מצ'ארון שרי אפשר להתרשם בכל מיני דרכים. אפשר להסתכל על התמונה הרחבה, על התפוקה והיכולת שהוא מספק לאורך השנים במכבי חיפה, על האלגנטיות, המנהיגות והכריזמה הייחודית שהוא מביא אל הדשא במגרשי ליגת העל.
עוד כתבות במדור "סיפור לשבת"
לפעמים מומלץ להסתכל על הזווית הצרה, להתענג על ההילוך האיטי, או כמו השבוע, למשל, להתמקד בצילומי הקלוז־אפ. תחזרו רגע לתקציר משחק הגומלין מול סלובן ברטיסלבה ותשאירו את המבט שלכם רק על שרי – הנה הוא מסמן לחזיזה איפה הוא רוצה את הכדור, מיאוץ פנימה, בלימה תוך כדי סיבוב, העברת משקל לרגל שמאל, השהיה והגבהה בדיוק כירורגי לראש של פיירו - 0:1. עזבו אותי מאנה ארונוב ודוד דביר – ככה צריך להיראות גמר "רוקדים עם כוכבים".
תריצו קדימה ותראו את שרי עושה סבסוב בסטייל כדורסלני (או אולי ברגקאמפי), מבשל את השני בשפיץ מעודן שכאילו נלקח ממגרשי הקטרגל ומקנח בכדור עומק שהופך לטריפל בישולים (פה דין דוד הפליא בביצוע של חלוץ חכם). שף הולנדי עם קוקו וכמויות מוגזמות של קלאסה.
אבל זו לא רק הקלאסה, אלא גם הרבה עבודה וקילומטראז'. אנחנו הרי מכירים לא מעט כדורגלנים שעם טאץ' ורמת כוכבות כמו של שרי, היו מרשים לעצמם לעגל פינות, לנוח פה ושם, לכבוש גול מ-25 מטר ולחיות עליו למשך חודש. פה מדובר בטאלנט מסוג אחר. בסיבוב הקודם, מול שריף טירספול, שרי התרוצץ על הדשא כמו משוגע במשך 120 דקות, שרף כמעט 16 קילומטרים ומשך כמעט בכוח את חבריו לתצוגה שהשאירה את הקמפיין האירופי בחיים. ואת כל זה הוא עושה בגיל 35. היין הזה רק הולך ומשתבח.
אחד הדברים המעניינים אצל שרי היא העובדה שהוא מהכדורגלנים שגם אוהדים של יריבות מושבעות מסוגלים לאהוב. יש לא מעט כדורגלנים שאוהד יכול להעריך אצל יריבה שנואה - מעין הערכה "מקצועית-צוננת-של-אוהדים-שנתקפים-בג'נטלמניות-בריטית-מעושה־למדי" - אבל לפתח חיבה? זה כבר שמור ליחידי סגולה ממש. שרי הוא מיחידי הסגולה הללו.
זה בטח קשור לאותה קלאסה מדוברת, לכדורגל שלעיתים נראה לא מפה ולתחושה שהנה סוף-סוף נחת פה זר שהוא ברמה אחרת ואפילו מתחבר אלינו הישראלים, האנשים העצבניים האלו שעסוקים ברפורמות משפטיות ואורך המכנסיים של נשים באוטובוס.
אבל זה גם קשור לכך שבתוך כל הווינריות והנחישות לנצח, שרי מצליח להישאר בנאדם שבכיף היית יושב איתו לבירה. אחד שנלחם עבור קבוצתו עד השנייה האחרונה, אבל אין לו בעיה לגשת לאוסקר גלוך בעיצומו של משחק עונה טעון מול יריבה מושבעת, להרגיע אותו ולאחל לו בהצלחה בהופעת הבכורה. הוא לא חושב מה יגידו האוהדים ואיך יגיבו "הקופים הירוקים" למחווה הקטנה כלפי שחקן של היריבה השנואה. הוא עשה את מה שנראה לו נכון. קפטן וג'נטלמן.
כמו בכדורגל שלו, שרי מדלג מעל הקונבנציות המוכרות לעייפה שרבים מאיתנו עדיין תקועים בהן. בנוסף לכישרון, האיש מביא איתו לדשא מצרך נדיר במחוזותינו - פרופורציות.
ריח חריף שמעקצץ באף
מזהים את הריח החריף שמעקצץ באף? תערובת שיש בה ניחוח ניצול ציני של חוק השבות, נגיעות של פופוליזם והקלות מס, וארומה כללית של קומבינה ומהלכים במשרד הפנים. לא יעזור בית דין - איך שלא נסובב את סיפור הניסיון לאזרח את דניאל סונדגרן, הוא עדיין יסריח למרחוק.
כמה מרגש היה עבור אנשי מכבי חיפה לגלות את הזיקה העמוקה של המגן השוודי ליהדות. בתמונה מקרית שהעלתה בת זוגו אלין, לאינסטגרם, נחשף על זרועה קעקוע עם המילה "סבתא" בעברית. מפה החל תחקיר בזק של אנשי המועדון שבו התברר שלאלין אכן יש שורשים יהודיים, וכל מה שנדרש זה שהשניים ימסדו את מערכת היחסים שלהם, כדי שסונדגרן יוכל להיחשב ישראלי.
הוא עצמו התייחס לפני כשנה לסוגיית האיזרוח בראיון לתקשורת השוודית, ולא נשמע נלהב במיוחד: "לא באמת אכפת לי אם זה יקרה, זה בעיקר בשביל הרווח של מכבי חיפה. אני אהיה כמו כרטיס זהב עבורה, כי אפשר יהיה להביא זר נוסף".
אתמול אישר השופט אמנון סטרשנוב את רישומו של המגן כישראלי. אז לכל מי שמסתובב באזור סמי עופר אל תשכחו לשים הרבה בושם – הריח החריף שורף את האף.
פורסם לראשונה: 13:57, 18.08.23
