פעם עשירית בסופרבול. זה לא נורמלי. הוא חוזר לשם בגיל 43. זה לא אנושי. זו השנה הראשונה שלו עם הבאקנירס, ונראה כאילו הוא משחק שם מאז גיל תשע. זה לא הגיוני. אבל כל זה מציאותי. טום בריידי הענק הוביל הלילה (בין ראשון לשני) את טמפה ביי לסופרבול עם 26:31 מבריק בחוץ על גרין ביי בדרבי המפרצים בגמר ה-NFC, וילך בעוד שבועיים על אליפות שביעית בקריירה וראשונה עם קבוצתו החדשה, אליה הגיע אחרי 20 שנה בניו אינגלנד. היריבה תהיה האלופה קנזס סיטי, שניצחה בגמר ה-AFC את באפלו 24:38. הבונוס של בריידי די מטורף: טמפה ביי היא הקבוצה הראשונה בהיסטוריה של ה-NFL שמעפילה לסופרבול שיתקיים באצטדיון הביתי שלה.
בדיוק כך – אחרי שלושה ניצחונות חוץ בפלייאוף, כולל בזה אחרי זה על ניו אורלינס וגרין ביי, שתי הקבוצות הטובות באזור שנראו כמו פייבוריטיות, הבאקנירס יזכו ביתרון גדול של היכרות על המגרש הביתי, שככל הנראה רוב הקהל שיורשה להיכנס אליו (22 אלף איש יצפו במשחק מקרוב) יהיה מורכב מאוהדים שלה. אם האצטדיון היה מלא, האפקט ודאי היה משנה את כל כיוון המשחק וההיערכות אליו, אבל גם "סתם" לשחק בבית במשחק הגדול ביותר זה די נחמד.
חשוב לציין שבמחצית השנייה בריידי כמעט הצליח לחרב במו ידיו את ההעפלה, אבל 1: גרין ביי עשתה עבודה טובה יותר בלהרוס לעצמה. 2. איך אפשר להתמקד דווקא בחלק הרע כאשר בריידי נותן מחצית ראשונה גאונית שאיימה לחסל את המשחק בשלב מוקדם? היו הרבה דברים רעים במשחק שלו ככל שהסיום התקרב, אבל הוא זה ששם את טמפה ביי בעמדה אותה לא איבדה.
וגם ההגנה נתנה את שלה. שבוע אחרי שעצרה את דרו בריז, הגיע תורו של ה-MVP המיועד של העונה ארון רוג'רס, שזכה לטיפול אכזרי עם שלוש הפלות. זה הספיק לטמפה ביי כדי לסיים את הרבע הראשון ב-0:7 במסירה על 15 יארד מבריידי למייק אוואנס, אבל החגיגה נגמרה בתחילת הרבע השני עם פגז של רוג'רס לטאצ'דאון של 50 יארד שתפס מארקס ואלדס-סקנטלינג. לנארד פורנט החזיר את הבאקס לשליטה עם ריצה של 20 יארד לאנדזון, לפני שגרין ביי תרמה את חלקה להצלחת טמפה ביי.
2:10 דקות להפסקה, בפיגור 14:10, רוג'רס קיבל בחזרה את הכדור בניסיון ליצור מהפך עד לסיום הרבע. זה ששון מרפי-באנטינג חטף לו כדור – ניחא, אבל מה השאר? לטמפה ביי נותרו 25 שניות, ובריידי החליט שזה ייגמר בטאצ'דאון בכל מקרה, בלי להודיע להגנת הפקרס שנרדמה לגמרי. 13 שניות לסיום, בדאון רביעי עם ארבעה יארד לכסות, בריידי הימר והשיג דאון ראשון חדש במסירה קצרה ללנארד פורנט. המארחת לקחה פסק זמן, אבל חזרה לא ערוכה לחלוטין, ובשנייה האחרונה של המחצית בריידי העיף טאצ'דאון מבריק על 39 יארד לסקוטי מילר. זה בריידי האמיתי של הפלייאוף.
ההגנה נתנה לבריידי עוד סיוע לפני שקרס: ארון ג'ונס איבד כדור אחרי פחות מדקה במחצית השנייה, ובריידי מסר על 8 יארד לקמרון ברייט. במצב של 10:28, הגיע תור רוג'רס לתקוף. הוא הוריד עד לסיום הרבע ל-28:23 עם מסירות לרוברט טוניאן ולדבאנטה אדמס, בעוד בין הרבע השלישי לרביעי שלוש התקפות רצופות של טמפה ביי הסתיימו במסירה רעה של בריידי שנחטפה.
אבל עד לסיום, איכשהו, הדרמה התפוגגה. אחרי הטאצ'דאון של טוניאן, רוג'רס לא הצליח למצוא את אקו ונימוס סנט-בראון לבונוס של שתי נקודות, שהיה מציב את הקבוצה במרחק של שער שדה, ובפיגור 31:23, הנקודות החסרות הללו חייבו את גרין ביי להשיג טאצ'דאון עם בונוס. אבל בהתקפה האחרונה רוג'רס לא הצליח לכסות 8 יארד במסירה שתקרב את השוויון, ובאופן מוזר, בדאון השלישי, חיפש בעין רק את התופס למרות שניכר היה שאחרי שחמק מההגנה בריצה הוא יכל להגיע לאנדזון לבדו בספרינט אחרון. עוד יותר מוזר שגרין ביי ויתרה על הדאון הרביעי ובעטה שער שדה מתוך אמונה שהכדור עוד יחזור אליה. עם 2:05 דקות על השעון ובריידי עם הכדור, זו הייתה החלטה גרועה. הכדור לא חזר שוב לגרין ביי.
בריידי סיים עם 20 מ-36, 280 יארד, שלושה טאצ'דאונים ועוד שלושה איבודים שהגיעו ברצף אחריהם. כריס גודווין תפס 110 יארד. רוג'רס סיים עם 33 מ-48 על 346 יארד, אבל הרגליים שלו היו חייבות לדבר בסוף, ולא היד. טמפה ביי, אגב, לא שיחקה בפלייאוף 13 שנה ולא ניצחה במשחק פלייאוף מאז עונת האליפות לפני 18 שנה. כן, אפשר להגיד שבריידי שינה שם משהו. ולהזכירכם, טמפה ביי נכנסה לפלייאוף מהמקום החמישי ב-NFC.
בגמר ה-AFC שהגיע לאחר מכן, לא היה ספק מדוע באוויר הסתובבה הרגשה שבאפלו מסוגלת להפתיע בקנזס סיטי. זו קבוצה פשוט מעולה, שהציגה רגעים יפים מאוד של פוטבול. אבל גם לא היה ספק מדוע הצ'יפס, המדורגים מספר 1 באזור, הם האלופים. גם כשהבילס הובילו בפתיחה 0:9 והקשו לעתים, הייתה נינוחות מוחלטת במה שקנזס סיטי עשתה. פטריק מהומס עבר את מבחן זעזוע המוח (נאלץ להוכיח את כשירותו בשבוע האחרון, למרות שככל הנראה לא סבל מזעזוע מוח מול קליבלנד אלא מחניקה שגרמה לו לאובדן הכרה רגעי), ואז שיחק בכיף גדול כל הדרך לסופרבול.
טיילר באס התחיל בפצצה מ-51 יארד וקבע 0:3, ואז מיקול הארדמן שמט כדור על סף האנדזון, איבוד שהקל על ג'וש אלן למסור טאצ'דאון קצר לדוסון נוקס. משם מהומס, הארדמן, טראוויס קלסי והמנועים של נאס"א שברגליים של טייריק היל השתלטו על המשחק. הארדמן פתח את הרבע בטאצ'דאון ממסירה של מהומס, וכדי לעזור למחוק לחלוטין את הטעות המוקדמת שלו, יצא בהתקפה הבאה לריצה מטורפת של 50 יארד, שסידרה מצב נוח שהסתיים בטאצ'דאון של דארל וויליאמס. עד להפסקה גם קלייד אדוארדס-אילייר הגיע לאנדזון, וההגנה עצרה את באפלו במצב טוב, ואילצה אותה להסתפק בשער שדה מאוחר ו-12:21 לאלופה.
ברבע השלישי היו סימנים שההתקפה של באפלו, שנתקעה מעט ולא הצליחה להתקדם בדאון שלישי (סטפון דיגס קיבל טיפול מיוחד מההגנה), מצליחה לחזור, אבל במצב של 15:24 היל פתח מבערים אחרי מסירה של מהומס וטס למהלך של 71 יארד. זה סידר טאצ'דאון של קלסי, ועם 15:31 בסיום הרבע השלישי, כבר לא היה לבילס יותר מדי מה לעשות, בטח אחרי שאת הרבע האחרון הם התחילו עם כדור של אלן שנחטף ע"י רשאד פנטון. הדובדבן היה כאשר כל באפלו – לא רק ההגנה, אלא גם תושבי העיר וכמה באפלו אמיתיים – התנפלו בבליץ על מהומס, שבשלוות נפש מוחלטת זרק כדור חלש וקשתי לטאצ'דאון נוסף של קלסי.
מהומס סיים עם 29 מ-38 על 325 יארד ושלושה טאצ'דאונים – פנטסטי. היל תפס 172 יארד (שיא פלייאוף של הצ'יפס), קלסי 118. באפלו ירדה מאוכזבת – אבל עם הפנים קדימה. זה היה בסך הכל ההפסד הרביעי שלה העונה, רק ששניים מהם היו לקנזס סיטי, וכדי להתקדם הבילס יצטרכו ללמוד להסתדר מולם. ג'וש אלן סיפק 27 מ-45 על 253 יארד, והוביל את הקבוצה בריצה עם 88 יארד. למרות עונה אדירה, גם הוא יצטרך ללמוד קצת – ברגעי הסיום, אחרי שחטף הפלה אדירה מאלכס אוקפור שהחזיר אותו 18 יארד לאחור, הוא זרק את הכדור על ראשו של שחקן ההגנה, מה שהתחיל בלגן על המגרש. אבל עם התסכול של הדחה רגע לפני הסופרבול, קשה להאשים את התפרצות הרגשות.
10 צפייה בגלריה
השחקן הטוב בעולם נגד השחקן הטוב בהיסטוריה. פטריק מהומס מתחיל להתכונן לבריידי
(צילום: AP)
