וינסנט קומפאני, אקסל ויטסל, מישל פרודום, אנזו שיפו, יאן קולמנס, יאן קולר – אלה רק חלק מהשמות הגדולים שזכו בנעל הזהב של הכדורגל הבלגי. לרשימה המפוארת הזו הצטרף בשבוע שעבר ליאור רפאלוב, שבגיל 34 רושם את רגע השיא בקריירה.
הילד מאור עקיבא הוא הנציג הראשון של אנטוורפן מאז שנות ה־60 שנבחר לשחקן השנה בבלגיה. התואר הוענק לו בזכות שערים חשובים שכבש עבור קבוצתו, בעיקר אלה בגמר הגביע מול האקסית והאלופה קלאב ברוז', ובליגה האירופית נגד טוטנהאם של ז'וזה מוריניו בדרך לשלב 32 הגדולות.
5 צפייה בגלריה
ליאור רפאלוב
ליאור רפאלוב
בכושר אדיר העונה. ליאור רפאלוב
(צילום: רויטרס)
5 צפייה בגלריה
ליאור רפאלוב
ליאור רפאלוב
רפאלוב עם נעל הזהב
(צילום: רקס)
התואר היוקרתי הוא הדובדבן שבקצפת עבור הישראלי, שסוגר עשור חלומי בבלגיה, במהלכו זכה בשתי אליפויות ובשני גביעים. "זה הרגע הכי גדול שלי בכדורגל", מספר רפאלוב מביתו באנטוורפן. "התואר הזה כל כך מוערך וחשוב, שאני ממש גאה בו. להיות שייך לרשימת כוכבי עבר והווה, כבוד עצום".
בדיוק עשר שנים חלפו מאז שנבחרת לשחקן העונה בליגת העל במדי מכבי חיפה. סגירת מעגל? "יצא ככה, זה מרגש. כמות הברכות וההודעות שקיבלתי מאנשי ספורט, משחקנים מקבוצות יריבות ומכוכבי עבר שזכו בנעל הזהב רק המחישה לי לאיזה מעמד הגעתי כאן בעשור הזה".

"מאמין שאמשיך באנטוורפן"

אחרי 21 מחזורים, אנטוורפן מדורגת במקום השלישי בליגה הבלגית, במרחק 11 נקודות מהמובילה קלאב ברוז', במדיה כיכב רפאלוב עד לפני שנתיים. "המועדון הזה היה בית חם עבורי במשך שבע שנים", הוא מספר, "היה מרגש לפגוש אותם בגמר הגביע. ברוז' הוכתרה כאלופה ורצתה מאוד לזכות בדאבל אחרי שנים. זה היה הצעד הראשון שלי בדרך לזכייה בנעל הזהב, כשהפכתי לראשון בהיסטוריה של הכדורגל הבלגי שמבקיע בשלושה גמרים ברציפות".
בעבר בלגיה נחשבה לחממה עבור השחקנים הישראלים. מה גרם לירידה בכמות? "את העונה פתחנו שני ישראלים בלבד, אני ועדן שמיר מסטנדארד ליאז'. קני סייף, ששייך לאנדרלכט, יצא בהשאלה לפולין, והשבוע יונס מלדה חתם בגנט. הסיבה שיש פחות לגיונרים פה היא שהתחרות הפכה לקשה יותר. ברגע שיהיו כישרונות מתאימים, הנתון ישתנה לטובה. אני יודע בוודאות שכמה מהקבוצות בבלגיה שולחות סקאוטים לעקוב אחרי הליגה בארץ".
5 צפייה בגלריה
ליאור רפאלוב
ליאור רפאלוב
"הסיבה שיש פחות לגיונרים פה היא שהתחרות הפכה לקשה יותר". רפאלוב
(צילום: AP)

אתה מסיים חוזה באנטוורפן. יש מצב שתחזור לאחת הגדולות בישראל בקיץ? "בשבועיים האחרונים יש מו"מ עם אנטוורפן לשנתיים הבאות, ואני מאמין שזה ייסגר בימים הקרובים".
ראית מה קרה לשחקנים גדולים שחזרו לארץ אחרי קריירה מפוארת בחו"ל, כמו איל ברקוביץ', חיים רביבו ויוסי בניון. זו בכלל אופציה מבחינתך? "לא יודע מה אעשה ביום שאצטרך להחליט על כך, כרגע זה לא רלוונטי כי כל־כולי מרוכז בכדורגל הבלגי".
מה אתה חושב על עונת הקאמבק של מכבי חיפה? "מקווה מאוד שמכבי חיפה תזכה סוף־סוף באליפות. יש לה מאמן מצוין שיודע את העבודה, ואני גם מאמין שהיא תעשה את זה".
5 צפייה בגלריה
עומר אצילי באימון מכבי חיפה
עומר אצילי באימון מכבי חיפה
"עומר אצילי ודור מיכה נענשו מספיק"
(צילום: האתר הרשמי של מכבי חיפה)
מהי עמדתך לגבי עומר אצילי? היו הרבה דעות בנוגע לחזרה שלו למכבי חיפה אחרי פרשת הקטינות. "עומר אצילי ודור מיכה נענשו מספיק. הם טעו, אבל חייבים להמשיך הלאה. המקרה שלהם צריך להיות תמרור אזהרה לכל ספורטאי או איש ציבור. אנחנו מהווים דוגמה לכל כך הרבה ילדים ושחקנים צעירים, ואני בטוח שהבאזז סביב הפרשה עשה את העבודה. מסכים עם יעקב שחר שמגיעה להם הזדמנות שנייה, אי אפשר למנוע מהם לחזור לשחק כדורגל, אבל הם צריכים להבין מהי המשמעות החברתית שלו".

ד"ש לרוטנשטיינר

ההצלחה של רפאלוב בשנה האחרונה נעלמה, במכוון או שלא, מעיניו של המאמן הלאומי וילי רוטנשטיינר, שספג ביקורות על ההחלטה לא לזמן את הקשר. "אני רק יכול לומר שאני בטוח שיכולתי לתרום ולעזור לנבחרת", סבור השחקן.
אבל זה לא רק רוטנשטיינר. לאורך השנים לא נתנו לך יותר מדי קרדיט. פספוס ענק, לא? "מסכים, פספוס גדול. שישה שערים ב־40 הופעות זה לא מספיק, בעיקר ביחס לרמה שהצגתי בקבוצות. ממש חבל לי, אבל הרבה דברים לא בשליטתי".
חושב שתקבל זימון למוקדמות המונדיאל? "יש עוד המון זמן, אז זה לא רלוונטי. תמיד אהיה זמין לנבחרת, אבל גם אם יבחרו שלא לזמן אותי, אקבל את זה".
5 צפייה בגלריה
וילי רוטנשטיינר
וילי רוטנשטיינר
לא מתרשם מההצלחה של רפאלוב. וילי רוטנשטיינר
(צילום: רויטרס)
ישנה תחושה שאתה אנדרייטד בישראל. "אני תמיד יכול לדחוף את עצמי יותר בתקשורת ולתת פוש ברשתות החברתיות, אבל בשיא הכנות אני אומר לך, אין לי הרבה זמן להתעסק בזה. לא מרגיש שאני צריך ליחצ"ן את עצמי. תשומת הלב סביבי בבלגיה היא כל כך גדולה, שבשעות הפנאי אני מנסה למצוא קצת שקט וזמן איכות עם המשפחה שלי".
איך הצלחת לשרוד תקופה ארוכה כזו בחו"ל, בזמן שרוב הלגיונרים חוזרים מהר? "הליגה הבלגית מאוד קשה וקשוחה, התחרות לא נגמרת. אתה חייב להיות חזק מנטלית ולהישאר חיובי במצבים פחות נעימים. כמובן האיכות היא זו שמשאירה אותך בהרכב. עצם זה שמהיום הראשון הגעתי לפה עם אשתי גל עזרה לי מאוד. התמיכה, ההקרבה שהיא עושה עבורי עוד מתחילת הקשר ולאחר מכן עם בניית המשפחה וגידול הילדים – אלה לא דברים מובנים מאליהם".
הילדים שלך גדלו שם. אתם מרגישים יותר בלגים או יותר ישראלים? "אני אמנם עשור פה ומאוד אוהב את בלגיה, שלושת הילדים שלי נולדו כאן ומדברים בשפה המקומית, אבל תמיד נהיה קודם כל ישראלים. רוצה להאמין שאני ומשפחתי שגרירים טובים".