החוצפן
האוהדים בחוץ, בן־זאב וילדיו בפנים
איתי בן־זאב, היו"ר החדש של הפועל באר־שבע, הוא אוהד מוכר של הפועל ת"א. לשני המשחקים הראשונים של קבוצתו החדשה בפלייאוף, בן־זאב בכלל לא הגיע. למשחק במוצ"ש, מול קבוצתו האהובה באצטדיון טרנר, לא רק שבן־זאב פתאום התייצב, הוא גם הכניס ליציעים את שלושת בניו. כל זה בזמן שאלפי אוהדים בלב ובנפש של המארחת, שרכשו מינויים, לא הורשו להיכנס בגלל מגבלות הקורונה.
בן־זאב הוא גם מנכ"ל הבורסה לניירות ערך. כשאלונה ברקת מינתה אותו, הועלו תהיות וחששות לניגוד עניינים שנדחו על ידי המינהלת. את העניין הזה ראוי לבחון מחדש בעקבות התנהלות הצדדים במוצ"ש. כשעמיתי שי מוגילבסקי ביקש את תגובת המינהלת לכך שהספונסר שלהם הגיע עם יוצאי חלציו ליציע, הם טענו ש"לכל קבוצה מותר עד עשרה מוזמנים"... לא בדיוק.
שבוע וחצי לפני חידוש הליגה העבירה המינהלת הנחיות ברורות לקבוצות מי רשאי להימצא באצטדיון. בסעיף "הנהלת המועדון" נכתב כי ניתן להכניס עד עשרה אנשים בכל קבוצה, ויש גם פירוט: "בעלים/מנכ"ל, בעלי תפקידים, חברי הנהלה וכו'". בשום מקום לא נכתב "עשרה מוזמנים", "בני משפחה" או "מקורבים". הכוונה ברורה, ויו"ר המינהלת זועק אותה השכם והערב: רק פעילים ועובדים חיוניים צריכים להיות במתחם. עם כל הכבוד לספונסר ובניו, קורונה זה לא משחק ילדים.
"לכל מועדון הקצאת מקומות מותרת, הנציגים שמרו על מרחק ועטו מסכה", מסרו בתגובה מהפועל באר־שבע — תשובה מתחמקת ולא מדויקת. הקצאת המקומות היא לבעלי תפקידים ולא לשארי בשר. "בכל משחק זה באמת רק חברי הנהלה. נקודתית למקרה הזה נכנסו הילדים של איתי", הוסיפו מהמועדון. איך הם מרגישים עם העובדה שבעלי מינויים שלהם נותרו בחוץ, בזמן שאוהד הפועל ת"א הכניס את ילדיו? השאלה הזו נותרה ללא מענה.
בתחילת השבוע אמור היה בן־זאב לענות לשאלות אוהדי באר־שבע בפייסבוק. השיחה נדחתה, כנראה בגלל סכסוך העבודה בבורסה לניירות ערך, שגרם לביטול יום המסחר. יו"ר ועד העובדים, לארי שיפמן, התלונן כי "בשיא המשבר הכלכלי קיבל המנכ"ל בונוס בגובה 678 אלף שקל, ומנגד הוא ממשיך במדיניות המביעה זלזול בזכות העובדים ליהנות מפירות עבודתם". הנהלת הבורסה האשימה דווקא את העובדים ב"גרידיות" וטענה כי מאבקם "מופרך". המנכ"ל עצמו לא הגיב, אבל לזכותו ייאמר שגם לא הביא את ושת ילדיו לצפות ביום המסחר.
כשפניתי אליו אתמול, חשבתי שבן־זאב ייתן הסבר מניח את הדעת, כמו למשל שילדיו עושים עבודת שורשים על הדשא בטרנר. אבל היו"ר הסתפק בתגובה: "דוברת המועדון עידכנה אותי ששוחחתם, יום טוב".
ועדיין אשמח לקבל התייחסות: מדוע לא היית בשני המשחקים הראשונים של הפלייאוף? ומעבר להנחיות שמדברות על נוכחות בעלי תפקידים, ולא בני משפחה, האם נראה לך תקין, גם כאוהד הפועל ת"א, ששלושת ילדיך ייכנסו למשחק, בזמן שרוכשי מינויים של הקבוצה המארחת נותרו מחוץ לאצטדיון?
על השאלות האלה אבא'לה כבר לא ענה, אבל לפחות במינהלת הבינו שמניות הקורונה בעלייה, ומסרו סוף־סוף תגובה עניינית: "נערכה שיחה של יו"ר המינהלת עם יו"ר הפועל באר־שבע, בה הוא התבקש שלא להביא את ילדיו למשחקים עתידיים. מר בן־זאב אמר כי הוא לא היה מודע להנחיה וכי יקיים אותה מפה ואילך".
עד כאן מעללי הספונסר של המינהלת, שלא נכנס לשבועיים בידוד אחרי שהוא מתזז מעבודתו בבורסה לעיסוקו בהפועל באר־שבע. רק חבל שעשה מה שעשה מהמקפצה ועוד למים הרדודים, עם הילדים.
הפרטאץ'
השוק של ניסנוב, גרינברג ושות'
את המסחרה שעושים בהפועל ת"א עם הגבלות המינהלת, לא היה מעלה על דעתו אפילו האוהד והבסטיונר המסור של הקבוצה משוק הכרמל, שכינויו "אינעל העולם".
למשחק מול בית"ר ירושלים בבלומפילד הם הגישו רשימה של עשרה "חברי הנהלה" ואלה שמות: "איציק ניסנוב, שרון ניסנוב, בועז תושב, זאב גרינברג, משה סיני, נוי ניסנוב, ניב ניסנוב, הילה ניסנוב, רותם גרינברג, טל מקלר"... כן, זיהיתם נכון, לכבוד המפגש עם היריבה המושבעת, נולדו לאחים ניסנוב ולגרינברג ארבעה חברי הנהלה מהמשפחה.
וזה עוד כלום לעומת רשימת ה"עיתונאים" שהורשו להיכנס למשחק. בהנחיות שהעבירה המינהלת לקבוצות נכתב: "הכמות המקסימלית שתוכל להיכנס לכל משחק לא תעלה על 50"... איזה כיף! ברשימה שהכינו בהפועל ת"א למפגש מול בית"ר נכללו בין 50 ה"עיתונאים" כמה זוגות, כמו בתיבת נח: דורון ויקטור (מנכ"ל חברת השכרת הרכב "שלמה", הספונסר של הקבוצה) ואיתי ויקטור, יוסי ואורן צבעוני (מקורבים לבעלים), פוגל אליאס (הכרוז) ומתן אליאס, רון לולוי (סקאוט בקבוצה וגיסו של איציק ניסנוב) ועדי לולוי. אפילו נדיר ארבר, אוהד שרוף ומומחה לרפואה פנימית ומנהל המרכז למניעת סרטן באיכילוב, נרשם כעיתונאי. בגידול הממאיר השכונתי של הכדורגל הישראלי הוא דווקא חלק מהבעיה.
בהפועל ת"א העדיפו לא להגיב, כנראה מחמת הבושה. תגובת המינהלת: "ביום א' הוציא יו"ר המינהלת מכתב חידוד הנחיות לקבוצות, ובו דרישה להקפדה על כללי ההתנהלות, לרבות הכנסתם של עד עשרה חברי הנהלה לאצטדיון לכל קבוצה ובאחריות הקבוצות ליישם הנחיה זו. אנו שבים ומדגישים כי כמות המוזמנים של ההנהלה (עד 10) חייבת להישמר על פי המתווה שאושר על ידי משרד הבריאות".
בתום המשחק ההוא דיווח המשקיף מטעם ההתאחדות, שלומי ברזל, כי "בין הנוכחים ביציע היו ילדים צעירים מאוד וברור היה כי למשחק נכנסו בדרך כזאת או אחרת אנשים שאינם בתפקיד או שאינם ברשימות". אתמול נקנסה הפועל ת"א על ידי בית הדין המשמעתי בסכום סמלי, והדיין ישראל שמעוני הבהיר כי "הנוהל אינו מתיר בשום צורה ואופן נוכחות צופים שאינם בעלי תפקידים".
הבשורה הטובה: הילדים של ראשי הקבוצות ייעלמו כנראה בקרוב מהיציעים. הבשורה הרעה: ההורים התחמנים שלהם יישארו.
הקוזאקים הנגזלים
הפועל ת"א – מכבי פ"ת 63:65, בתחמנות
24 שעות אחרי שהודחו על ידי מכבי פ"ת בחצי הגמר, הניפו בהפועל ת"א את גביע הגיחוך ועזות המצח. במכתב ששיגרו למנכ"ל ההתאחדות כתבו האדומים בלי בושה: "התבקשנו להעביר רשימות מצומצמות של בעלי תפקידים שיורשו להיכנס לתחומי האצטדיון, תוך הקפדה על הנחיות משרד הבריאות, בהן אפשרות לרשום עד עשרה חברי הנהלה בלבד. למרות זאת, ביציע נכחו הרבה יותר אנשים מהכמות המותרת, רובם כמובן אוהדי מכבי פ"ת".
אז ככה, בחצי הגמר אמנם נכחו מטעם ממכבי פ"ת לא פחות מתשעה בני משפחה אחת. הבעלים אבי, המאמן גיא, עוזרו נאור, המנכ"ל איציק, שני "אנליסטים" — אופיר וייטב, ועוד שלושה שתפקידם לא הוגדר: אורי, יעקב ועמוס. מה שמצדיק רענון של הנחיות המינהלת: עד עשרה לוזונים.
עם זאת, מבדיקת הרשימות של הנוכחים עולה כי הפועל ת"א הגיעה עם צוות של 65 איש, ואילו פ"ת עם 63 "בלבד". וזה עוד כלום לעומת התקרית לפני המשחק: שני אוהדים מוכרים מהאולטראס של שער 5 בבלומפילד נרשמו בטופס כ"עיתונאים", זוהו על ידי המשטרה, וכניסתם למגרש נאסרה. מעניין איזה שיר היה מקדיש להם אריק איינשטיין ז"ל.
הרומנטיקן
משה חוגג והרעיה הנסיבתית
וזה לא שהבעלים של בית"ר ירושלים נותן דוגמה אישית. משה חוגג, שהחלים מהנגיף, הביא איתו למשחק מול מכבי ת"א את רעייתו, כנראה מתוקף תפקידה כחברת הנהלה במשפחה ובהשראת לה פמיליה.
אז נכון, הרומנטיקה הזו נוגעת ללב, אבל גם היא מבטאת לגלוג על הנחיות המינהלת ומסבירה למה הכדורגל שלנו מפגר שנות דור אחרי כל העולם. ואשתו.
