"איכות ללא וצאות היא חסרת משמעות. תוצאות ללא איכות הן משעממות", אמר יוהאן קרויף הגדול. זו בדיוק הדילמה שאליה נקלעה טוטנהאם של השנים האחרונות. כדי להסביר על טוטנהאם של חמש השנים האחרונות, צריך ללכת קצת אחורה ולחלק את העשור האחרון לשני חלקים עיקריים: תקופת פוצ'טינו והתקופה שאחריו.
בשנת 2014, מאוריסיו פוצ'טינו האלמוני מונה למאמן טוטנהאם. הוא הוביל את סאות'המפטון עונה קודם לכן למיקום השיא שלה בפרמייר-ליג, ופוצ'טינו הבטיח להביא לטוטנהאם "כדורגל התקפי". התקופה של פוצ'טינו בטוטנהאם הייתה מוצלחת יחסית, המיקום הממוצע של הקבוצה בליגה נע בין 3 ל-4, והשיא כמובן היה בעונת 2016/17 כאשר הקבוצה סיימה במקום ה-2. בעונת 2018/19 טוטנהאם הגיעה אף לגמר ליגת האלופות.
בנובמבר 2019 פוצ'טינו פוטר ובשלב הזה טוטנהאם שינתה גישה. היא החלה במרוץ אחרי תואר והישגים מיידים ופחות אחרי תהליך ארוך טווח. ומי המאמן המתאים ביותר לתפקיד? כמובן, ז'וזה מוריניו המיוחד. על הנייר הוא נחשב לאחד המאמנים הגדולים בהיסטוריה והציפיות היו בהתאם. האוהדים היו בעננים, וסוף סוף נראה שמשהו במועדון הזה שואף להצלחה. אך זה לא הצליח. באותה עונה טוטנהאם סיימה במקום ה-6 והודחה בשמינית גמר ליגת האלופות. גם העונה שלאחר מכן נרשמה כאכזבה ענקית ומוריניו פוטר גם הוא. הייתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שמוריניו לא זוכה עם קבוצה בתואר (!). בקיץ לאחר פיטוריו של מוריניו, טוטנהאם ניהלה משא ומתן עם מאמנים רבים, אך בסוף היא "התפשרה" על נונו אספיריטו סנטוס, אשר עשה עונה נהדרת עם וולבס לפני כן. אך גם התקופה שלו בטוטנהאם הייתה אכזבה גדולה. נונו היה ארבעה חודשים בתפקיד ופוטר לאחר שהקבוצה הייתה במקום ה-8.
ואז, בנובמבר 2021, מונה אנטוניו קונטה למאמן הקבוצה. האוהדים היו נרגשים וגם הציפיות היו בהתאם. קונטה עשה עונה מצוינת והוביל את טוטנהאם למקום ה-4 ולליגת האלופות, כאשר סון וקיין היו בשיאם והפכו באותה עונה לצמד הפורה ביותר בתולדות הפרמייר-ליג, מה שגרם לטוטנהאם להציג כדורגל מצוין. אך בעונה החולפת, נראה שמשהו לא עבד. התשוקה שהייתה לקונטה בעיניים נעלמה, ואליה הצטרפו היכולת הירודה של סון וההגנה שירדה משמעותית ביכולת. היחיד שהמשיך בשלו זה הארי קיין, שלא הפסיק לכבוש ועשה עונה היסטורית בכל קנה מידה. התוצאות האחרונות לא היו טובות וקונטה פוטר גם הוא, במארס האחרון.
בניגוד לחמש השנים האחרונות, ההבדל העיקרי בין טוטנהאם של פוצ'טינו לזו של אחריו היא שקודם כל, הציפייה לא הייתה גדולה. האוהדים הגיעו כדי ליהנות מהכדורגל ובשקט בשקט, הקבוצה כל שנה עשתה תוצאות נהדרות. פוצ'טינו הצליח להוציא הרבה יותר ממה שהשחקנים היו שווים. אך לעומת זאת, המאמנים שהגיעו אחריו, לא הצליחו להפיק את המיטב מרמת הכישרון והיכולת של השחקנים. בנוסף, הכדורגל תחת פוצ'טינו היה מלהיב יותר והקבוצה הבקיעה יותר שערים. למעשה, טוטנהאם לא הצליחה אפילו לכבוש את כמות השערים הנמוכה ביותר בעונה הגרועה ביותר בתקופת פוצ'טינו תחת המאמנים שהגיעו אחריו, שזה נתון מדהים בעיניי.
מוריניו שיחק בעיקר כדורגל הגנתי, הוא התבסס על חטיפת הכדור ויציאה מהירה קדימה. זה עבד בעיקר אצל סון וקיין, אך זה לא ממש בקבוצה, כך גם בתקופת נונו. קונטה הצליח לחבר את השיטה הזו עם עבודה קשה וריצה ממושכת של שאר הקבוצה, ובכך יצר קבוצה תחרותית והוביל אותה גם למקום הרביעי. אך כמו שפירטתי מקודם, בעונה החולפת זה לא עבד.
בבעיה של טוטנהאם יש אשמים רבים. אבל אני חושב שהעיקרי ביניהם הוא דניאל לוי, הבעלים של המועדון. קודם כל, הוא לא מספיק משקיע בו, בין אם זה מבחינה כספית ובין אם זה בסבלנות למאמנים שמגיעים למועדון. על הנייר, הוא הביא מאמנים לתארים, אבל לדעתי הוא קצת "עצם עיניים". אני חושב שהוא חשב שלהביא מאמנים מוכחים יפתור את המצב מעצמו, אבל הוא טעה ובגדול. מאמן עם ציפיות גבוהות ופרופיל גבוה הוכח כטעות. מאז פוצ'טינו המאמנים מתחלפים במהירות, ולדעתי הגיע הזמן שטוטנהאם תתחיל לבנות פרויקט ארוך טווח עם ניהול נכון ומאמן שמוכן למטרה זו. ניתן לראות באירופה מגמה של קבוצות מצליחות, שברובן עומדים מאמנים שמקבלים את הגב והביטחון מהבעלים שלהם ונשארים בקבוצה כמה שנים טובות.
אפשר לתת לדוגמה את מיקל ארטטה בארסנל. אמנם הוא אכן "התלמיד של פפ", אבל לא היה שם לוהט לפני שהגיע לארסנל. ארטטה התחיל רע, ארסנל סיימה במקום השמיני בעונתו הראשונה ואין לי ספק שאם זה היה קורה בטוטנהאם, הוא היה כבר מפוטר. ארטטה המשיך לאמן את הקבוצה שגם בעונה שלאחר מכן סיימה במקום השמיני. לאחר שלוש שנים וחצי במועדון, שחווה כמה רגעי משבר, ארסנל נמצאת איפה שהיא נמצאת היום ומתחרה על אליפות. ניתן לראות את הגיבוי לארטטה גם בנושא הרכש, ארסנל הוציאה יותר כסף על רכש בתקופת ארטטה ממה שטוטנהאם הוציאה בכל תקופת פוצ'טינו. נכון, הבדלי הכסף שהמועדונים יכולים להרשות לעצמם הם שונים, אבל לא יכול להיות שמועדון שרוצה לרוץ גבוה לא מגבה את המאמן שלו.
אפשר לתת דוגמה גם מליגת העל שלנו, יש רק 3 קבוצות שהמאמן שלהן נמצא בקבוצתן למעלה משנתיים: מכבי חיפה וברק בכר, מ.ס. אשדוד ורן בן שמעון והפועל ירושלים של זיו אריה. על ההצלחה של מכבי חיפה אין צורך להרחיב, אבל אין לי ספק שההצלחות היחסיות של אשדוד והפועל ירושלים בעונה החולפת נבעו מהביטחון והגב שהמאמנים שלהן מקבלים.
טוטנהאם החלה לחפש אחר מאמן שיתאים לתבנית הזו של "פרויקט" או "תהליך", והיא מצאה לנכון למנות את אנג'ה פוסטקוגלו, ששיחק בעברו בנבחרת אוסטרליה וכמאמן היה אחראי על מספר קבוצות בליגה האוסטרלית הבכירה. בנוסף, הוא אימן את נבחרת אוסטרליה במשך ארבע שנים והוביל אותה למונדיאל 2014. בשנתיים האחרונות הוא אימן את סלטיק והוביל אותה לשתי אליפויות רצופות. לקח לטוטנהאם 71 ימים למנות את אנג'ה לאחר שקונטה פוטר, אותו מספר ימים שלקח לטוטנהאם למנות את נונו לאחר שמוריניו פוטר לפני שלוש שנים.
אמנם הרזומה שלו לא מרשים כל כך, אך אני חושב שהחשיבה שלו והרצון שלו להטמיע את הכדורגל ההתקפי והמלהיב דווקא יכולים לגרום לאיזושהי התעוררות לחיים ושאיפות חדשות בטוטנהאם. אנג'נ משחק בשיטת ה-4:3:3 שסיפקה למועדון הצלחות רבות תחת פוצ'טינו, ואני חושב שעם הרכש המתאים, חומר השחקנים בטוטנהאם מתאים מאוד לשיטה זו. סגנון המשחק שלו דומה מאוד לסגנון המשחק של מנצ'סטר סיטי, ארסנל וברייטון, אליהם טוטנהאם משוועים להידמות, בטח ברצון לשחק כדורגל התקפי באיכות גבוהה.
אנג'ה נחשב למאמן אהוב, בקרב השחקנים והאוהדים כאחד. מדובר בבן אדם שיודע להתחבר בקלות לאחרים, הוא פרסונה שהמון העידו עליו כסוג של "חבר", אבל מצד שני, גם מאמן מצוין, דברים שקשה להגיד על מוריניו וקונטה שידועים בשיטות האימון התובעניות והקשות שלהם. הוא מאמן מאוד חדשני, אוהב לשנות דברים כשלא עובד, והכי חשוב, לא מקובע כפי שהיו המאמנים שלפניו. טוטנהאם הייתה צפויה מאוד וחסרת רעיונות, ודווקא מאמן מהסוג הזה יכול לתרום לשינוי באספ'ט הזה.
גם אם בשנה הראשונה זה לא יצליח כמו שהאוהדים מקווים, אין לי ספק שהם יכולים להיות רגועים, כי יש מאמן שבניגוד לקודמיו רוצה להיות במועדון, ומוכן לעשות המון כדי שהוא יצליח, גם אם זה ייקח קצת זמן. אנג'ה צריך ליצור ליכוד בין האוהדים לשחקנים ובין השחקנים למאמנים. תמיכה של האוהדים וההנהלה היא תנאי הכרחי להצלחה, בטח בעת הנוכחית כאשר הלחץ מהאוהדים הוא עצום.
אני חושב שטוטנהאם צריכה להתחיל לחשוב לטווח הרחוק ולנסות לבנות פרויקט מעניין שיוכל להתחרות עם הגדולות. לא לנסות להשיג הכל כאן ועכשיו כי ניסיון שכזה הוכח כטעות. בסופו של דבר, דניאל לוי צריך לדעת ש"איכות ללא תוצאות" בשנים הראשונות, לפעמים משתלמת יותר מ"תוצאות ללא איכות" בטווח הארוך.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
פורסם לראשונה: 06:37, 20.06.23
