24 ביולי, 2020. עולם הספורט מחכה בכיליון עיניים לרגע בו תגיע פעם בארבע שנים החגיגה המוטרפת והדחוסה הגדולה בתבל, והתאריך הזה, שיוצא מחר, אמור היה להדהד באוזני כולכם עם יריית הפתיחה לאולימפיאדת טוקיו. אלא שבמקום הדלקת הלפיד, מצעד המשלחות והמאבקים על המדליות, כולנו מצאנו את עצמנו נאבקים במשהו אחר לגמרי: מגפת הקורונה.
אחרי שבועות ארוכים של דילמות ואפשרויות שונות שהונחו על השולחן, כמו דחייה קלה של האירוע או קיומו ללא קהל, בסוף חודש מרץ הלחץ הציבורי הכבד מצד ספורטאים וממשלות הוביל לכך שהוחלט לדחות בשנה את המשחקים האולימפיים מספר 32 בעת החדשה.
וכך, השעון חזר לאחור, ומראה הערב שוב 365 ימים עד לטקס הפתיחה של טוקיו 2020. כן, השם נשאר למטרות מיתוג, למרות שתאריך הפתיחה החדש עומד על 24 ביולי 2021. כעת, שנה לסיום ההכנות המחודשות, כאשר וירוס הקורונה ממשיך להשתולל ברחבי העולם, עולות על הפרק לא מעט שאלות בוערות לקראת האולימפיאדה הקרובה.
האם ייתכן שגם בקיץ הבא לא תתקיים האולימפיאדה?
השאלה הראשונה והקשה שבהן, עליה אין דרך לענות כרגע. עם זאת, המארגנים והוועד האולימפי, שמתעקשים כי משחקי טוקיו ייצאו לדרך בקיץ הבא אחרי כל המהמורות, גם הודו בפה מלא שאם תידרש דחייה נוספת המשחקים יבוטלו ולא יתקיימו כלל, והאולימפיאדה הבאה תהיה זו שממתינה בלו"ז העולמי: פריז 2024. באוויר כבר מתעופפות שמועות על כך שאם המשחקים אכן יבוטלו, טוקיו תקבל את האירוח ב-2028 במקום לוס אנג'לס.
כנראה שרק בחודשים שלקראת יולי 2021 נוכל לראות טוב יותר את פני הדברים, אבל חשוב להפנים את דבריו של יו"ר הוועדה המארגנת, יושירו מורי, שאמר אתמול: "אם המצב הנוכחי של הקורונה יימשך, יהיה בלתי אפשרי לקיים את האולימפיאדה".
האם יפן מסוגלת לארח את האולימפיאדה?
יפן הצליחה להשתלט בצורה מרשימה על הקורונה בגל הראשון, ועד היום נרשמו בשטחה 27 אלף מקרי הדבקה בלבד וכאלף מקרי מוות. האזרחים הקפידו מאוד על עטיית מסכות וריחוק חברתי, והטיפול המהיר העלה בזמנו סברה שהמצב במדינה יאפשר את קיום האולימפיאדה במועדה. עם זאת, מאז סוף מאי התחילה עלייה הדרגתית חוזרת, וכיום אפשר לדבר בפה מלא על גל שני.
אתמול נרשם שיא יומי של נדבקים ביפן, 795 מקרים, ומושלת טוקיו יוריקו קויקה ביקשה מהאזרחים להישאר בבתיהם בימים הקרובים, במהלך סוף השבוע החגיגי והארוך בן ארבעת הימים לרגל חופשת הקיץ שהחל היום. באופן אירוני, סוף השבוע הייחודי הזה נקבע מראש לרגל המשחקים האולימפיים.
ועדיין, יפן נראית כמו מדינה שמסוגלת להשתלט על המצב במהירות ולחזור לשגרה יחסית, בטח לעומת מדינות אחרות בעולם. הבעיה לא תבוא ממנה – אלא קשורה יותר בכניסה אליה. גם אם יפן תהיה נקייה מקורונה, קשה לדמיין מצב בו העולם כולו יביט לאחור על המגפה בעוד שנה מהיום. אין ספק שיהיו עוד אזורים רבים בהם היא תהווה בעיה במידה כזו או אחרת, ובמצב כזה, יהיה קשה מאוד לאפשר ל-11 אלף ספורטאים, לצד עשרות אלפי אנשי צוות מקצועי, מלווים, תיירים ואנשי תקשורת להיכנס למדינה כמו כלום.
מדובר בתיאום כמעט דמיוני עם כל מדינה בעולם, שתהיה חייבת להבטיח כי מי שייצא ממנה עבר בידוד, נקי מקורונה ואינו מהווה סכנה. סביר להניח שיהיה צורך בבידוד גם עם הכניסה ליפן, כאב ראש לוגיסטי משמעותי.
לא כל מדינה מתמודדת באותה צורה עם הקורונה, ותיאום כזה ידרוש גם אמון, כי לא ניתן יהיה לפקח על התהליך המלא שעבר כל אדם שיגיע ליפן. ואז, מספיק ספורטאי חולה אחד בכפר האולימפי הגדוש, בו קשה לשמור על ריחוק חברתי מושלם, כדי ליצור שרשרת הדבקה שתהרוס את המשחקים. גם מקרים אזרחיים יכולים להוביל מהרגע להרגע לביטול כניסת צופים לתחרויות, דבר חסר תקדים בתולדות האולימפיאדה ושיפגע באווירה. אם התחלואה תרד בצורה משמעותית והמשחקים יתקדמו כרגיל, אין ספק שהיפנים ינהגו בדקדקנות בכל הנוגע למי שנכנס בשעריהם – אבל אין שמיכה היגיינית שתוכל להבטיח במאה אחוז את בריאות האולימפיאדה. מדובר בסוג של חוסר ודאות משתק, שקשה לפעול בצילו.
בונים על חיסון, כזה שיש שטוענים שיגיע בעוד חצי שנה. פרופ' אטסו המדה, הרופא הראשי של בית החולים הגדול בטוקיו, הצהיר כי אפילו הפיתוח המהיר של החיסון, אם וכאשר יושלם, יגיע מאוחר מדי בכדי להפוך את המשחקים לבטוחים.
מהי המשמעות הכלכלית של הדחייה?
למרות הצהרות המארגנים על כך שאירוח המשחקים הגיע בעלות של 11 מיליארד אירו, כל ההערכות מצביעות על כך שהסכום שהוציאו הוועד האולימפי ויפן היה כפול מכך. מדובר בעול כבד על כלכלת יפן, וזה עוד לפני העלויות שנוספו כעת. על פי מחקר חדש שהתפרסם אתמול, משמעות הדחייה עלולה להיות תוספת של 8 מיליארד אירו לתקציב המשחקים, ומכה של 800 מיליון אירו עבור הוועד האולימפי.
העלות הזו מורכבת מתחזוקה שוטפת של הכפר האולימפי ומתקני הענק, פיצויים שונים ובעיות מול הספקים. יהיה גם צורך באירוח תחרויות הכנה דחויות באולמות ובאצטדיונים המיועדים לאולימפיאדה. מעבר לכך, ההכנסות הצפויות מאירוח תיירים אמורות להיות נמוכות בהרבה מהצפוי, מאחר שנראה כי רבים יחששו עדיין מטיסות לחו"ל ומסעות לאירועים גדולים. ועדיין, יו"ר הוועדה המארגנת מורי הבהיר: "אם נבטל את המשחקים האולימפיים, נפסיד כמעט פי שניים ממה שהשקענו".
המספרים הללו מפחידים את הציבור היפני. בסקר שנערך לאחרונה ע"י סוכנות הידיעות "קיודו" נמצא כי 51.7 אחוז חושבים כי אין לערוך את המשחקים בשנה הבאה. רבע מהמתנגדים מאמינים שיש לבטל אותם לחלוטין.
חוסר הפעילות גם משפיע כלכלית על הספורט עצמו. הוועד האולימפי וכן מספר התאחדויות ספורט עולמיות החלו לפרסם תוכניות ולפתוח קרנות בשווי עשרות מיליוני אירו, כדי לעזור לוועדים מקומיים ולספורטאים לצאת מהמשבר ולאפשר את המשך הפעילות וההכנות. אבל הפעילות הזו מאוד בעייתית, כפי שתראו בקטע הבא.
איך הספורט העולמי מתמודד עם המגפה?
כמו שהעולם מנסה להתניע את עצמו בחזרה בכל ההיבטים השונים אחרי חודשים ארוכים של סגר ומגבלות, כך גם לא מעט ענפי ספורט שבים בהדרגה לעניינים. סבב הטניס המקצועני, שהיה מושבת ממרץ, אמור לחדש פעילות במהלך אוגוסט, בתקווה לקיים ללא קהל את אליפות ארה"ב בסופו של אותו חודש, הגראנד-סלאם הראשון מאז שהקורונה הובילה לביטול טורניר ווימבלדון.
מרוץ האופניים היוקרתי בעולם, הטור דה פראנס, נדחה גם הוא, אבל מיועד לצאת לדרך בסוף אוגוסט, וייתכן שאוהדים יורשו לעמוד כרגיל בצדי הדרכים. גם בענפים המקצוענים בארה"ב, בכדורגל העולמי ובעולם מרוצי המכוניות ישנה התעוררות, אבל הבעיה האמיתית היא בענפים האולימפיים.
ענפי הספורט האולימפיים ה"קלאסיים", כמו אתלטיקה, שחייה, התעמלות, ענפי הקרב וכד', מושבתים מפעילות כבר חודשים ארוכים, מאז פרוץ המגפה. הם מנסים לשמור על שגרת אימונים כזו או אחרת, אבל היעדר התחרויות הבינלאומיות פוגע מאוד בכושרם ובמומנטום שלהם. בינתיים ניסו במספר ענפים, בהם האתלטיקה, ההתעמלות האמנותית והשחייה האמנותית, לקיים תחרויות וירטואליות כדי לתת לספורטאים מסגרת כלשהי, אבל מדובר בעיקר בגימיק: כל אחד מתחרה במדינה שלו, הטכנולוגיה מציגה את המקצים במסכים, והספורטאים עצמם הודו כי לא מדובר ביותר מאימון. עוד לא ברור מתי ניתן יהיה לקיים תחרות ג'ודו אמיתית, למשל, וככל שהאולימפיאדה תתקרב יהיה צורך בטורנירי הכנה וקביעת קריטריונים.
בקיצור – הכל תיאורטי והיפותטי. יותר מדי משתנים תלויים באוויר, שעדיין עמוס בנתזים של נגיף אחד שהמיט חורבן אמיתי בעולם. מבחינת המארגנים דרושה סבלנות, כי רק הזמן יכריע את גורל אולימפיאדת טוקיו – אבל השעון מתקתק.