אחרי שעברה שלושה סיבובים במוקדמות ליגת האלופות בקיץ הזה, זכתה בתואר אלוף האלופים והיא רחוקה רק 180 דקות מעלייה שנייה ברציפות לליגת האלופות, מכבי חיפה נראית, לפחות עד כתיבת שורות אלה, כקבוצה חזקה, מאומנת ומועמדת שוב לאליפות. נשאלת השאלה: כיצד הצליחו במערכת בזמן כל כך קצר להעמיד קבוצה מצוינת, חרף השינויים המשמעותיים בסגל ובעיקר על הקווים?
הבחירה במסאי דגו נראית עד כה כבינגו. הייתה השתאות מעצם המינוי שלו לאחת המשרות הנחשקות ביותר בכדורגל הישראלי, שנתפס כמפתיע ובצדק, לאור ניסיונו הקצר והדל באימון קבוצות, בעיקר מהליגה הלאומית, אם כי אחרי עונה מוצלחת כמאמן קבוצת הנוער של המועדון. אז איך קודם דגו בצורה כה מהירה לקדמת הבמה?
הבחירה בדגו הייתה פרי מחשבה עמוקה של הצוות המקצועי והניהולי בראשות המנהל המקצועי גל אלברמן, אך אלמלא ברכת הדרך של נשיא המועדון, דגו לא היה מתמנה לעולם. שחר יודע דבר או שניים על מינוי מאמנים. הוא בעצמו מינה מאמנים שהיו מצוינים בשלושת העשורים האחרונים, אך גם נפל עם רבים אחרים שחלקם באו לכאן עם רקורד עשיר ומוצלח אך התרסקו בגדול.
שלוש העונות הקודמות עם ברק בכר על הקווים, לימדו את שחר שגם אם תהיה המאמן הגדול והמעוטר ביותר, בכדורגל כיום אתה קודם כל תלוי בחומר השחקנים שלך. בחירת שחקנים מתאימים לקבוצה היא תוצאה של שיתוף פעולה בין מחלקת סקאוטינג טובה, מנהל מקצועי וכמובן שגם למאמן יש משקל בעניין. הצוות המקצועי למד מברק בכר המון תובנות מקצועיות, החל מניהול נכון של סגל ארוך, ניצול מלוא הפוטנציאל של השחקנים, מעבר ורסטילי משיטת משחק אחת לאחרת אפילו תוך כדי משחק, ועד לליהוק שחקנים לעמדות מהן הם יוכלו להפיק את מיטב היכולת לטובת הקבוצה.
עזיבת בכר אחרי שלוש עונות כל כך מוצלחות היא אמנם הפסד גדול לקבוצה, אך במכבי חיפה הבינו היטב דווקא אחרי ההצלחות שלו שלכל מאמן יש מחליף ושהם עלו על השיטה המבטיחה להצלחה עם כל מאמן שלא יהיה: בחירת שחקנים מדוקדקת על ידי הצוות המקצועי על פי צורכי הקבוצה, התוויית דרך פעולה, קביעת מדיניות מקצועית והצבת מטרות. המאמן, כל מאמן שלא יהיה, צריך להשתלב בתוך המערך הזה ולפעול על פיו. נכון שהוא צריך גם לקבל החלטות מקצועיות מתוך הבנתו ומעמדו, אך הוא ממש לא יכול להיות חשוב יותר או מעל למערך המקצועי הכללי. תפקידו ליישם שיטות אימון ומשחק שהתווה המנהל המקצועי, ניהול הסגל על הצד הטוב ביותר, בחירת הרכב וניהול משחקים. את שאר המלאכה יש כבר מי שידאג לעשות.
גם שחר וגם אלברמן הבינו היטב שמינוי מאמן זר עשוי לגרום לזעזוע של המערך שכבר יש להם בין הידיים ועובד על הצד הטוב ביותר. מדוע להחתים מאמן זר שיציב דרישות כספיות גבוהות, דרישות מקצועיות גבוהות לרבות החתמת הצוות שלו ושחקנים שהוא מאמין בהם, הוצאות מגורים ואולי התאמת מסגרות חינוכיות ואחרות לבני משפחתו ועוד אינסוף צרכים, ובסוף הוא אולי יצליח ואולי לא. אני מציין מאמן זר, כי השוק המקומי אינו שופע במאמנים בכירים ואלה שכבר נחשבים לבכירים, או שהם תפוסים בקבוצות שלהם או שהם לא מתאימים לד.נ.א של המועדון ובוודאות גם לא להשתלבות במערך המוצלח שכבר קיים.
אז מה שנשאר לשחר ולאלברמן היה להסתכל פנימה לתוך המועדון ולאתר מאמן בעל פוטנציאל שיוכל להשתלב בקלות בצוות המקצועי ושמבין כבר איך עובדת המערכת, והכי חשוב שיבין את ההיררכיה הפנימית ויסתדר עם המנהל המקצועי. הבחירה במאמן מתוך המועדון נראתה להם טבעית, ומה שנשאר לגל אלברמן זה להוכיח לשחר שדגו הוא האיש המתאים ביותר מתוך המועדון לעמוד על הקווים. ניתן להניח שלאלברמן לא היה קל בכלל לשכנע את שחר, אך אני משער שהוא הציג לו ניתוח מעמיק על אודות יכולותיו המקצועיות של דגו, תכונותיו ומיומנויותיו, האוריינטציה שלו, אופיו ונקודות החוזק שלו, בדיוק כפי שאלברמן היה מדקדק בבחירת שחקנים אחרי שהוא קיבל נתונים ממחלקת הסקאוטינג.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
