לתיבו קורטואה היו המון רגעים גדולים בגמר בפריז, אבל הם לא הסתיימו עם השריקה האחרונה לעונה. כששחקני ריאל מדריד חגגו על הדשא וקורטואה, המצטיין במשחק, נשלח להתראיין, הוא גם הראה לשון חדה ולא רק ידיים מלאות אינסטינקטים. אחרי שסיפר שיפסיד את חתונת אחיו המתקיימת היום (ראשון) כי אין מה לעשות, צריך לחגוג, הגדיר השוער בצורה הכי טובה את הזכייה בתואר. "ריאל מדריד לא משחקת בגמרים", הוא אמר. "היא מנצחת בהם".
זה לגמרי נכון. הפעם האחרונה שריאל הפסידה בגמר האירופי הגדול אף שחקן מהסגל הנוכחי שלה עוד לא נולד. מאז היו שמונה גמרים ושמונה זכיות, וזו האחרונה היא כנראה השונה מכולן. זו לא עוד זכייה בה ריאל הייתה פייבוריטית גדולה לאורך כל הדרך, או לפחות ברובה, אלא בכל משחק, בכל שלב, היו שחשבו כי ריאל לא תתקדם והיא הצליחה למצוא את הדרך להמשיך הלאה.
פ.ס.ז', צ'לסי, מנצ'סטר סיטי, ליברפול – זאת הדרך הכי קשה שיכולה להיות, ריאל, להפתעת רבים, הצליחה להגיע מעמדה לא ידועה לה, סוג של אנדרדוג (כן, זה מוזר לקרוא לה כך), ולעשות מה שצריך. לכן, מדובר באליפות אירופה הכי מיוחדת, הכי יוצאת דופן, של הקבוצה.
התקפית, במשך כל עונת הצ'מפיונס סחב קארים בנזמה, מלך השערים של המפעל, את הבלאנקוס, אבל אסור לשכוח לרגע שגם קורטואה היה שם לאורך כל הדרך, מהצלת הפנדל מול לאו מסי ועד השיא בגמר. כמה מדובר בשיא? זו הופעת השוערות הגדולה ביותר שהייתה בגמר ליגת האלופות, אבל לא רק אלא ממש אחת מהופעות הגמר הגדולות ביותר של כדורגלן כלשהו. תעברו על כל המצטיינים במשחקי הגמר בשנים האחרונות, משחקים שהתהדרו בשערים של קאי האברץ, קינגסלי קומאן ודיבוק אוריגי, ותתקשו למצוא הופעה ברמה הזו. ברור שהיו הופעות גמר גדולות יותר, אבל לא המון.
קורטואה רשם תשע הצלות, הכי הרבה במשחק גמר ליגת האלופות והכי הרבה במשחק צ'מפיונס כלשהו השנה. יותר מכך, רק בשלושה משחקים העונה ראינו שוער שעוצר יותר משבעה כדורים במשחק ובכל המקרים היה זה קורטואה – מול פ.ס.ז', מול סיטי, מול ליברפול. ואלה לא רק המספרים, שהם אינם חזות הכל אלא גם איכות ההצלות. שליחת היד המדהימה לכדור ששלח סאדיו מאנה במחצית הראשונה, מוחמד סלאח פעמיים מקרוב, אחת בכל מחצית, ושוב סלאח לקראת הסיום, כשקורטואה עצר עם המרפק. סלאח בעט שש פעמים למסגרת, הכי הרבה אי-פעם לשחקן בגמר צ'מפיונס, ולא הצליח להכניע את קורטואה אפילו פעם אחת.
בקיץ האחרון איבדה ריאל את שני הבלמים שלה, את סרחיו ראמוס ורפאל וראן, ולקחה את התואר בלי לספוג במשחק האחרון. קורטואה היה כמה רמות מעל כולם, אבל הגנתית צריך להזכיר גם את דני קרבחאל, שספג הרבה ביקורת מצודקת העונה וסיפק את המשחק הכי טוב שלו זה תקופה ארוכה, את קאסמירו של המחצית השנייה וגם את ואלוורדה, שלא רק בישל את השער אלא גם שימש שוב כסמן הטקטי של קרלו אנצ'לוטי, זה שמשנה את העמידה הקבוצתית בין הגנה להתקפה, ועצר לגמרי את אנדי רוברטסון.
אגב, ואלוורדה בישל ואת הכדור שלח לרשת ויניסיוס (סגירת מעגל מלאה של "המחמיצן" שהבקיע בבעיטה היחידה של ריאל במשחק), אבל אי אפשר בלי להזכיר גם את לוקה מודריץ'. הקרואטי, שאחרי המשחק שמענו שסגר על הארכת החוזה שלו, היה עם הכדור בחלק המגרש של ריאל, עם הפנים לקורטואה, כששני שחקני ליברפול רדפו אחריו. כל שחקן אחר, או כמעט כל שחקן אחר, היה מוסר את הכדור לשוער, אבל מודריץ' הפתיע והעביר אותו דווקא קדימה, בין שלושה שחקנים אדומים. המסירה הזו פתחה לגמרי את המגרש ואפשרה לריאל להגיע למצב נוח.
וכך, עם בעיטה אחת, זכתה ריאל בתואר האירופי הגדול ה-14 שלה, כפול מהבאה אחריה ברשימה, מילאן. ליברפול לעומת זאת סגרה גמר שלישי העונה מבלי להבקיע. 330 דקות של משחקי גמר, 61 בעיטות ובלי שער. בגביע האנגלי ובגביע הליגה ליברפול ניצחה בפנדלים. הפעם היא לא הגיעה לשם.
חשוב לומר – זה היה משחק די טוב של ליברפול, שנתקלה בקורטואה. איברהימה קונאטה שוב הראה שיש עתיד לצד וירג'יל ואן דייק והשימוש של יורגן קלופ בג'ורדן הנדרסון היה מצוין. הקפטן זז לאגף ואיפשר לאלכסנדר-ארנולד וסלאח להיכנס למרכז תוך שהוא מכפה עליהם הגנתית, אבל כל המצבים נעצרו אצל הכפפות הבלגיות.
זו אכזבה עצומה לליברפול, שתוך שבוע הפסידה את אליפות אנגליה בגלל נקודה אחת ואת אליפות אירופה בגלל שער אחד, ועכשיו נצטרך לראות איזה שינויים יהיו בקבוצה. גוברות ההערכות שסאדיו מאנה יימכר ואולי, אחרי ההחמצות בגמר, יחשבו בליברפול על חלוץ מרכזי אמיתי.
גם בריאל מדריד יהיו שינויים, הכסף שנשמר לקיליאן אמבאפה יילך לכמה שחקנים, אבל אצל ריאל יש תחושה שזה לא ממש משנה, לפחות בליגת האלופות. במפעל הזה ריאל תמיד תמצא את הדרך שלה, לא משנה מי ילבש את המדים שלה. יכול להיות שהדברים של קורטואה אחרי המשחק הם בעצם הקטנה של המציאות כיוון שלא מדובר רק על משחקי גמר. ריאל מדריד לא משחקת בליגת האלופות, היא זוכה בה.
