ג'יאני אינפנטינו, הראיס של פיפ"א הוא קוסם. קוסם מניפולטיבי, אבל עדיין, קוסם. הצורה שבה תפר את הגביע העולמי 2034 לערב הסעודית הוא מסע קסם בנתיבי המקיאווליזם.
הוא הכריח את כל הנציגויות - 211, 18 חברות יותר מאשר יש לאו"ם - להצביע על זהות המארחות של שני המונדיאלים הבאים ביחד. בדרך כלל ההצעה היא בנפרד, כשהיוצאת מן הכלל הייתה ההכרזה על הטורנירים ברוסיה וקטאר, ממש במקרה. כיוון שאף אחד לא רצה לפגוע במארחות של 2030, ההצבעה המשיכה הלאה, וכיוון שהפור על 2030 נפל על שלוש יבשות, וכיוון שאוסטרליה הוציאה את המכרז שלה מהאירוח של 2034, נשארה רק אסיה, ואף אחד באסיה לא משוגע מספיק כדי לריב עם הכסף והכבוד הסעודי.
אבל זה לא נגמר שם. המכרז של סעודיה (ששום הצעה מתחרה לא עלתה מולו, אהלן ג'וזף הלר) זכה לניקוד של 4.2 מתוך חמש אפשרויות - גבוה יותר מהמכרז שהגישו המארחות של 2030. בהערכה לגבי מצב זכויות האדם בסעודיה, קיבלה המדינה הערכה של "סיכון בינוני". מזל שמי שכתב את ההערכה הזו לא כתב גם שיש סיכוי לממטרים ועננים בשעות הצהריים. אגב, כתבו אותה במשותף שני משרדי עורכי דין. סעודים.
אין ספק שפיפ"א למדה את הלקח שלה מאירוח המונדיאל בקטאר לפני שנתיים. בעוד עשר שנים יתארח המונדיאל במדינה שבה יש יותר עובדים זרים (שלא יכולים להחליף מקומות עבודה ללא אישור מהבוס, ושאלפים מהם ימותו עבור הפרויקט), יותר עבירות של זכויות אדם והגבלות על חופש הדיבור וחופש העיתונות. בניגוד לקטאר, לארגוני זכויות אדם כמו אמנסטי אין רשות להיכנס לסעודיה כדי לערוך בה תחקירים. לא אהבתם את קטאר? קבלו את קטאר על ספידים. קטאר הייתה בלון הניסוי של אינפנטינו. אף אחד לא אמר לו כלום, העניש או החרים אותו. אז למה שלא ייתן את האירוח לסעודיה?
לסעודים יש את פרויקט 2030, הניסיון שלהם להיפתח לעולם ולהרחיב את אופקי ההכנסה שלהם. ספורט הוא אחד האמצעים העיקריים של הלבנת המדיניות הסעודית (שכזכור כללה רצח של עיתונאי בשגרירות). מוחמד בן סלמאן השקיע כבר שישה מיליארד אירו בספורט: מאירוח תחרויות ספורט גדולות, הצבת תחרות לארגוני גולף מסורתיים, ועד לקניית מועדוני כדורגל בפרמייר ליג. כדורגל ואירוח הגביע העולמי הם היהלום בכתר של ההשקעה הזו.
פיפ"א מוכנה לסייע ב"הלבנה" תמורת כמה זוזים. שווייץ, המדינה שבה משלמת פיפ"א מיסים, גם מוכנה לעצום עיניים תמורת הכסף הזה. איכשהו, ההתנהגות של כל יתד במשולש הזה לא ממש מפתיעה. מתי השווייצרים לא עצמו עין למקורות של כסף שמגיע אליהם?
על ערב הסעודית לא צריך להרחיב במילים (נזכיר רק ש-172 אזרחים הוצאו במדינה להורג בשנה האחרונה). לגבי פיפ"א, נציג רק את המספרים הבאים: בין 2018 ל-2034, פרק זמן שבו יתקיימו חמישה מונדיאלים, פיפ"א העניקה את מתנת האירוח לשלוש דיקטטורות.
למרות המחאות - שיא הכנסות
ההתאחדויות עצמן, קיבלו את הכסף מפיפ"א, טענו שהתנגדות שלהן לא הייתה משנה כלום ורק יכולה לגרום לבידודן, והבטיחו שישלבו ידיים עם פיפ"א כדי לחזק את מצב זכויות האדם בסעודיה. לא ברור מה זה אומר עבור זוג להטב"י חובב כדורגל שירצו להגיע לסעודיה בעוד עשר שנים ולא לצנזר את עצמם.
מצד שני קשה להתווכח עם ההצלחה של אינפנטינו: בין 2019 ל-2022, פיפ"א רשמה הכנסות של 7.5 מיליארד אירו. שיא של כל הזמנים. ההערכות לתקופת הזמן שבין 2023-2026 מדברות על רווחים של 11 מיליארד דולר. המיזם של אליפות העולם לקבוצות הולך להתרחש השנה. הוא מחק את תדמית הקוזה נוסטרה שדבקה בארגון תחת תקופתו של ספ בלאטר. ההצבעה השבוע הייתה הצבעה בזום, לא חשאית. כל מצביע היה חשוף. למעשה יש רק הצבעה אחת חשאית בפיפ"א: ההצבעה לנשיא הארגון. בפעמים האחרונות אינפנטינו היה המועמד היחיד בהצבעה החשאית הזו. הדמוקרטיה של הדיקטטורה.
לקראת גביע העולם הבא עלה מספר הקבוצות ל-48, פי שלוש ממספר הנבחרות שהשתתפו במפעל ב-1978. רק תיאוקרטיה יכולה לארח כמות כה גדולה של משלחות, כשהגביע העולמי הבא (2026) ישוחק בשלוש מדינות, ויכלול מטסים של קבוצות ואוהדים בין קנדה, מקסיקו וארה"ב. ב-2030 ייערכו המשחקים בשלוש יבשות - באפריקה, דרום אמריקה ואירופה. סמכו על ג'יאני שהוא ימצא דרך לספר למאזינים שזה דווקא טוב לאקולוגיה ולמאבק בהתחממות כדור הארץ.
אינפנטינו יכול לעשות את כל הדברים הללו כי אין אף אחד שיכול לעצור אותו ולהגיד לא. הארגון שהוא עומד בראשו הוא תמצית הקפיטליזם התאגידי חסר החמלה. האנשים שאמורים לעצור את זה, אנחנו, מעדיפים לשבת על הספה ולהינות מספרד נגד הולנד.
ממוסוליני, פינושה ועד היום
אירוח של משחקי הגביע העולם על ידי משטרים פאשיסטיים, עם קהות כלפי זכויות אדם והתעלמות מוחלטת מהאופוזיציה זה לא דבר חדש: איטליה של מוסוליני אירחה את הגביע העולמי וזכתה בו ב-1934. עבור הדיקטטור האיטלקי, שתמיד הצטלם לצד כוכבי כדורגל ולצד אוהדים באצטדיונים, כדורגל היה מקור נהדר להאדיר את שמו ואת שמה של ארצו ושיטת המנהיגות שלו כלפי פנים וכלפי העולם. הזכייה של איטליה בגביע העולמי באותה שנה הייתה שערוריית שיפוט מתמשכת: שערים חוקיים נפסלו, שערים לא חוקיים אושרו, לא נשרקו עבירות ברורות נגד היריבים של איטליה ואילו שופטים שהעזו לשרוק נגד איטליה מוקדם יותר, לא קיבלו שיבוץ במשחקי ההכרעה. אף אחד לא מתעסק עם אל דוצ'ה.
6 צפייה בגלריה
נבחרת איטליה מצעידה במועל יד בגביע העולם 1934
(צילום: Keystone/Hulton Archive/Getty Images)
ארבע שנים לאחר מכן, בפריז, פיפ"א עצמה את עיניה מהסיפוח של אוסטריה על ידי גרמניה, או מההופעה בחולצות שחורות פאשיסטיות והצבעות במועל יד של הנבחרת האיטלקית. עד הפלישה הגרמנית לפולין ותחילת מלחמת העולם השנייה, גרמניה הייתה אחת משלוש המועמדות האחרונות לארח את המשחקים ב-1942. ספורט זה ספורט והיטלר זה היטלר.
ב-1973, קצת לאחר עלייתו של הרודן פינושה לשלטון, צ'ילה אירחה את ברה"מ למשחק מכריע לקביעת העולה למונדיאל בגרמניה. המשחק נקבע לאצטדיון שהיה ידוע בכך שהוא מהווה בית לעינויים, כליאה והוצאות להורג בחסות המשטר. הסובייטים סירבו להגיע למשחק, הצ'יליאנים כבשו גול אחד מול שער ריק והמשחק הסתיים. אף עניבה בפיפ"א לא חשבה להתערב.
6 צפייה בגלריה
ארגנטינה נגד הולנד בגמר במונדיאל 1978. הכתומים החרימו את טקס הענקת הגביע במחאה נגד הדיקטטורה
(צילום: Central Press/Getty Images)
חמש שנים לאחר מכן קיבלה החונטה בארגנטינה פרס על יחסה למתנגדי המשטר: אירוח וזכייה בגביע העולמי. אף נבחרת לא החרימה את המשחקים. ארגנטינה השקיעה עשרה אחוז מהתקציב הלאומי שלה לבניית תשתיות ולפרסום ושיווק המדינה. זה עבד לה. למשך חודש כל העולם דיבר על רנסנבריק וקמפס במקום על ההוצאות להורג וחטיפת אנשים מביתם. גם הארגנטינאים, כמו האיטלקים 44 שנה לפני כן, נאלצו לשחד את דרכם לאליפות. לפחות ההולנדים, שהפסידו לארגנטינה בגמר, החרימו את טקס הענקת הגביע והמדליות כמחאה נגד הדיקטטורה.
רוסיה, קטאר וסעודיה אם כן, הם לא מקרה מיוחד. הם מקרים קיצוניים. עדות למה שיכול לקרות, אם אחד לא מביע מחאה נגד התהליכים הללו. הם הופכים לנורמה. למי אכפת ממוסר, כשהמזומנים זורמים.
בחזרה לעידן הקולוניאליזם
פיפ"א שוב הצליחה להוכיח שהיא מוכנה לתת יד לעשור של ניצול ואפליה. להגיד שהיחס של הארגון לזכויות אדם הוא פארסה, זה להעליב את המושג "פארסה". האירופאים העדיפו לשתף פעולה עם גועל הנפש הזה. הם יישנו טוב במאתיים אלף החדרים החדשים שייבנו במלונות לקראת הגביע העולמי, והם ייהנו מ-11 אצטדיונים מודרניים וחדשים לקראת המשחקים. אז לעיתונות יהיה קצת פחות חופש מהרגיל, והומואים יוכלו לעמוד למשפט בגלל הנטייה המינית שלהם, ונשים לא יקבלו את אותן זכויות כמו גברים. לא צריך לעשות מכל דבר 'ביג דיל'. איך אמר פרנץ בקנבאואר כשביקר לפני הגביע העולמי בקטאר: "אני לא רואה פה עבדים ברחובות – כולם נעים בחופשיות וללא שלשאות", כי מה רע בקצת כדורגל במנהרת הזמן של הקולוניאליזם.
אינפנטינו לא ממש אשם. הוא מגלומן שבדומה למנהיגים עולמים אחרים נמצא בחוסר מודעות מוחלט לעובדה שהוא עסוק 24 שעות ביממה בלפאר ולחגוג את התהילה של עצמו. טקס הבחירה השבוע היה טקס גרנדיוזי של שחיתות ובזבוז כסף וזמן. בניגוד מוחלט לאחד הקסמים של הספורט אותו הוא מנהל, אינפנטינו דאג שכל התוצאות יהיו ידועות מראש. גם נשיאים קודמים של פיפ"א היו מגלומנים מושחתים, אבל אף אחד לא העז לתת את המופע שנתן השווייצרי-איטלקי השבוע: מסע קסם בנתיבי המקיאווליזם.
