפתוח קווי מסירה. מול הלחץ אסור להעביר זמן בכדרורי סרק. ביתרון מספרי חייבים לתקוף את הסל.
אני מסופק אם דדאס הקדיש השבוע דקה באימונים לתרגול התקפה נגד שמירת לחץ. האמת שאני לא מכיר מאמן שבאימון לפני משחק נגד מכבי ת"א מתרגל התקפה נגד לחץ כשהוא ביתרון 17 נקודות ברבע הרביעי לפני משחק מול מכבי ת"א. אגב, גם ספרופולוס לא תירגל אפילו דקה שמירת לחץ, ושוב עולה השאלה: למה הוא לא משתמש במה שעובד במינוס 17 נקודות, גם בפלוס 5?
מי שהיה בסרט הזה בכל התפקידים, היה יכול לחוש בשפת הגוף של השחקנים, ובעיקר של המאמן שגם אם חולון היו מובילים ב-25 הפרש, הם היו מפסידים. אוהד של הפועל רמת גן קרא פעם לסיטואציה הזאת "בועות": גם אם אתה מאמין שהמשחק גמור ומכבי ת"א כמו הודיני קשורה בשק בתוך הירקון, אל תלך הביתה אם יוצאות בועות. אתמול גם חולון התחילה לחגוג מוקדם מדי וניסתה לעצור את המפולת מאוחר מדי..
חולון החתימה זר חמישי. מכבי ת"א משתפת קבוע חמישה זרים. את דעתי בנושא הזרים אתם יודעים, ולכן ממש שמחתי לראות שאחרי שתשעה שחקנים אמריקנים, אחד בלגי ושני מאמנים יוונים שרו את "התקווה", מי הכריע את המשחק היו עוז בלייזר ויובל זוסמן. 32 נקודות משותפות, 11 ריבאונדים, 5 חטיפות ו-4 אסיסטים, רובם בדקות המכריעות. 37 נקודות מדד. נפלא.
גיא פניני, היחיד שהיה במעמדים האלה, היה הטוב בחולון. גולן גוט הוא ה-MVP בניצחון של מכבי ראשל"צ במשחק המוקדם. אין שחקנים ישראלים? טיירוס מגי הוא סופרסטאר, אבל אילו עודד ברנדוויין היה נותן לו כמה דקות מנוחה חולון הייתה לדעתי מנצחת, כי בשביל לנצח היא לא הייתה צריכה אפילו סל נוסף, רק פחות איבוד כדור אחד.
חרב הפיפיות של ירושלים
מזל שהיה גם מאמן ישראלי אחד במעמד חצי גמר גביע המדינה. גיא גודס העלה את ראשל"צ לעוד גמר גביע, שיתקיים במועד לא ידוע כי איגוד הכדורסל מחכה שהטריבונות ייפתחו לצופים. אשרי המאמינים. מחמאות לגודס על ניהול משחק סולידי תוך ניצול מקסימלי של החומר שעמד לרשותו.
דריל מונרו נולד למשחקים האלה. טריי לואיס, איזיאה טיילור, ואקיל מיצ'ל הם שחקנים לא גדולים אבל לא חורגים ממעטפת הביצועים שלהם. בערוגה של יצחק פרי ממשיכים לפרוח נועם דוברת, נועם אביבי ומעל כולם גולן גוט בהופעת שיא: 22 נקודות, 3 מ-5 ל-3 נק' ברבע הראשון, שמירה מצוינת על ג'ייקובן בראון ונמרוד טישמן שהוביל את הכדור מול הלחץ של ירושלים.
מול סולימאן בריימו ומלקולם היל זה הספיק כי ירושלים בהתפרקות. הקבוצה לא החמיצה השנה הזדמנות להיכשל. מגביע ווינר, צ'מפיונס ליג של פיב"א, הליגה הבלקנית ואתמול גם גביע המדינה. צריך להודות שעודד קטש השאיר לאדומייטיס קבוצה במצב רע וגם דילמה לא קטנה: האם להמשיך בהתקפת הפיק-אנד-רול והגנת חילופים שהוא כנראה פחות מאמין בה, או לבצע שינוי פרטאץ' בזמן קצר עם שחקנים שלא הוא בחר.
התוצאה היא הפסד שמיני להפועל ירושלים ב-11 המשחקים האחרונים בכל המסגרות, לא מעט בשל העובדה המצערת שהקבוצה תלויה בג'ייקובן בראון וטיישון תומאס - פעם שחקנים מובילים בליגה, כעת רחוקים מכושרם. התלות בהם היא חרב פיפיות, ולמי שלא זוכר בתחילת העונה השניים בחרו לחזור לארצות הברית לפני טורניר פיינל-8 ליגת האלופות באתונה.
תומאס ממש בהלם. בראון קיבל כצפוי טיפול מיוחד מהגנת ראשל"צ ודייק רק בשלשה אחת מ-9 ניסיונות. חלק מהזריקות הוא לקח בלי ששחקן נוסף ייגע בכדור, למה שיירדו להגנה? לעומת זאת אדם אריאל שמומחיותו היא שלשות וניצח את ירושלים בשלשה קריטית בעונה שעברה במדי ראשל"צ, זרק אתמול רק פעמיים לסל. מבוכה ומבולקה והעונה עדיין ארוכה.
