אנחנו כבר עמוק בתוך חודש דצמבר, וכבר התרגלנו לסגל החדש של וושינגטון וויזארדס, שכולל בין היתר 3 שחקנים שהגיעו מהלייקרס - קייל קוזמה, קנטיבוס קולדוול-פופ וטרז הארל. זו עונה שהתחילה בצורה טובה ומפתיעה במיוחד, עם ניצחונות על קבוצות שהסגל שלהן חזק יותר על הנייר, אבל בשבועות האחרונים הבעיות בקבוצה מתחילות לצוץ, בעיות שגורמות לנו כצופים להתאכזב מהסגנון ולצאת מתוסכלים.
ב-NBA, כפי שידוע לכולנו, יש אנוכיות מסוימת בעניין הסטטיסטיקה. התפישה של חלק מהשחקנים וחלק גדול מהאוהדים החא ששחקן נמדד לפי נקודות, לפי ההצגה שהוא נותן. הקבוצה שבחרה את דני אבדיה מתאפיינת במשחק כזה, בו כל אחד חושב בעיקר על עצמו, על האחוזים שלו, על הנתונים שלו ובראש ובראשונה על מספר הנקודות שקלע. אל תבינו אותי לא נכון - לקלוע זה חשוב ולהוכיח את עצמך אפילו יותר, אבל מה קורה כשכמעט כל שחקן בקבוצה חושב רק על עצמו? מה קורה כשכל אחד כל כך עסוק בנקודות שלו, שהמסירה הנוספת לא מגיעה והכדורסל נראה רע.
בואו נסתכל לכמה רגעים על הסגל של הוויזארדס. בחמישייה הפותחת נוכל למצוא את ספנסר דינווידי, בראדלי ביל, KSP, קוזמה ודניאל גאפורד. אף אחד מהשמות האלה לא מחפש את המסירה, ולפעמים יעדיף לזרוק זריקה קשה מאשר למסור (אפילו מסירת ברירת מחדל). הרכז הפותח דינווידי לא מתנהל כך, והוא לטעמי גרסה פחות טובה בהרבה של ביל. אין עוררין על היכולות של ביל, אבל כשזה מגיע לקבוצתיות ולשיתוף הכדור, זה פחות חשוב לו. קולדוול-פופ הוא שחקן מצוין, אבל גם הוא לא מתאפיין ביכולת מסירה משובחת. קוזמה שחקן נהדר שלעתים מאבד את הראש, מאוד אוהב את הכדור ולא מרבה לשחררו. לפחות גאפורד הוא הפתעה נעימה, בהגנה ובהתקפה.
נתקדם לספסל - ראול נטו, אבדיה, הארל, דאוויס ברטאנס, קורי קיספרט, ארון הולידיי, אנתוני גיל. אני בטוח שכל אחד שצפה העונה בכמה משחקים של הוויזארדס יודע שעל נטו אין מה לדבר, ויש תחושה כלשהי באוויר שהוא יעשה הכל על מנת לא למסור. הארל שחקן איכותי, אך לא ידוע ברצון וביכולת למסור את הכדור. על ברטאנס עדיף שלא נדבר, הוא אחד הפלופים הגדולים ביותר שראיתי ב-NBA, עם חוזה יקר. הרוקי קיספרט הרוקי יושב על העמדה של הקלע ולא מרבה למסור או בכלל לקבל את הכדור. הולידיי הוא השחקן היחיד שמדי פעם מוסר, אך מזכיר מאוד את נטו בצורת המשחק שלו. גיל צריך לקבל יותר הזדמנויות, וכשהוא ישחק הוא ימסור.
והגענו לפואנטה של הכתבה, אבדיה. הוא יכול לעשות הכל על המגרש. דני הגיע ממכבי ת"א, שם היה רגיל לשתף את הכדור, לחפש את המסירה כמו את הזריקה ולדעת שכשאתה מפרגן ומשחק קבוצתי גם חבריך ישחקו כך, והכדור עשוי לחזור אליך במהלך ההתקפה. אבל בנקודת זמן זו וושינגטון לא משחקת כדורסל קבוצתי או איכותי, ולמען האמת, נראה שלמאמן ווס אנסלד ג'וניור אין תרגילים אמיתיים לקבוצה שלו, וכי הוא יעדיף בידוד של ביל בזמן שכל השאר עומדים בצד ומחכים לנסים ונפלאות. זו הסיבה העיקרית לכך שאבדיה מסיים לעתים לילה ללא נקודות, או 2 בסך הכל.
שלא תטעו, לאבדיה יש עוד דרך רצינית לעשות ב-NBA כדי להפוך לשחקן שמשפיע יותר, לפחות בחלק ההתקפי. הוא צריך ליזום יותר ולדרוש את הכדור, גם אם זה אומר לצאת קצת חוצפן. ראינו את זה קצת במשחק נגד דטרויט, בו דני לקח 9 זריקות בחצי הראשון, עמד על 10 נקודות והיה הקלע המוביל של הקבוצה בירידה להפסקה - אלא שאח"כ לא זרק אפילו פעם אחת, ומצא עצמו בפינה, מחכה לכדור שכנראה שלא יגיע.
למרות זאת דני עדיין מצליח להוכיח את עצמו, והשינוי המרכזי והבולט ביותר מהעונה הקודמת הוא יכולת ההגנה של הישראלי. בכל משחק נצמד דני לכוכב הכי מסוכן של היריבה ועושה לו חיים קשים מאוד, בין אם אלוף ה-NBA יאניס אנדטוקומבו, ג'ייסון טייטום או כל שם אחר. מוסר ההשכל הוא שהוויזארדס חייבים לשנות משהו בצורת המשחק שלהם, או לחלופין אפילו בסגל הקבוצה.
מבחינת אבדיה, הוא יצטרך להיות יותר אקטיבי, ולא רק ברבע אחד, למרות שבכל מקרה מאמן מוריד שחקנים חמים לספסל. ההמשך לא יהיה קל, כי בקרוב אמורים לחזור לסגל רוי (לא מוסר) האצ'ימורה והסנטר תומאס בראיינט. זה עלול לנגוס עוד יותר בדקות של אבדיה, ולכן כל משחק מעכשיו הוא קריטי. ומי יודע? אולי אנסלד ינסה להריץ חמישייה עם אבדיה והאצ'ימורה בעמדות 3 ו-4.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
