קל לשכוח, אבל היו פעם ימים יפים בכדורגל הישראלי. ימים בהם הקהל היה במקום הראשון, ימים של אצטדיונים מפוצצים גם במשחקים לא גדולים, ימים בהם סיבוב ח' של גביע המדינה היה חגיגה אמיתית. כל המשחקים בשבת, במקביל, שער רודף שער ואתה מתפלל שהקבוצה שלך תהיה הסינדרלה (או זאת שלא מפסידה לקבוצה מליגה נמוכה, תלוי את מי אתם אוהדים). ב-2021, בחסות אינטרסים כלכליים, הכדורגל הישראלי הצליח להרוס גם את הרומנטיקה של גביע המדינה. מי הסינדרלה של סיבוב ח'? אף אחד לא יודע, ולאף אחד לא באמת איכפת.
סוף השבוע של סיבוב ח' התחיל ביום חמישי ויסתיים היום, ארבעה ימים זה הרבה יותר מדי, כמו מסטיק שאיבד מטעמו. לך תעקוב מי משחק מול מי ומתי זה קורה. בנוסף, מרבית המשחקים המעניינים משודרים בערוצים בתשלום - וזאת עוד בעיה. זה מוציא את המיץ ואת החשק מכל הכיף של הגביע, המפעל שהיה פעם מרגש באמת, הפך בשלבים המוקדמים שלו לסוג של גביע הטוטו. האוהדים לא באים, לקבוצות הגדולות כבר לא מזיז אם הן הודחו, והעניין בשפל. ברכות לכדורגל הישראלי שהצליח להרוס גם את זה, זאת באמת מלאכה ארוכת שנים שהסתיימה בהצלחה.
מה שהיה פעם חגיגה, הפך למפעל סוג ב'. הלימון נסחט שוב ושוב עד שלא נותר בו דבר, בינג' מרוכז של ארבעה ימים זה לא דבר טוב לעניין בענף, ולמי שמנהל את הכדורגל כאן לא ממש איכפת, כי רק השורה התחתונה קובעת. המינהלת וההתאחדות ינפנפו בכסף הרב שהן הרוויחו כהוכחה להצלחה. הכדורגל הישראלי אולי הופך לעשיר יותר, אך גם למשעמם יותר. האם הכסף שנכנס הפך את הכדורגל כאן לטוב יותר? האם יש קבוצות חדשות בנוף? יותר אוהדים? התשובה לכל אלה היא שלילית.
עוד כסף שנכנס וממלא את הכיסים לבעלי קבוצות בינוניות ושחקנים שלולא מגבלת הזרים, היו עוסקים במקצוע אחר. אפשר לספור על כף יד אחת את כדורגלני ליגת העל שיודעים לשחק בנגיעה, המצב בליגות הנמוכות רע אפילו יותר. גם הקבוצות בליגות הללו מכניסות יותר כסף, ואיכשהו מצליחות לנפק כדורגל מזעזע ולא אטרקטיבי.
הקבוצות יכולות להמשיך ליהנות מההכנסות הגדולות, אולם לא צריך להיות גאון כלכלי כדי להבין שזאת בועה שתתפוצץ להן בפרצוף. לכדורגל הישראלי אין סיכוי לשרוד ככה לאורך זמן, בלי דור חדש של אוהדים. מתישהו גם למכורים הכי גדולים יימאס, וגם משחקים גדולים לא ימלאו אצטדיונים. הקבוצות, המינהלת וההתאחדות מנסרות את הענף שהן יושבות עליו, עד שבסוף לא יישאר כאן אפילו אוהד כדורגל אחד.
הכדורגל הישראלי הפך למוצר נישה, שמשוחק בשעות הזויות. במקום חגיגת כדורגל לכל המשפחה, הוא הפך לעסק למכורים בלבד, וגם הם הולכים ומתמעטים עם הזמן. לדוגמה, המשחק בין מכבי תל אביב להפועל מרמורק ישוחק הערב (20:00), ולא בשבת בצהריים אליה ניתן למשוך קהל של משפחות. אבל לא, לכדורגל הישראלי יש אינטרסים כלכליים, והם באים לפני ההיגיון הבריא. ילד שאוהד מכבי תל אביב? ילדה שאוהבת את מרמורק? אין לכם מקום ביציע חברים, תראו את התקציר מחר לפני בית הספר.
הקבוצות יכולות להמשיך ליהנות מההכנסות הגדולות, אולם לא צריך להיות גאון כלכלי כדי להבין שזאת בועה שתתפוצץ להן בפרצוף. לכדורגל הישראלי אין סיכוי לשרוד ככה לאורך זמן, בלי דור חדש של אוהדים. מתישהו גם למכורים הכי גדולים יימאס, וגם משחקים גדולים לא ימלאו אצטדיונים. הקבוצות, המינהלת וההתאחדות מנסרות את הענף שהן יושבות עליו, עד שבסוף לא יישאר כאן אפילו אוהד כדורגל אחד.