מה דעתכם על מצב האוהד הישראלי? שעות המשחקים, מחירי הכרטיסים, הפקקים האיומים. כתבו לנו לקיק!
שופטי כדורגל, ודאי בליגות הבכירות בישראל, חיים את המשחק מדי יום. בדיוק כמונו האוהדים, הם גולשים באתרי ספורט, בוחנים היטב מה כתבו עליהם, מי נכנס בהם, מי מפרגן ומי שם להם רגל בדרך למעלה. סביר להניח שרבים מהם נמצאים בקבוצות ווטסאפ משותפות, מנתחים משחקים ומצבים ומשתדלים ללמוד מטעויות של עצמם ושל אחרים.
לתלונות של קבוצות ושל אוהדים הם כבר רגילים. למעשה, במשך כל הקריירה שלהם השופטים זוכים ויזכו לתלונות וטענות על החלטות שגויות, הקטנת ראש, פנקסנות וגניבת הצגה. את זה בהחלט ניתן לקבל, כי הרי גם השופט הטוב בעולם, עם יחסי האנוש המשובחים ביותר, יכול לטעות ולאבד עשתונות תחת לחץ. טעויות מתאזנות בסופו של דבר. אבל יש דבר אחד שאוהדי כדורגל לא מוכנים לסבול – גישה אנטי ספורטיבית של מנהל רוח התחרותיות במשחק, האיש עם המשרוקית.
על פניו, נדמה כי מדובר בשיקול דעת שניתן לאמוד (למשל- בזבוזי זמן שווים X דקות תוספת), אך הגיע הזמן להוציא כרטיס אדום לשיקול הדעת ולהביא לחקיקה חדשה שתשים במרכז את אוהדי הכדורגל.
בכל ארגון שמכבד את עצמו, יש משוב של העובד שנמצא בשטח. לעתים הוא רואה מהזווית שלו את מה שבעל הבית לא יכול (או לא מתאמץ) לראות. כשהעובד מגייס את חבריו ומציג טיעונים מנומקים לשינויים הכרחיים – בעל הבית עוצר להקשיב. אם העסק חשוב לבעל הבית, לבטח מבחינה תדמיתית, הוא יפעל מיידית כדי לשנות. כך הוא ירוויח עובדים מסורים יותר, שנהנים יותר לבצע את עבודתם.
מה הייתי מצפה עכשיו בתור אוהד כדורגל? שיכבדו מר גרינפלד, שמואלביץ, ליאני, ריינשרייבר והשאר את מקצועם, ויגישו קריאה משותפת לבכירי איגוד השופטים, ובזו הלשון יכריזו: "כל אחד מאיתנו נשלח על ידכם לנהל משחק כדורגל בליגה המקצוענית בישראל על מנת להקנות למשחק רוח ספורטיבית ותחרותית... ללא רוח זו, אין טעם לנוכחותנו. אנו מתקשים מאוד לבצע את עבודתנו נאמנה, שבוע אחר שבוע, מכיוון שסעיפי הענישה הקיימים לקבוצות אשר פוגעות ברוח הספורטיבית של המשחק הם דלים ולא יעילים. כך למשל, באופן אירוני כאשר שחקן מבזבז זמן וניתן לו כרטיס צהוב, הוא באופן פרדוקסלי מבזבז זמן רב יותר כי הוא בוטח בשיקול דעתנו שלא ייענש שנית.
בזבוזי הזמן והתחזויות של שחקנים מבליטים את חולשתנו בניהול המשחק. מעמדנו המקצועי נפגע, וכך שיקול דעת שהצגנו במשחק אקראי (למשל לא לתת צהוב שני על בזבוז זמן/ לא להוסיף זמן על תוספת זמן גם כאשר בוזבז זמן בתוספת) הופכת להיות קבועה. שחקן X שמבזבז זמן וקיבל כרטיס צהוב מודע לכך שנמצא מולו שופט חסר אונים ולא לשם כך נשלחנו לנהל משחק כדורגל. גרוע מכך, הקהל שבא לראות כדורגל מאבד עניין במוצר, זעם מוצדק מופנה כלפינו וידינו כבולות כמעט לחלוטין. ידוע לנו שאיגוד השופטים אינו ממציא חוקת הכדורגל, ובכל זאת אנו בוחרים להפסיק להתעלם מהמצב הקיים ולשלוח הצעות ייעול כדי שייבחנו בדרגים בינלאומיים גבוהים יותר".
למרבה הצער, אף אחד לא מתייחס ברצינות לאוהדי הכדורגל בארץ. תמיד תהיה לנו תווית אהדה סטיגמטית שהיא המניע לזעם הרגעי שלנו. אין סולידריות, רק ציניות. אוהד אקראי שהקבוצה שלו ניצחה השבוע לא יזדהה עם מה שאוהד ש"נדפק" טוען כעת, אך בשבוע אחר הוא יסכים עם כל מילה. וכך הלאה, עוד עונה חולפת, וענף הכדורגל מזדהם ונכנע ללא מאבק לכמה מאמנים זמניים שמנסים לשרוד כמה חודשים, ומוכיחים פעם אחר פעם למה בחנוכה ובפסח יש להם שני בוסים שונים.
האם לדעתי אפשרי שיתייחסו לקריאה הנרגשת הנ"ל דווקא של השופטים, לוחמי רוח הספורט שנשלחים לשטח האש? התשובה היא כן. אני באמת מאמין שאם השופטים יתאחדו בנחישותם להביא לשינוי, הם יזכו לתמיכה גדולה גם מעבר לגבולות המדינה. זה ייקח זמן, אבל הכל מתחיל בצעד קטן.
האם המאמץ הזה משתלם להם? לדעתי חד משמעית כן! אם הייתה לכם אפשרות, במקום העבודה שלכם לקבל יותר הערכה וכבוד, במקום תלונות על חוסר יושרה וחוסר הערכה מתמשך, במה הייתם בוחרים? עם זאת, כדי שזה יצליח, כל שופט מקצוען ושאפתן חייב לראות לא רק את טובתו האישית אלא את טובת הכלל - הקהל שמגיע למגרש כדורגל, ששילם ממיטב כספו ומשתוקק לשעתיים של אסקפיזם.
מה אפשר לומר לילד שהגיע בפעם הראשונה לבלומפילד וזכה לטראומת סכנין? ומה יאמר מאמן נערים בסכנין לחניכיו, כאשר ישאלו אותו למה שרון מימר אמר לשחקן לשכב על הדשא באמצע המגרש? את הרמה לא נוכל לשפר בקלות, אבל כשספורטאים (שרון מימר היה שחקן כדורגל) מתנהגים כך – הריגוש, שהוא הדלק שמניע את האוהד למגרש, נעלם.
הכי מאתגר זה לא למחות ולהתלונן, אלא להביא פתרונות שעשויים לגרום לכולנו ליהנות יותר ממשחק הכדורגל. אז אפשר לעשות הסכם לא כתוב בין האוהדים לשופטים – אנו נציע במלוא הרצינות רעיונות שניתן לבחון, והם ירימו קול זעקה.
לי באופן אישי יש כמה רעיונות
1. חוק 15 שניות (על סטופר) מהרגע שבו הכדור יוצא החוצה ועד שהשוער/שחקן מחדש את המשחק (מלבד פציעה נראית לעין). כאשר הזמן עובר, תקבל הקבוצה היריבה כדור קרן.
2. עצירת שעון משחק החל מהדקה ה 80/90. לעצור את השעון כמו בכדורסל בכל פעם שהכדור יוצא עד חידוש המשחק. הייתי מוסיף לחוק הזה גם 20־30 שניות שחובה לעבור את חצי המגרש על הקרקע/ באוויר. ברגע שקבוצה לא עברה את חצי המגרש, יהיה כדור נייח חופשי לקבוצה היריבה ממחצית המגרש.
3. כאשר קבוצה מקבלת 3 כרטיסים צהובים על בזבוז זמן, יישרק נגדה פנדל. בחוק כזה יש לדרוש מהשופט להחמיר בשליפת כרטיסים צהובים על מנת להרתיע.
4. כל חילוף בתוספת זמן יביא לתוספת זמן נוספת של דקה, בתקווה שסעיף 2 אכן יתממש.
5. שחקן שניגש למקום מרוחק ולא סביר ממקום העבירה כדי לשכב על הדשא יורחק ל 5 דקות ולא יוכל להיות מוחלף בזמן הזה.
6. מאמן שדורש משחקן לשכב על הדשא יורחק מיידית מהמשחק (ויש כמובן להעמידו לדין).
יש לכם הצעות נוספות? יהיה מעניין לקרוא. אסיים בתקווה שיהיה שופט שיפנים את המסר וירים את הכפפה, ואולי יצליח לקדם שינוי חוקתי היסטורי.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
