זהו סיפור שכולל בתוכו את כל הפריטים של דרמת ספורט עסיסית: אבא נוכל ושקרן שמוכן להקריב את הבנות שלו על מזבח האמביציה הפרטית שלו; שתי אחיות, 22 ו-19, שנשמעות להוראות של אבא; רמאות בספורט; סמים, בדיות ומגדל קלפים של שקרים שנופל לבנה אחרי לבנה.
שרה וסופיה בנפארס עושות הכל מהר, וביחד. הן קוראות לעצמן "בנפארס אקספרס", הן חברות בנבחרת האתלטיקה של גרמניה, והמטרה הסופית של נסיעת האקספרס הזו הייתה ברורה: המשחקים האולימפיים בפריז הקיץ.
אבל לפני חודש הרכבת התחילה לקרטע: שרידים של EPO (אריתרופויאטין), סם פופולרי לשיפור ביצועים, שגורם למח העצם לייצר יותר כדוריות דם אדומות וכך מאפשר לגוף לספוג יותר חמצן וטסטוסטרון, נמצאו בגופה של שרה בנפארס, 22. האב סמיר בנפארס, שהוא גם המאמן של בנותיו, הסביר את הממצאים בעזרת סיפור טרגי: שרה חולה בסרטן העצמות וטיפלה בזה באמצעות החומרים הללו. אבל כעת נמצאו שרידים של EPO גם בגופה של סופיה. אכן סיפור טראגי, אבל רחוק מהדמיון הפרוע של האב.
האב לא מוותר
בנות בנפארס הן סיפור מיוחד. גדלו בצרפת לאב צרפתי ואם גרמנייה, אבל עזבו את ההתאחדות שם לפני שנתיים בעקבות סכסוך ועברו להתאחדות הגרמנית. האב סמיר יצא בהודעה ששרה אובחנה עם סרטן באוגוסט, אחר כך הוא טען שהיא אובחנה בספטמבר. הרופא אמר שמדובר במקרה דחוף והיא חייבת ליטול את שני החומרים, להילחם באנמיה ולחיזוק העצמות. כיוון שלא הייתה למשפחה אנרגיה, המשיך האב, שכחנו לבקש פטור.
באוקטובר, חודש אחרי הדיאגנוזה וטיפולי הכימותרפיה, שרה בנפארס כבר צולמה ותועדה כשהיא רצה בהרים בקצב מסחרר. בנובמבר היא כבר פיגרה רק בדקה אחרי אלופת העולם במרתון במרוץ דרכים קשה בשווייץ (7.3 קילומטר, הבדלי גבהים של כמעט 300 מטר). לא צריך להיות סטודנט שנה ב' לרפואה כדי לדעת שהנתונים הללו לא מסתדרים עם חולי סרטן שנמצאים בטיפול כימותרפי. בסוף דצמבר היא השתתפה בעוד ריצה אכזרית של 2.1 קילומטר בהבדלי גבהים של 800 מטר. בינואר, קצת לפני שההאשמות נגדה פורסמו, היא התחילה להעלות פוסטים רבים ברשתות החברתיות שלה כחולה: על קביים, קרח על הברכיים, העתקים של סריקות סי־טי שלה. אבל שום מילה על סרטן.
האב דחה את ההאשמות הללו לשווא. כאמור, סופיה, שהגיעה שלישית באליפות אירופה מתחת לגיל 20 בריצת 3,000 מטר, גם נתפסה עם EPO. לא רק שברור כמעט למעלה מכל ספק שהן רמאיות, אלא שהקייס נגדן יעבור גם לתובע הכללי בסאארברוקן, מפני שבגרמניה שימוש בחומרים אסורים מהווה עבירה פלילית.
סמיר בנפארס, רץ לשעבר למרחקים בינוניים, ומי שיצר כמאמן בנותיו קשרים עם מאמנים מפוקפקים בנושא סמים אסורים (כמו קרול סאנטה הרומני), לא מוכן לוותר בקלות על פרויקט החיים שלו. הוא טען ששרה התאמנה בהרים כדי לא לאכזב ולהדאיג את הספונסרים שלה. את הריצה שלה בשווייץ היא רצה על האדים של הכישרון הטבעי שלה. לכתוב על הסיפור הזה שהוא מצער, יהיה האנדרסטייטמנט של השנה בספורט.
מגדל הקלפים התמוטט
המועדון הגרמני שבו התאמנו האחיות כבר השעה אותן. רופא מומחה אמר ל"דר שפיגל": "מדובר בעשרה שבועות של כימותרפיה, ניתוח, ושוב כימותרפיה, במהלכם החולה אמור להודות לאלוהים אם הוא מגיע לשירותים בלי ליפול". פתאום, החרטה המוקדמת של ההתאחדות הצרפתית על כך שלא הצליחה לשמור על האחיות בנפארס, והריב המתוקשר עם האב לאחר מכן, נראים כמו מדליה אולימפית בפני עצמה. רק זה היה חסר לצרפתים: הבושה של סמים ממריצים בבדיקה אתלטית שלהם באולימפיאדה בפריז. לא רק שהצרפתים ניצלו ממבוכה, אלא שעכשיו יריבתם הספורטיבית הנצחית מהמזרח חטפה על הראש מקרה כפול של שימוש בחומרים ממריצים.
זה סיפור שיכול היה להיות מקסים, על אב שהשיג תוצאות טובות אבל לא מעולות בריצת 1,500 מטר, שגדל משום מקום ובלי כלום והפך למהנדס שמנהל פרויקטים של מיליונים. ושתי בנות שנולדו בפרבר ליד פריז, והחליטו, לבד או בדחיפת האב, להגשים את כל מה שאבא שלהן לא הצליח להשיג בחייו האתלטיים. הן רצו ורצו, על מסלול "בנפארס אקספרס", מרוץ שהיה אמור להסתיים במדליה. בפריז. סנטימטר מהיכן שנולדו. זהו סיפור כל כך מקסים וחיובי, שהוא פשוט לא יכול להיות אמיתי. וכשמגדל הקלפים מתמוטט אנחנו שוב נחשפים להורים שמוכנים להקריב את הילדים שלהם בשביל האגו הלא נגמר שלהם.
יכול להיות שהאחיות בנפארס הן רמאיות בנות רמאי. יכול להיות ששרה בנפארס באמת חולה בסרטן ולקחה את החומרים האסורים רק כדי להילחם במחלה. ויכול להיות שבאמת לא היה זמן לדווח כדי לקבל פטור. יכול להיות. מה שבטוח הוא שהסיפור של ה"בנפארס אקספרס" הוא סיפור טרגי, לכל צד שהוא לא יפנה.
פורסם לראשונה: 01:30, 06.03.24