בתחילת שנות ה-80, בדיוק בזמן שמכבי נתניה רצה לאליפות האחרונה שלה, הציג המותג Levi's לעולם ג'ינס שחור ולא כחול, לא דבר שגרתי באותם ימים. קידום המוצר נעשה באמצעות סלוגן שהפך עם השנים למשפט ידוע - "כשכולם עושים זיג תעשה זאג", כלומר תציע משהו שונה ותבלוט מול האחרים. מכבי נתניה הנוכחית עושה בדיוק כך, וזה מצליח לה.
נתניה רחוקה מלהיות קבוצה מושלמת. יש לה פגמים ואליפות היא לא תיקח, אבל בזמן שכמעט כל קבוצות הליגה, למעט הגדולות ביותר, חושבות כל הזמן על הגנה ועל איך לא לספוג, בנתניה מדברים לא מעט התקפה ובודקים איך אפשר להבקיע. המאמן ריימונד אטוולד יכול להתעצבן לא מעט על החורים בהגנה, אבל מבחינה שיווקית נתניה עושה את העבודה טוב יותר מכל קבוצה אחרת.
כן, המדגם קטן, אבל עם 14 שערים בארבעה משחקים נתניה מחזיקה בממוצע של 3.5 שערים למשחק, הטוב בליגה בהפרש גדול, ואם אתם חושבים שמדובר בסטייה בגלל אותה שביעייה מול סכנין מוכת הקורונה, אז חשוב לשים לב לשני דברים: שבעת שחקני סכנין שפתחו מול נתניה עלו בהרכב גם נגד באר-שבע ומכבי ת"א, והן הבקיעו נגדה רק פעמיים. בנוסף, גם אם נתעלם מאותה שביעייה ונסתכל רק על המשחקים האחרים, נתניה עדיין מחזיקה בממוצע הגבוה בליגה, מעל מכבי חיפה. היא גם הקבוצה שבועטת למסגרת יותר מכל אחת אחרת.
לא מפחדים מהכדור
זה קורה קודם כל בזכות אותו "זאג", ניסיון לעשות ההפך מכל האחרות, או לפחות מרובן. למעט מכבי חיפה, מכבי ת"א ובית"ר ירושלים אפשר לומר שכל הקבוצות בליגה מפחדות מהכדור, אפילו שונאות אותו. הן מעדיפות שהקבוצה השנייה תחזיק בו ותבצע טעות. לא נתניה. היא מחזיקה בכדור 58 אחוז מהזמן, מקום שלישי בליגה אחרי האלופה ובית"ר, ונמצאת במקום השני בניסיונות לחץ מוצלחים. שחקני נתניה רוצים את הכדור אצלם, ולאחרים אין בעיה לספק להם אותו.
הגישה, לפחות בינתיים, שונה מקבוצות שאמורות להיות בערך באותה הרמה. הרבה שחקנים מצטרפים להתקפה ונכנסים לרחבה. בעוד שברוב המשחקים בליגה אנחנו רואים קבוצות שמנסות להאט את המשחק, בנתניה מחדשים אותו רוב הזמן מהר. דוגמה טובה אפשר למצוא עוד במשחק גביע הטוטו מול הפועל חדרה, לא משחק מבריק בלשון המעטה, אבל השער היחיד הגיע בעקבות חידוש מהיר של המשחק על ידי דני עמוס אחרי שריקה לנבדל. שלוש מסירות, עשר שניות, בישול של קוון פרייטר לרון אשכנזי.
המהלך הזה המחיש את המהירות שיש לנתניה, עוד חלק חשוב בעובדה שהמשחקים שלה (האחרון מול הפועל חיפה פחות) נעימים יחסית לצפייה. אטוולד ההולנדי, מאמן בית"ר ת"א/בת-ים בעונה שעברה, מסדר את השחקנים שלו במערך 1-3-2-4, עם גבי קניקובסקי, המוח היוצר של הקבוצה, מאחורי החלוץ. השחקנים האחרים בחלק הקדמי - יונס מלדה, לאמק בנדה וחן עזרא - מהירים, וכך גם פרייטר ואשכנזי שעולים מהספסל.
התכלס של עזרא
עזרא שווה התייחסות נפרדת, כיוון שנראה שהוא התבגר במשחק שלו. כל הקריירה הדיסוננס בין הכישרון של עזרא ליעילות שלו זועק לשמיים, אבל העונה הוא נראה הרבה יותר תכלסי, משהו שרבים לא האמינו שנגיד עליו. עזרא נמצא במקום השני בליגה אחרי דן ביטון ביצירת מצבים לשחקנים אחרים במסירה, עם 1.5 מסירות מפתח מוצלחות למשחק, יותר מכפול מהממוצע שלו בכל עונה אחרת בקריירה. כן, יותר מכפול. הוא גם יורד להגנה במהירות ומכדרר באזורים מסוכנים - יותר מ-50 אחוז מהדריבלים המוצלחים שלו הם במרחק של עד 25 מטר מהשער.
שער ובישול של עזרא סידרו לנתניה ניצחון על הפועל חיפה בשבת, וכך הגיעה הקבוצה לשלושה ניצחונות מארבעה משחקים, אבל ההגנה תתקשה להשאיר אותה עם אחוז הצלחה כזה. עומרי גאנדלמן הוא קשר שאטוולד הזיז להיות בלם ליד קליאן ואן דר קאפ. מההולנדי, יש שיגידו התאום האובד של וירג'יל ואן דייק מבחינת המראה, מצפים להיות הוואן דייק של נתניה גם מבחינת היכולת (היחסית), אבל מול הפועל חיפה טעות שלו הובילה לספיגה. עמוס, בכושר טוב, הציל את ההגנה לא מעט בינתיים.
חשוב לזכור - לפני פתיחת העונה האמינו רבים שנתניה תיאבק בתחתית, והבעיות שלה ידועות, אבל בעוד קבוצות אחרות שאמורות להיאבק איתה על מקום בטבלה מנסות לכסות על הרמה באמצעות סגנון מסוים, נתניה עושה את זה אחרת והיא יכולה לצאת מעודדת לפגרה. כשתחזור ממנה מחכה לה משחק מול בית"ר ירושלים ושני מאמנים שבנתניה מכירים מצוין.
