מאמן וושינגטון סקוט ברוקס עשה בימים האחרונים שני דברים שאמורים לטלטל קצת את דני אבדיה, למרות שהוא לא תמיד עמד במרכז המהלכים באופן מוצהר.
בסוף השבוע, אחרי התבוסה במיאמי, ברוקס ערך תדרוך וידיאו מיוחד לשני שחקנים בלבד – אבדיה ורוי האצ'ימורה. זה לא היה במקרה: מדובר בשני הכישרונות הבולטים ביותר שוושינגטון בחרה בדראפט בשנתיים האחרונות, שניהם במקום התשיעי, שניהם צעירים מאוד (22 של היפני ו-20 של הישראלי), ושניהם לא נכנסו ל-NBA בצורתה הקודמת. זו ליגה שונה לגמרי. האצ'ימורה עבר פגרת קורונה ארוכה ושכח כבר איך לשחק מול קהל. אבדיה לא עבר מחנה אימונים אמיתי או ליגת קיץ, ונזרק בלי הכנה להתחיל את דרכו ב-NBA בקבוצה ששינתה כיוון רגע לפני הפתיחה עם הטרייד של ראסל ווסטברוק במקום ג'ון וול.
על פי התקשורת האמריקאית, ברוקס פשוט היה נחוש לתת לשניהם שיעורי עזר כדי שיוכלו לסגור את הפערים, בגלל שבעיניו ישנם עדיין היבטים בהם הם צריכים להשתפר. הוא אמר בראיון: "המטרה של התדרוך הייתה להבהיר כמה חשוב להיות ממוקדים ולהמשיך לעבוד. כאשר יש לך קו קדמי צעיר, צריך לגרום להם להפנים שכל דקה חשובה. אפשר לעשות טעויות, אבל לא כאלה שנובעות מכך שלא רצת בחזרה להגנה והתייצבת מול השחקן שלך. אין ספק שאנחנו עומדים לקבל גרסה טובה יותר של שניהם". המאמן גם הצהיר כי הוא הרגיש אחרי הפגישה כי השניים למדו הרבה.
המהלך השני של ברוקס הגיע בשלישי לפנות בוקר, כאשר אבדיה לא פתח בחמישייה ועלה לראשונה בקריירה מהספסל של וושינגטון. במקרה הזה, ברוקס ציין כי המטרה הייתה דווקא להכניס את דאוויס ברטאנס לעניינים בכך שישחק עם ההרכב המוביל ולא כראש לשועלים המחליפים, אבל אבדיה שילם את המחיר על כך: במשולש של אבדיה, האצ'ימורה וברטאנס, שניים משחקים יחד בכל זמן נתון, אבל האצ'ימורה הוא כרגע האגרסיבי יותר, זה שמסוגל לייצר נקודות קבועות מבחוץ ומתחת לסל, כך שברגע שברוקס רוצה לקדם את ברטאנס – אין ברירה אלא להוריד את הישראלי.
אין לדעת כמה זמן הניסוי הזה יימשך, אבל יכול להיות באופן מוזר שזה ישתלם לכולם. נראה היה שבלי קשר לברטאנס, ברוקס היה חייב לעשות שינוי בשלד של החמישייה (ווסטברוק מקבל פה ושם מנוחה, וכשהוא לא כשיר ראול נטו עולה במקומו, כך שהכוונה היא לרביעייה האחרת): דבר שבולט מאוד מתחילת העונה הוא שוושינגטון פשוט לא מגיעה למשחקים שלה. ברוב המקרים נראה שהשחקנים לא התכוננו ליריבה, והפער הגדול נפתח כבר ברבע הראשון. לפעמים יש קאמבקון, לפעמים זה נגמר לפני ההפסקה. בשני ניצחונות החוץ השבוע, במיאמי ובשיקגו, ההבדל היה בדיוק בדרך בה וושינגטון התחילה, במיוחד בדוגמה השנייה.
ואיך זה משתלם לאבדיה אם הוא איבד מקום בחמישייה? הניצחון בשיקגו הדגים זאת היטב. הישראלי הבין היטב כמה המעמד ב-NBA שברירי, ושקידום שחקן אחר בא על חשבונו. עשרת הריבאונדים ושלוש החטיפות הראו יותר נחישות וחשיבה הגנתית. חשוב לזכור כי למרות שנחשב לאחד משחקני ההגנה הטובים בקבוצה, הוא עוד רחוק ממיצוי הפוטנציאל שלו לשמור על כל העמדות. קודם כל, אפשר לראות שעדיין קיימת בעיה פיזית, מקרה נפוץ אצל רוקים (במיוחד כאלו שמגיעים מאירופה). מול שיקגו הייתה התקפה בה שמר על ת'דיאוס יאנג, שניער אותו בעוצמה ממנו ואז קלע עליו סל. מעבר לכך, הרמיזות של ברוקס אחרי תדרוך הווידיאו סימנו שהוא עוד לא מרוצה לגמרי מההגנה של אבדיה.
ויש תזוזה קבוצתית קלה בנושא. שני הניצחונות במיאמי ובשיקגו הראו שינוי לטובה, במיוחד מול מיאמי, עם התנפלות על כדורים ואש בעיניים. זו הייתה הפעם היחידה העונה שוושינגטון נראתה ככה. אולי העובדה שתומאס בראיינט גמר את העונה מוקדם חלפה בשקט יחסי, אבל הסנטר התחיל נפלא והמחליפים לא אמינים: אלכס לן הוא אנטה ז'יז'יץ' בגרסה עוד יותר גבוהה, סנטר מיושן שתלוי ברכז שיפעיל אותו נכון (מה שלא קורה בוושינגטון או במכבי ת"א), רובין לופז מפוזר ומו ואגנר לא יציב. אבל מה שכן אפשר לומר לטובת לן הוא שלקח מלופז את המקום בגלל יכולת החסימה, שמוסיפה מימד למאמץ ההגנתי.
אבל נחזור לאבדיה. הוא היה זה ששמר דקות ארוכות על כוכב היריבה זאק לאבין, עם כמה פוזשנים יפים של מאבק – לאבין קלע 9 מ-16 על שומרים אחרים ו-3 מ-10 על אבדיה. והוא היה זה שברוקס שלח לפרקט למהלך ההגנתי האחרון, 9 שניות לסיום. כשהוא משחק עם ההרכב השני, יותר כדורים מגיעים אליו והוא מקבל יותר אחריות, וגם נכנס למומנטום הרבה יותר טוב (למרות שמול שיקגו הוא תפס יום קליעה חלש), מה שבעצם יוצר שורה תחתונה די חשובה שמשנה את זווית הראיה על ההשתלבות של אבדיה בליגה.
לא נעים לאבד את המקום בחמישייה הפותחת, אבל וושינגטון של העונה הראתה לא מעט פעמים שהדבר החשוב באמת אצלה זו החמישייה הסוגרת – זה שמסיימת את המחצית האחרונה ומשחקת בדקות הסיום של ההתמודדות. אבדיה פתח בקביעות, הפך לחילוף הראשון אחרי 4.5 או 7.5 דקות, ונדיר היה לראות אותו בדקות ההכרעה. בתור השחקן השביעי (בהרכב הזה איש סמית' עושה עבודה מצוינת כשחקן השישי), נראה שיש לו יותר דקות לבוא לידי ביטוי. ברוקס כבר הוכיח במספר משחקים העונה שמי שמסיים את המשחק מבין השחקנים המשלימים הוא זה שעשה בו עבודה טובה יותר ולא זה שפתח – ומול שיקגו אבדיה ניצל את ההזדמנות.
המטרה של אבדיה היא תמיד לנצל כל רגע, כמו שברוקס ביקש. יכול להיות שיהיה לו קל יותר בתקופה הנוכחית לעשות זאת כשחקן ספסל – שאפילו מקבל יותר דקות מבדרך כלל ומראה למאמן שאולי הוא לא שמר מקומו כפותח, אבל הוא זקוק לו כסוגר.
המספר הנוסף: 15+
שני משחקים רצופים שההבדל ביניהם מדהים: מקום בחמישייה מול שארלוט, משחק לא טוב וחילופים מהירים אחרי טעויות – אבדיה עמד על מדד מינוס 22 בתבוסה. עלייה מהספסל עם קו מחשבה שונה ומקום בהרכב נוח יותר – אבדיה הוביל את וושינגטון עם פלוס 15 בניצחון בשיקגו, ולא בדקות גארבג'.
רק רשת
"ראיתי את זה, יא גבר!"
תומאס בראיינט הפצוע מתלהב מתמונת הדאנק הראשון של אבדיה ב-NBA, ומוסיף אימוג'ים של עשיית שריר וציון 100
מה אתה אומר
"יכול להיות שוושינגטון תצטרך לתת לאבדיה תפקיד גדול יותר ככל שהעונה תתקדם. הוא אחד השחקנים היעילים בקבוצה, כך שהגיוני לתת לו יותר זריקות ולראות איך הוא מסתדר עם זה"
כתב NBC צ'ייס יוז מחכה לראות עוד כדורים בידיים של הישראלי
