יום שישי, אני בבית. זה היום בו היה אמור להיערך טקס הפתיחה של טוקיו 2020. המון מחשבות ורגשות מעורבים. איך כל זה קורה לי שוב לפני האולימפיאדה? לפני ארבע שנים, חודש לפני ריו, פרצתי שני דיסקים בגב התחתון. ועכשיו, כשאני אלוף עולם, בשיא הכושר, במומנטום הכי טוב, נגיף הקורונה משבש לי את התוכניות.
חוסר הוודאות כבר מוכר לי. כשהייתי פצוע אחרי הרבה זריקות ורצו לנתח אותי, שאלתי את עצמי "האם אצליח לחזור לג'ודו? ואם כן, איך זה באמת יהיה?". אבל הפעם זה לא הגב אלא מגפה עולמית. בשני המקרים ההתמודדות הקשה ביותר היא בהיבט המנטלי. עשרות מחשבות שרצות אחת אחרי השנייה, מתסכלות, מבאסות, מדכאות ומורידות את כל המוטיבציה. אסור להיכנע להן, זה ממש כמו אימון קרבות, רק שהפעם במקום יריבים צצות המחשבות. המוטו שלי הוא לא לוותר. לא רק בקרב - לא לוותר גם למחשבות המאתגרות, ובכוונה אני מציג אותן כך.
המומנטום נעצר? טעות, יש לי עוד שנה להתחזק ולהגיע מוכן יותר. האם האולימפיאדה תתקיים? חוסר הוודאות שורר אצל כולם, אך יש לי הזדמנות להגדיל את הפער מהספורטאים שלא מצליחים להתפקס בגללו. אני חושב שחוסר הוודאות בתקופה שהייתי פצוע בגב הכין אותי להתמודדות עם חוסר הוודאות של המציאות כיום. אנחנו נמצאים במציאות לא ברורה, וכשאני אומר אנחנו זה לא רק הספורטאים – כולם מבולבלים. אין לי עדיין לו"ז תחרויות, יש צפי לקראת סוף השנה, אך הכל תלוי בקורונה. קשה לבנות תוכנית אימונים נכונה בלי תכנון של התחרויות. אני לוקח את הזמן הזה להתמקדות בדברים שאני באופן אישי יכול לשפר כמו להתחזק פיזית, לעלות עוד קצת במשקל, תרגילים חדשים. היום כולם חשופים לקרבות דרך האינטרנט ולומדים כל צעד וצעד שלי – זמן מדהים לצייד את עצמי בכלי נשק חדשים ובהפתעות.
הזמן הפנוי גדל בעקבות הסגרים וההגבלות. בסגר הראשון הקמתי פרויקט "ביחד נותנים איפון לקורונה", וגויסו קרוב לחצי מיליון שקלים. פרויקט נוסף היה "התרגיל היומי", שמטרתו לדרבן את העוקבים שלי ולתת כלים לתרגילים שאפשר לעשות בבית גם בלי ציוד מקצועי. ויש גם זמן לדברים שפשוט עושים לי טוב כמו לצפות בסרט או בסדרה, לקרוא ספר, טיול עם סודה (הכלב שלי, וזה לא משקה מוגז אלא sode), או מפגש קטן עם חברים. חשוב מאוד למלא מצברים. אני לוקח את התקופה הקרובה כהזדמנות לעבוד על דברים חדשים, לצבור פער מהספורטאים האחרים, ובמטרה להישאר אופטימי עם ראש מורם לעבר המטרה, הרי כך היא הרבה יותר קרובה.
תחרויות הג'ודו נערכות בתחילת האולימפיאדה, כך שלא הייתי אמור לצעוד בטקס הפתיחה, אבל בעוד שנה אני מתכנן לצעוד בטקס הסיום בטוקיו עם משהו על הצוואר. מאחל לכולם שנמצא חיסון בקרוב ושהגלים ייעצרו. שבוע טוב ומלא בבשורות טובות.
תחרויות הג'ודו נערכות בתחילת האולימפיאדה, כך שלא הייתי אמור לצעוד בטקס הפתיחה, אבל בעוד שנה אני מתכנן לצעוד בטקס הסיום בטוקיו עם משהו על הצוואר.
