אז עוד חלון ההעברות הסתיים, והפעם הוא היה בשליטתן הכמעט בלעדית של מכבי ת"א ומכבי חיפה, ששפכו מיליונים ונאבקו על שחקנים. זה הזמן לנסות לנחש מי יהיו חמשת השחקנים שיוכלו לשנות את העונה של הקבוצות החדשות שלהם.
גדי קינדה (מכבי חיפה)
מכבי ת"א ידעה למה שווה לה להילחם עם מכבי חיפה על גדי קינדה, שבחר בירוק בסופו של דבר. במשחק העונה שלשום הוא היה בכל מקום במגרש, על אף שהוא מוגדר כקשר התקפי. הזיהוי שהגנת מכבי ת"א במצוקה וההתנפלות על דריק לוקאסן, שאיפשרה את השער השני הקל של מכבי חיפה, היו מהלכים של כדורגלן ענק - כאלה שמפרידים בין שחקנים טובים לכוכבים. אין ספק שהשנים בארה"ב שידרגו את קינדה, שעזב את הארץ כשחקן נחמד וחזר כסחורה מבוקשת. מסתמן שהוא נכנס בדיוק למשבצת של צ'ארון שרי, כך שהשידוך הזה יכול להביא אליפות רביעית.
רז שלמה (מכבי ת"א)
אני בטוח שיש כמה גבות שהורמו עכשיו. רז שלמה? הבלם שנוטה לטעויות? כן, הוא ולא אחר. אין בלמים ישראלים בשוק, ומכבי ת"א חייבת שון גולדברג משלה - בלם ישראלי שיהיה טוב מספיק. במכבי נתניה, רז שלמה הפך להיות אחד הבלמים הכי טובים בליגה. נכון, הוא טעה פה ושם. אבל הוא בלם שיודע להניע כדור מאחור ויש לו נתונים פיזיים שלא רואים כאן כל יום, לכך יש להוסיף משחק ראש טוב מאוד. למכבי ת"א לא היה בלם שאפשר לסמוך עליו במאה אחוז בשנים האחרונות, שלמה בהחלט יכול להפוך לנכס הזה עוד העונה.
דיינר קיניונס (הפועל באר-שבע)
עם עשרה ניצחונות רצופים, הפועל באר-שבע היא הקבוצה הכי לוהטת בליגה. אמרו שאנתוניו ספר יושאל לאשדוד בתחילת העונה, והוא הפך לשחקן משמעותי. אמרו שאלון תורג'מן לא יתאים, והנה הוא מביא ניצחונות בדקות הסיום. הכל הולך. אז גם החתמה שנראית כמו הימור - דיינר קיניונס הקולומביאני - עשויה להתברר כעוד בינגו של אליניב ברדה. במקרה הכי גרוע, ברדה יהפוך את שחקן ההתקפה למגן, כמו שהוא עשה עם אנדרה פוקו. מדובר בשחקן שמגיע בהעברה חופשית מהליגה הקולומביאנית, כך שאין כאן סיכון מטורף. מסוג ההחתמות שאפשר רק להרוויח מהן.
איהאב גנאים (הפועל ת"א)
מה חסר להפועל ת"א כבר כמה שנים טובות? אגרסיביות במרכז השדה. שחקן שיחלץ כדורים וידחוף אותם למעלה. מישהו שאפשר לסמוך עליו בעיניים עצומות כשהוא יורד לגליץ', לדעת שהכדור נשאר אצלך ולא תקבל על זה כרטיס צהוב. איהאב גנאים היה אחד השחקנים הטובים בבני סכנין בשנים האחרונות, הוא התקדם לאט לאט והפך לאחד הקשרים הכי טובים בליגה מחוץ למכבי ת"א ומכבי חיפה. קשר עם מיקום מעולה על המגרש ואגרסיביות שאוהדים אוהבים. הוא חזר אחרי חצי עונה באקטובה הקזחית, ועם קשר אחורי אגדי אחר על הקווים (יוסי אבוקסיס) - גנאים יעשה עוד קפיצה ביכולת שלו שתביא אותו לנבחרת ישראל.
גודסווי דוניו (הפועל חדרה)
למרות שהרבה להחמיץ, לאוהדי מכבי חיפה יש פינה חמה בלב לחלוץ, שגם כבש שערים חשובים ועזר לקבוצה לזכות בשתי אליפויות. 13 שערים ב-55 הופעות ליגה זה מאזן לא מזהיר, אבל מצד שני דוניו לא תמיד פתח בהרכב ותמיד היה סוג של עוף מוזר. אחרי חיפה הוא היה באפולון לימסול ונפטצ'י באקו, וכמו זרים רבים הוא מוצא את עצמו בקדנציה שנייה בישראל בקבוצה פחות בכירה. יהיה מעניין לראות את השילוב שלו עם אלעד מדמון, מלך השערים שעובר למכבי ת"א בסוף העונה. שניהם יצטרכו לשתף פעולה כדי לנסות להשאיר את חדרה בליגה.
