כל אוהד כדורגל בישראל אמור לחוש היום גועל, סלידה, קבס, איזה מילה שמתאימה לו יותר. כל תקשורת הספורט הישראלית צריכה לעשות היום חשבון נפש: איך הלבנתם ואיך סלחתם לעומר אצילי ודור מיכה, ששכבו עם קטינות ואיכשהו יצאו מזה בלי כתב אישום. שניהם עדיין מככבים היום בליגת העל, אצילי במכבי חיפה (וגם בנבחרת ישראל), מיכה בהפועל ב"ש. פרשת "הכדורגלנים והקטינות" שהתפוצצה לפני שנתיים נמחקה כלא הייתה.
ההתכתבויות שחשף אלמוג בוקר אתמול בחדשות "רשת" אמורות לזעזע את עולם הכדורגל הישראלי. כדורגלנים בכירים מנסים (ומצליחים) לשדל ילדות בנות 15לשכב איתן, וגם מתלבטים אם לסמם אותן כדי שיהיה "ערב של שמחות". המשימה הושלמה, ואחד הכדורגלנים אפילו כתב ש"היה קל מדי". חלק מההתכתבויות כבר דלפו לתקשורת לפני שנתיים, אבל היום אפשר לנחש שהיה מדובר בהדלפות מגמתיות. התמונה המלאה נגלתה לציבור רק אמש. תמונה מחרידה בה שני שחקנים תיכננו לפרטי פרטים איך לפתות קטינות.
גם בלי ההתכתבויות הללו ובלי החשיפה של בוקר, עולם הכדורגל הישראלי ידע את העובדה הפשוטה ששני כדורגלנים שכבו עם קטינות, ובכל זאת בחר להעביר להם את זה. מלבד מיץ' גולדהאר, הבעלים של מכבי ת"א שזרק את השניים מהקבוצה, כל הכדורגל הישראלי התייצב לימינם של מיכה ואצילי.
תקשורת הספורט החניפה להם בלי הפסקה: אחרי כל שער שכבשו, השדרנים התפייטו שזה בא "אחרי כל מה שעבר עליהם", "כתבים" ו"פרשנים" הדגישו שוב שוב שמדובר בכדורגלנים מצוינים, ובפעמים הנדירות שמישהו הזכיר את הפרשה - הוא מיד הוצג כטרחן שלא משחרר. ולא רק התקשורת השתתפה בחגיגת ההלבנה: מינהלת ליגת העל בחרה באצילי ל"שחקן העונה", בנבחרת ישראל מיהרו לזמן אותו, ושניהם קיבלו חוזים שמנים במכבי חיפה והפועל באר שבע, שתי אימפריות בכדורגל הישראלי. למעשה אצילי ומיכה לא נפגעו מהפרשה, הם אפילו הרוויחו ממנה.
בעולם מתוקן, החשיפה של אלמוג בוקר הייתה מזיזה משהו בכדורגל הישראלי. יו"ר ההתאחדות היה מודיע שבנבחרת אצילי ומיכה לא ישחקו יותר, והקבוצות היו משחררות אותם לדרכם. אבל הכדורגל הישראלי נרקב והושחת עד היסוד. אפילו אל קפונה היה יכול להשתלב בו בקלות, היו מוחאים לו כפיים ומלקקים לו אם הוא היה קונה קבוצה ומשקיע בה כמה שקלים. אז מה אם הוא מאפיונר? העיקר שהשחקנים שלו כובשים שערים.
הכדורגל הישראלי הפך את הניצחון לחזות הכל, ובגלל זה הרבה אנשים הפסיקו להתעניין בו. ברוב חוצפתה, מינהלת הליגה מקיימת לפני משחקים פעילויות למען מטרות חשובות כמו זהירות בדרכים והעלאת מודעות לאלימות נגד נשים (כן, מה ששמעתם). מדובר בהצגה אחת גדולה. לכדורגל הישראלי אכפת רק מהכדורגל הישראלי. הוא אינו מפעל קהילתי, כי אם ארגון כלכלי ציני שכל מטרתו היא להרוויח כסף ולנצח במשחקים. בתרבות כזאת, דור מיכה ועומר אצילי ימשיכו לפרוח ו"פרשת הכדורגלנים והקטינות "2כבר נמצאת ממש מעבר לפינה.
