יום אחרי שדנמרק הבטיחה את העלייה למונדיאל 2022 מבית המוקדמות שבו שיחקה גם ישראל, אלמונים החליטו לקשט את פסל בת הים המפורסם בקופנהגן. הם עיטרו את אחד הסמלים של המדינה בכובע אדום-לבן כמו שאוהדי הנבחרת אוהבים לחבוש, אבל גם הוסיפו שלט נוקב: "15 אלף מתים בקטאר. הידד לגביע העולם".
לא ידוע מהיכן הם לקחו את המספר, אבל ברור כשמש למה התכוונו: אלפי הפועלים הזרים ששילמו בחייהם בזמן הקמת התשתיות והאצטדיונים החדשים בקטאר לקראת המונדיאל. אותם המונים מהודו, נפאל, בנגלדש ועוד מדינות אסייתיות, שנשלחו לאתגר בלתי אפשרי של חום קטלני ומגורים ועבודה בתנאים תת-אנושיים. גם אם המספר נמוך יותר - לפי הדיווח ב"גרדיאן" לפני תשעה חודשים מדובר בכ-6,500 פועלים שנהרגו מאז קטאר זכתה באירוח ב-2010 (ומי יודע עוד כמה נוספו לרשימה מאז) - מדובר בנתון מחליא שהופך את הבטן.
ראשי הכדורגל התעלמו באופן בוטה מכל השערוריות שליוו את הבחירה בקטאר ואת חשיפת תנאי העבודה במדינה, והאירוח כבר לא יעבור למקום אחר עד שריקת הפתיחה בעוד שנה, אבל עכשיו מתחיל הגל שפיפ"א תיאלץ להתמודד איתו: תגובת הנגד של המשתתפים - הכדורגלנים עצמם. הם לא יחרימו את הטורניר בעצמם, אבל הכוונה שלהם היא להשתמש בכל הכוח והחשיפה שלהם, העוצמה שעומדת לרשותם, כדי לעורר מודעות לזכויות האדם בקטאר ולנסות להוביל לשינוי.
מסרים במקום ספונסרים
לא במקרה פתחנו עם בת הים הדנית. נושא המחאה חזק במיוחד במדינות סקנדינביה - דנמרק, שוודיה (שתשחק בפלייאוף) ונורווגיה שלא עלתה לטורניר. ההתאחדות הדנית כבר הודיעה שתשתמש בנבחרת כדי לקדם סוגיות של זכויות אדם בקטאר, וכי תאסור על השחקנים להשתתף בפעילות שיווקית של הוועדה המארגנת של גביע העולם.
לפי ההודעה, הנבחרת תיטול חלק רק באירועים שיקדמו שיפור בתנאי העבודה של פועלים זרים, ותעבוד יחד עם ארגון אמנסטי הבינלאומי כדי לטפל בנושא. "כבר זמן רב שאנחנו לא רואים בעין יפה את קיום המונדיאל בקטאר, ועכשיו אנחנו מגבירים את המאמצים כדי לנצל את העלייה של הנבחרת לטובת שינוי במדינה", אמר מנכ"ל ההתאחדות הדנית יקוב ינסן.
המחאה השקטה הזו רק מתחזקת בזכות שיתוף הפעולה עם נותני החסות של נבחרת דנמרק. הכוונה שלהם היא להציב את האמירה הזו במרכז הבמה, במקום שבו הטלוויזיה והמצלמות לא יוכלו להתעלם ממנה. למה הכוונה? החברות שמפרסמות על מדי האימון של דנמרק לא יציגו את הלוגואים שלהן במהלך הטורניר, ואת מקומם על חולצות השחקנים יתפסו מסרים הקוראים לטיפול במצב בקטאר. הם כבר עשו זאת במהלך המוקדמות, כאשר לפני המשחק מול מולדובה עלו בחולצות "הכדורגל תומך בשינוי".
הקטארים טוענים שטיפלו בבעיה, כאשר העבירו חוק שאמור להתמודד עם ה"קפאלה", השיטה הכובלת את הפועלים הזרים למעסיקיהם ומונעת מהם להחליף עבודה או לעזוב את המדינה ללא אישור מפורש. עם זאת, דוח עדכני של אמנסטי קבע כי המדיניות החדשה לא מיושמת בשטח, כפי שנכתב ב"סקיי ספורטס", וכי אותם עובדים נותרו תלויים לחלוטין ברצונו של הבוס. "כתבנו לפיפ"א ולרשויות בקטאר כדי להסביר את ההבדל בין העובדות שהם מציגים לאלו שאמנסטי גילה", אמר ינסן. "אנחנו מתכוונים להגביר את הלחץ על פיפ"א".
במהלך המוקדמות היו נבחרות נוספות ששחקניהן לבשו חולצות מחאה, כמו גרמניה, הולנד ונורווגיה. הגרמנים, למשל, עלו בחולצות שחורות שעל כל אחת מהן מופיעה אות לבנה, וכולן יחד מרכיבות את צמד המילים "זכויות אדם". "רצינו להראות שאנחנו לא מתעלמים מהמצב", הסביר הקשר לאון גורצקה. "כתבנו בעצמנו את האותיות. יש לנו חשיפה רחבה, ואנחנו יכולים להשתמש בה כדי לתת דוגמה לערכים שאנחנו מאמינים בהם".
נכון לעכשיו, אף שפיפ"א אוסרת על נבחרות ושחקנים להציג מסרים פוליטיים, אף עונש לא הוטל על ההתאחדויות שנקטו צעד כזה. נראה שקיימת נכונות להכיל את המחאה, ניסיון לפייס את אלו שלא מעכלים את זהות המארחת בזמן שהכבוד של הקטארים לא נפגע. לא מן הנמנע שזה ישתנה אם הדברים יחזרו על עצמם במהלך המונדיאל עצמו, אבל זה עוד רחוק. השאלה היא האם הצעדים יחמירו מצד המוחים, ובעיקר אם יימצא שחקן שיהיה מוכן להחרים את הטורניר, להחמיץ את ההזדמנות לשחק במונדיאל כדי להעביר את המסר.
"אנחנו לא רובוטים"
הנבחרת שנתונה תחת הלחץ הגדול ביותר להחריף את הצעדים היא אנגליה. לפני הבטחת העלייה הרשמית השחקנים הודיעו כי יערכו בקרוב אסיפה פנימית שבה יחליטו איך לנהוג ובאיזו צורה להביע את המחאה שלהם. הבלם קונור קודי הבהיר: "אנחנו לא רובוטים, אנחנו אנושיים ורואים את מה שקורה יום-יום בחדשות. אם יש דרך שבה נוכל לעזור, נעשה את זה". המנג'ר גארת' סאות'גייט אמר כי הוא ושחקניו ינצלו את החודשים הקרובים כדי ללמוד עוד על העניין.
הרעש הרבה יותר חזק באי הבריטי. התקשורת המקומית הייתה זו שלקחה על עצמה את המשימה לחשוף את כל הפרטים המלוכלכים שמאחורי המונדיאל הזה, ובעשור האחרון יצאה בחשיפה אחר חשיפה. הדבר מגיע יחד עם הפעילות החברתית הענפה של שחקני הנבחרת, שהפכו פעילים מאוד בנושאים כאלו - ממלחמה בעוני וברעב בזמן הקורונה ועד כריעת הברך של "חיי שחורים חשובים" שעליה הם מקפידים. הם כל כך משמעותיים בהעלאת המודעות, שאנשי אמנסטי קראו בעצמם לנבחרת אנגליה להתחיל למחות. הם יודעים שזה יהיה צעד חשוב יותר מאשר קריאה על כל חולצה של שחקן דני.
הפרשן איאן קינג מ"פוטבול 365" הציג זווית אחרת שנוגעת ללחץ הזה: "המודעות החברתית היא חלק מהזהות הקולקטיבית של דור השחקנים האנגלי הנוכחי", הוא כתב, "אבל איזה שינוי הם כבר יכולים לגרום? המחאה היחידה שיכולה להזיז דברים היא החרמת גביע העולם, ואין שום אינדיקציה שזה יקרה. בכירי הענף הכניסו אותם למצב הזה, והשחקנים לא צריכים לשאת בעומס של המחאה נגד קטאר".
זו נקודה חשובה. לא הוגן לצפות מהשחקנים עצמם להסתכן בענישה או להעניש את עצמם על ידי חרם. מצד שני, הם כל מה שנשאר. יעלו לשחק? בטוח. אבל לפני כן הם יעשו עוד ניסיון אחרון להגביר את המודעות לכך שדברים חייבים להשתנות. אין כבר מישהו אחר שיעשה את זה.
