כבר בגיל צעיר החלוץ ריף מסיקה סומן כהבטחה גדולה. הוא גדל במחלקות הנוער של מכבי נתניה, ואף רשם הופעות בקבוצה הבוגרת. מסיקה הוא מסוג השחקנים שכל מועדון כדורגל רוצה. הוא יצירתי, יודע לכבוש שערים ובעיקר מראה הרבה מחויבות על המגרש.
החלוץ (31) עבר לא מעט תחנות במהלך הקריירה. ב-2014 עלה ליגה עם הפועל כפר סבא אחרי שבע שנות היעדרות, בעונת 2016/17 הוא היה חלק מההישארות הפועל אשקלון בליגת העל, וב-2018 היה שותף לעלייה של הפועל אום אל פאחם ללאומית לראשונה בתולדותיה, כשבמדיה כבש את שער הניצחון נגד מכבי ת"א וגרם להדחת הקבוצה בסיבוב ח׳ של גביע המדינה.
מסיקה היה בטוח שהרגע העוצמתי שבו הדיח את מכבי ת"א מהגביע יביא אותו בחזרה לליגת העל מהדלת הראשית, זה לא קרה והוא מצא את עצמו חוזר לקדנציה נוספת בהפועל ראשון לציון. התחנה הבאה אחרי הייתה הפועל חדרה, החלוץ חתם בקבוצה וגם קיבל דקות משחק, אך בינואר אשתקד בצעד מפתיע הוא בחר לעזוב את המועדון ולחתום בבני ריינה מליגה א' צפון.
ריף, מה גורם לשחקן לעזוב קבוצה בליגת העל ולרדת שתי ליגות?
"שיחקתי חצי עונה בחדרה, ודברים לא הסתדרו לאו דווקא מבחינה מקצועית. ואז הגיע שלב שהייתי צריך לבחור בין הבחינה המקצועית לכלכלית. הבנתי שאני בגיל שהוא מספיק נכון כדי ללכת לבחירה כלכלית. היו לי הצעות מהלאומית אבל הבחירה הכלכלית היא זו שהכריעה"
בדיעבד, אתה מצטער על המהלך?
"חשבתי על זה הרבה, לא היה לי קל לרדת שתי ליגות. אני לא חושב שלא היה אי פעם שחקן ששותף בכל משחקי קבוצתו בליגת העל, והחליט לרדת לליגה א׳ בינואר. זה היה צעד שהפתיע הרבה אנשים, אבל אני שמח שבדיעבד הוא התברר כנכון".
החלוץ הגיע לליגה א׳ צפון כאחת ההחתמות היותר מפוצצות בחלון ההעברות של ינואר. "באתי לריינה עם אתגר גדול לעלות ליגה והצלחנו, והנה בני ריינה בליגה הלאומית", מסכם החלוץ. בריינה רצו לרשום עלייה היסטורית וראו במסיקה האיש הנכון להוביל את הקבוצה על כתפיו. הוא כבש במדיה שישה שערים מכריעים, והיה בורג מרכזי בעליית הקבוצה.
היום, בגיל 31 מסיקה כבר מביט על הכדורגל בנקודת מבט שונה. הוא מחלק את את חייו בין היותו כדורגלן בריינה, וסטודנט לראיית חשבון במקביל לחיי משפחה. "בגיל 27 רציתי לנצל את הזמן הפנוי, והחלטתי שאני אסיים את הכדורגל עם תואר ראשון בשביל העתיד שלי".
אתה מתכנן פרישה בקרוב?
"לא כרגע, אני מאמין שיש לי עוד איזה 4-5 שנים לתת".
אתה חושב שירדת לליגות הנמוכות מהר מדי?
״אני לא חושב. אני שחקן יצירתי, ולהיות שחקן כזה בקבוצות שמתגוננות בליגת העל כמו בקדנציה שלי בהפועל רעננה זה קשה, אני רוצה לבוא לידי ביטוי ולתת את המספרים שאני רגיל לתת".
איך הצלחת להשתלב בליגה א׳ ששונה משמעותית בתנאים מליגת העל?
"זה לא קל, התנאים שונים לגמרי ממה שהתרגלתי בחדרה והצלחתי להתנתק מהכל ולעשות את ההפרדה בצורה הכי טובה שיש. מהאימון הראשון זה היה נטול אגו, והצלחתי לעזור לקבוצה לעלות ליגה. אני חושב שהייתי שחקן משמעותי וגם נבחרתי לשחקן העונה בליגה א׳. אם לא הייתי בא ממקום שלם לא הייתי מצליח לבוא לידי ביטוי".
"הדו קיום שיש בכדורגל צריך לבוא לידי ביטוי גם במדינה"
אתה ממליץ לשחקנים להגיע לליגה א׳?
"אם היו שואלים אותי את אותה שאלה בגיל 25 כנראה שלא הייתי עושה את זה, היום אני במקום אחר מבחינה משפחתית. יש לי אישה ושתי בנות וכן היה חשוב לי לעשות את זה בפן הכלכלי. אני חושב שהגיל משחק תפקיד בצעד הזה. בגיל 25 לא הייתי מוותר על החלום בליגת העל, בגיל 31 וחצי הראייה היא אחרת".
למי שלא מכיר, ריינה היא מועצה איזורית בגליל המערבי. ב-2016 איש עסקים בשם סעיד בסול רכש את המועדון מליגה ג׳, והקבוצה חדרה לתודעה רק לפני שתי עונות כאשר עוד הייתה בליגה ב׳ והגיעה לשלב שמינית גמר גביע המדינה, שם הודחה בטדי אחרי הפסד 3:1 לבית"ר ירושלים. הקבוצה הוקמה במטרה להכניס את התושבים באיזור לטירוף הכדורגל שאופייני לליגה א׳ בצפון, שאת רובה מרכיבות קבוצות מהמגזר. בעונה הקודמת הקבוצה חלמה על עלייה ללאומית והגשימה אותה. כעת מסיקה פותח יחד עם הקבוצה עונה בליגה הלאומית לראשונה בתולדותיה.
איך אתה רואה את בני ריינה משתלבת בליגה הלאומית?
"אני חושב שעושים עבודה נהדרת בריינה, התנאים השתפרו משמעותית ונבנתה קבוצה מצוינת. כל הצוות המקצועי מנהל את הקבוצה בצורה הכי טובה שיכולה להיות. סעיד בסול אחד האנשים היותר רעבים שפגשתי בנוף של הכדורגל, ולראייה הקבוצה בליגה הלאומית רק חמש שנים מיום הקמתה, ואם הם ימשיכו בדרך הזאת אני לא אתפלא אם אראה את ריינה עוד 2-3 עונות בליגת העל".
איך התחושה ששחקן יהודי משחק בקבוצה מהמגזר?
"יאמר לזכותה של ריינה וגם אום אל פאחם. אני מרגיש תחושות נעימות וטובות אני לא חושב שיש הבדלים בין דת גם כלפיי וגם לשאר השחקנים היהודים. מקבלים אותנו באהבה כמו שמקבלים שחקן ערבי, ואני חושב שבדו קיום הזה שנמצא בכדורגל צריכים להביא את זה יותר גם למדינה שלנו".
מה אתה חושב על הכדורגל הישראלי?
"לצערי אני חושב שהכדורגל בירידה מסויימת. אני זוכר את הליגה הלאומית שהתחלתי לשחק בה לפני 13 שנה, היא הייתה הרבה יותר טובה מהיום. הכדורגל הולך אחורה, ולא מבחינת כישרון כי לא חסר כישרון בארץ. זה יותר בפן המנטלי ובגישה, ומה שהכי נעלם בשנים האחרונות זה האהבה למשחק. אני זוכר את עצמי כילד הולך למגרשים בשכונה הם היו מלאים, היום המגרשי קט רגל ריקים. הכל מתחיל ביסודות וזה מדהים לראות את הספורטאים האולימפים והפראלימפים שמראים שיש יכולות והישגיים, מבאס שזה לא קורה בכדורגל".
