המרחף
כשצורף משחק אותה ניוטון
"ג'וקוביץ' חד, ג'וקוביץ' במשחק מהנקודה הראשונה, ללא ספק" (הפרשן שלמה צורף כעבור שלוש דקות בלבד בגמר ווימבלדון). "מה אמרנו? שנובאק עם כל הניסיון שלו, המעמד שלו באירועים ובמצבים האלה, הנה, הוא זה שלחוץ" (צורף כעבור דקות ספורות, אחרי שגיאה כפולה בסרב של הסרבי, שהעניקה 2:3 ליריבו האוסטרלי ניק קיריוס).
היה חם בלונדון, 29 מעלות, וכשאתה מתהפך כמו סטייק ומתעקש לעשות רוח, גם הברברת מסחררת. "החום הזה גורם לכדורים לרחף", ניתח האסטרופיזיקאי צורף. בירור עם כמה פרופסורים בתחום, העלה תגובות שנעו בין גירוד פדחת לגיחוך.
"ברמות האלה הטמפרטורה היא משתנה שנשמע זניח", אומר פרופ' לפיזיקה יוחאי כספי, חוקר דינמיקה אטמוספירית במכון ויצמן למדע. "המילה לרחף בכלל מוזרה", הוסיף פרופסור שהעדיף להישאר בעילום שם. "היא מזכירה לי פרשני כדורגל שאומרים שדשא רטוב מגביר את תאוצת הכדור, או הפרשן שדיבר על 'לחץ אופטי'. כדור טניס מרחף זה מאותה משפחה".
אבל צורף רצה להישמע כמו מדען. לנפח כדור טניס אי־אפשר, אז הוא מנפח את ראשי הצופים. מעניין באמת אם זה קרה כמו באגדה על אייזק ניוטון – שרעיון כוח הכבידה נולד במוחו כשישב מתחת לעץ ותפוח צנח על ראשו. ייתכן שגם כוח ההכבדה של הפרשן התגבש ביום בהיר אחד, כשישב ביציע וכדור טניס פגע בראשו?
"שמאליים יש להם פורהנד מאוד מוזר ואסור לגעת בזה. אסור לתקן ואסור ללמד אותם את הפורהנד. לעזוב את זה", טען צורף בחצי הגמר בין ג'וקוביץ' לקמרון נורי הבריטי, ואולי התכוון לשמאלנים. זה ממש לא הפריע לו לחלק הוראות למדורג 11 בעולם, שחובט בשמאל ("מה אתה ממהר?... מה אתה מחפש את הדרופים פתאום?"). ואחרי חבטה מוצלחת זרק לו בציניות: "סוף־סוף היכה לונג־ליין, בוקר טוב אליהו".
אליהו לא לבד. גם ג'וקוביץ' חטף ממנו ("למה להתחכם?"), אך לפתע, בין החפירות האינסופיות על טי־פוינט, באונס וסלייסים, הוא קיבל סמס והקפיד לפרגן למי שצריך: "נחמיא לישי עוליאל שהגיע לחצי הגמר בטורניר הצ'לנג'ר על חימר". עדכון פרובינציאלי לא פחות היה לו במערכה המכרעת של הגמר: "נאור ציון, אמיר וינטרוב, כל החבורה רואים את המשחק". לא פלא שג'וקוביץ' קלט אילו פיגורות בוחנות אותו, התאפס על עצמו – וסגר עניין.
"זה אבא שלו שמה. הם עזבו את דרום־אפריקה כשפרצו להם לבית. הם ברחו משם", סיפר צורף בחצי הגמר על נורי, למרות שהמשפחה ברחה לניו־זילנד בגלל שכן שנשדד ברכבו. והיה גם מיחזור של סיפור שהפרשן עיוות בעבר: "אני זוכר שאיבן לנדל אמר 'הכישרון שיש למקנרו בציפורן, אני יש לי בכל הגוף". אחלה פרגון, רק חבל שבמציאות קרה בדיוק ההפך. מקנרו, שלא ממש חיבב את הצ'כי, היה זה שאמר בשנות ה־80: "יש לי יותר כישרון בזרת ממה שיש ללנדל בכל הגוף".
כבר הרבה מאוד שנים מתפקד צורף כגורו של הענף בארץ, למרות שהצלחותיו כמאמן העלו קורי עכביש. "למה אין אף טניסאי ישראלי משמעותי?", הוא נשאל בשיחת זום אחרי הטורניר. "נעשו פה הרבה טעויות של מאמנים והרבה טעויות של לחץ של הורים", השיב ברוב חוצפתו הפרשן, שכבר ב־2010 נבחר ליו"ר הוועדה המקצועית באיגוד הטניס. אז מה אתם רוצים מהאיש שכיהן שנים ארוכות במעלה הפירמידה? לכישלון בישראל אבות (ואמהות) רבים, הוא מלמד היום יסודות את גדולי השחקנים בעולם.
ואם כבר מדברים על הורים, כדאי לחזור לזכייתו הראשונה של ג'וקוביץ' בווימבלדון, בגמר של 2011 מול נדאל. כבר אז חטפו שניהם נזיפות מהטרחן במזרח התיכון, שגם אמר במהלך השידור ההוא (אמיתי לגמרי): "לצערי הרב, ההורים של נובאק הפכו להיות יותר דומיננטיים מהצוות הישראלי שליווה אותו, וזה ממש חבל. עם כל הלחץ של ההורים, ג'וקוביץ' לפעמים הולך למלון ובוכה, בוכה, בוכה"...
11 שנים חלפו, צורף ממשיך לקדוח במוח, ולמרות שהוריו של ג'וקוביץ' תופסים מקום לישראלים בבוקס של המגרש המרכזי בווימבלדון, הילד עולה למגרש וזוכה, זוכה, זוכה.
התרנגול, העורב והזרזיר
בן־זקן, חוגג ואברמוב לא אשמים
כבר כמה שנים טובות עושים ג'קי בן־זקן, משה חוגג וברק אברמוב סיבוב על הכדורגל הישראלי, ולהקת המעודדות בתקשורת צופה בהם בהערצה. גם כשאוהדים נאמנים ושבורים הפגינו מול ביתם (לבן־זקן זה לא קרה, כי בזכותו אין לקבוצה אוהדים), החצרנים למיניהם התקשו להבין איך אפשר להציק לשלושת בעלי הממון. למרות שאחד מהם נוכל שישב בכלא, השני מתמודד עם חשדות כבדים, והשלישי שימש בין היתר כעד תביעה במשפט נגד אנשי משפחת פשע. צדיק.
בתחילת השנה היה זה בן־זקן שחתם על ערבות בת חמישה מיליון שקל לשחרורו של חוגג ממעצר בית, והייתה גם הלוואה שבסוף לא הסתדרה, תמורת שחקן או שניים. כמו שנאמר: "לא לחינם הלך הזרזיר אצל העורב". והנה עכשיו הגיע אליו גם ההוא שהפך את בני יהודה לתרנגול כפרות. חוגג הציג לרשות לבקרה ערבות בצורת ארנק דיגיטלי ריק, וכשאברמוב נחקר במשטרה על הסטיפות שברשותו, הוא העיד: "אני פורט צ'ק של מיליון שקל, משלם ריבית 100 אלף – וחי עם המזומן". יכול להיות זיווג מתאים מזה?
אלא ששלושת החברים ממש לא אשמים. המען למברקים הוא של חבריהם הנורמטיביים – כמו יעקב שחר, אלונה ברקת וכמובן יו"ר מינהלת הברדק ארז כלפון – שבניגוד גמור לאוהדים, מעולם לא נתנו לטיפוסים מפוקפקים לצעוד לבד. אשמים גם החצרנים החנפנים באולפנים. וכך יכולים הזרזיר, העורב והתרנגול לעשות בכדורגל הישראלי כבתוך שלהם, ויסלחו לי אלי אוחנה ויוסי אבוקסיס, לבלבל את הביצים.
הפרזנטור
אצילי מפרסם בי"ס לילדות
"נפתחה ההרשמה לבית ספר לכדורגל מועדון ספורט קריית ים, בשיתוף עם האלופה מכבי חיפה", בישר הפלייר שהופץ ברשתות החברתיות, והייתה גם שורה מודגשת: "לראשונה, קבוצת בנות של מכבי חיפה מגן חובה עד כיתה ד'". ומי הדמות החינוכית שתמונתה נבחרה להרשים את הילדות? עומר אצילי!
שלום למנהל בית הספר, דני אלטרוביץ. זה בקשר לפלייר.
"עם אצילי? נגנז מזמן. מרגע שיצא, תוך שעה".
קיבלתם תלונות?
"כן, מישהו העיר, קיבלנו את ההערה".
מודה ועוזב ירוחם, מזל שמישהו התעורר, חבל שזה לא קרה עם שחר.
המימוניאדה
ג'ימבורי ב־132.5 מיליון שקל
"80 מיליון שקלים מהמשתתפים, 36.5 מיליון מהממשלה בהובלת משרד התרבות והספורט, 10 מיליון מנותני חסות ופילנתרופיה ו־6 מיליון ממוסדות לאומיים". זהו פירוט רשמי של מקורות המימון למכביה ה־21 שתיפתח הערב תחת הכותרת המגוחכת: "ישראל חוגגת ספורט". המארגנים טוענים שחלק מהאורחים יחליטו להישאר כאן, אבל יותר מחגיגה של עולים, זאת מסיבה של יורדים.
עד כמה הג'ימבורי ליהודים אמידים מעניין את המכבים תעיד העובדה שבמקביל לטקס הערב, ייערך משחק פתיחת העונה בכדורגל, גביע הטוטו, בין שתי קבוצות מכבי. עד כמה רצינית הבדיחה שנקראת בפי המארגנים "אירוע הספורט השני בגודלו בעולם?" הנה שתי דוגמאות: באולימפיאדת היהודים לא ישחקו כדוריד, כי "לא הייתה היענות מהעולם". ברור, לנו יש את יד האלוהים.
אבל בהוקי־קרח, למשל, מצאו פתרון יצירתי. מכיוון שנרשמו רק שלוש נבחרות – ישראל, ארה"ב וקנדה, הקימו המארגנים קבוצה שנקראת "מכבי אירופה", וכוללת ישראלים בעלי אזרחות אירופית. דרבי כזה לא היה פה מאז חידון התנ"ך, אפשר לחתוך את המתח בסכין. של מוהל.
הזבן
פשכצקי מביא מתנה לסנדל
"היום אתם תכירו את קפטנית נבחרת ישראל בכדורגל, קארין סנדל", אומר למצלמה הכתב מוטי פשכצקי, תוך כדי שיטוט בחנות למוצרי ספורט. "קפטנית נבחרת ישראל צריכה הופעה ייצוגית", הוא מדגיש, ומזיז שרוולים שתלויים על בובת ראווה, כדי לחשוף את שם המותג. רק אחרי שהכל ארוז, הוא יוצא מהחנות עמוס בשתי שקיות הממותגות ש"רכש". "לפני הראיון מתנה קטנה, באהבה מאיתנו", אומר שליח ערוץ הקניות למרואיינת. מי שרצה אותו בפוקס ניוז, יקבל אותו כנראה בפוקס הום.
מילה זו מילה
"סיגלית סייג הזאתי נותנת להם עוד ערכה ועוד ערכה ועוד ערכה ועוד ערכה"
עד שאיל ברקוביץ' מדבר סוף־סוף לעניין, הוא מבלבל בין הרשות לבקרה לפיקוד העורף
פורסם לראשונה: 11:00, 14.07.22
