"לפעמים אנשים צריכים פסק זמן. רציתי את החופש שלי, גם אם זה רק לכמה ימים, וחזרתי חזק יותר. לכל אחד יש ימים לא טובים, ואז גם המסרים נשמעים אחרת. במקרה שלי ושל הבעלים זו הייתה אי־הבנה, אבל דיברנו והכל כבר מאחורינו". לראשונה מאז הנתק עם הפועל ת"א וההיעדרויות ממתחם וולפסון, משה סיני מתייחס להיעלמות המסתורית שלו שהסעירה את המועדון.
"אני לא מצטער על ההחלטה שלי להתנתק מהקבוצה למספר ימים", ממשיך נציג הבעלים. "לקחתי כמה ימים לנקות את הראש. כשיש הפסקה שותים מים, ככה אני הרגשתי. היחסים שלי עם הבעלים בסדר גמור, ליבנו את העניינים, זה עבר בשלום וממשיכים הלאה".
רגע לפני שנוצר הנתק הכריז איציק ניסנוב, מבעלי הקבוצה, שסיני ימשיך בעונה הבאה. "אין לי חוזה לעונה הבאה, לא סגרו איתי כלום", טוען האחרון ומבהיר: "אני לא חלק ממשחקי כבוד או אגו. אם אקבל את מה שצריך, אשאר. אם לא, אעזוב".
לקראת המשחק הערב (שלישי, 20:45) בבלומפילד מול בית"ר ירושלים, כשהאדומים כבר מזמן נטולי דאגות אחרי מסע קאמבק מרשים לפלייאוף העליון, חוזר סיני לרגע שבו הרגיש שהחזרה למועדון נעוריו בוערת בו. "זה היה יום לפני שהגעתי. הפועל ת"א ספגה בדקה האחרונה נגד מכבי חיפה בבלומפילד, וצבט לי הלב על איך שהיא נראתה. חשבתי רק על איך מצילים אותה", הוא מספר.
מה בעצם עושה נציג הבעלים?
"מתעסק בעניינים מקצועיים, מתווה דרך לבעלים, כמובן בהסכמה שלהם. הכל בשיתוף פעולה. מעבר לכך, יחד עם ניר קלינגר, אנחנו מתייעצים, אבל כמו שאמרתי מהיום הראשון, לא באתי להתערב. אשב ביציע ולא אשלח הודעות או משהו כזה. לא מתערב למאמן כמו שלא רציתי שיתערבו לי".
מהפך בבלומפילד
סיני נכנס לתפקיד כשהקבוצה צברה שבע נקודות בלבד בתשעה מחזורים (25 אחוזי הצלחה בלבד). מאז הוא מינה את קלינגר למאמן, והקבוצה במתכונת החדשה טסה למקום החמישי ולחצי גמר גביע המדינה. מספר 7 המיתולוגי של האדומים חזר למערכת אחרי נתק של עשרות שנים ועם זיכרונות מעורבים. מצד אחד הימים הגדולים כשחקן, מצד שני התקופה הקשה כמאמן, שכללה מחאה של אוהדים נגדו.
"זו מעין אהבה שהייתה בכספת הרבה שנים ויצאה עכשיו אחרי הרבה שנים", מתאר סיני את השינוי. "אנשים התבגרו, גם אני התבגרתי ומרגיש כאילו לא עזבתי אף פעם. כשיש לך תמיכה ואהבה כאלה, כשאתה מסתובב ברחוב ושומע רק פרגונים, זה מחמם את הלב. לדעתי, אוהדי הפועל ת"א רצו שיציל אותם מישהו שגדל איתם. הם נותנים לי אנרגיות ומכניסים אותי לאטרף להחזיר להם".
אחת הסיבות להצלחה בחלק השני של העונה היא הכימיה בין נציג הבעלים למאמן. "כשיש חיבור בין אנשים שמבינים עניין, לא כאלו שמתעסקים במי אומר מה ומה קובע או לא קובע, אלא מגיעים לשתף פעולה, זה עובד. שנינו היינו קפטנים בנבחרת, ניר יודע איך עובדים במועדונים גדולים, וכשיש הבנה ולא אגו, זה מצליח".
"הרבה אנשים אמרו שלא נחזיק יחד שבועיים, אבל הוא איש מקצוע מצוין ויסודי, מאמן ברמות הכי גבוהות. היו דיבורים על מאמנים צעירים, אך אחרי חצי שעה של פגישה איתו הבנתי שזה האיש. שינינו דפוסי התנהגות ועבודה במועדון, ובעיקר הרגשנו שאנשים צמאים ורוצים לשנות דברים. הייתה חרדה קיומית. זה התחבר לאט. עברנו תבוסות, אבל ידענו לבלוע את זה ולא לחפש אשמים. זה הצליח".
פרויקט תגלית
הצעד המשמעותי ביותר של סיני את קלינגר היה שילוב צעירים. בניצחון 1:2 שלשום על מכבי חיפה שיחקו לא פחות מחמישה שחקני נוער: דורון ליידנר, שנראה מגן שמאלי ברמה גבוהה מאוד, עמית מאיר, שי אייזן, עילאי תמם ואושר דוידה. "לקחנו את זה כפרויקט", אומר סיני.
"קיימנו משחקי אימון בין הנוער לבוגרים וסימנו את השחקנים בעלי הפוטנציאל. עשינו תחקיר, העברנו אותם אימונים אישיים, עשינו להם בדיקות דם ובדיקות פיזיולוגיות - תהליך שלקח כמה חודשים. השילוב האידיאלי הוא בין הצעירים האלה לוותיקים שלנו".
אתה מסתכל על הוותיקים שלך, כאלה שעשו משהו בכדורגל, אבל הם כבר מעבר לשיא, כמו מאור בוזגלו, עומר דמארי ואוראל דגני.
"יש לנו ותיקים מצוינים שיכולים לעזור לנו אם הם יהיו שקטים. אם הם יידעו שמקומם בטוח בקבוצה, הם ירצו לעזור לצעירים בחדר ההלבשה ובמגרש. אי־אפשר לקחת מהם את הניסיון שלהם, אבל נצטרך לצרף אליהם ארבעה שחקנים משמעותיים בעונה הבאה כדי לשדרג את הקבוצה".
בעוד שבוע משחק העונה שלכם - חצי גמר הגביע נגד מול מכבי פ"ת, שכבר הפתיעה את בית"ר ירושלים.
"אני מכיר את הלוזונים, פראיירים הם בטח שלא. לא נלקק דבש. הקבוצה שתרצה יותר, תנצח".
