כשלוקה ברסל היה בן 17 בלבד, מכשיר הטלפון שלו צילצל. בצד השני של הקו היה סטיבן הנדרי, שבע פעמים אלוף העולם ומי שנחשב לאחד מגדולי שחקני הסנוקר בהיסטוריה.
- לעדכונים שוטפים מענף הסנוקר, עקבו אחרי עמוד הטוויטר "סנוקר בעברית"
הנדרי התקשר כדי לברך את הנער הבלגי שזה עתה שבר את שיאו והפך לשחקן הצעיר בהיסטוריה שמעפיל לאליפות העולם. למרות שזו הייתה שיחה שמחה לכאורה, ברסל הצעיר התקשה להחמיץ את הטון הממורמר של מי שזה עתה נמחק מטבלת השיאים – ואולי אף חושש כי ילד הפלא ינשל אותו בעתיד משיאים חשובים יותר.
11 שנים אחרי אותה שיחת טלפון חגיגית, ברסל, עכשיו כבר בן 28, שוב פרץ לטריטוריות חדשות ולא מוכרות. בענף כה אנגלו-סקסי, הוא הפך לאלוף העולם הראשון ממדינה שאינה דוברת אנגלית. כן, למרות כמויות הכישרון העצומות שנוהרות לסבב הסנוקר מסין – דווקא הבחור מבלגיה, מדינה שרחוקה מאוד מלהיות מעצמת סנוקר, היה זה שהציב ראשון את דגל הלאום שלו על אדמת שפילד ותקע אצבע בתה והביסקוויטים הבריטיים.
מהכדורגל לשולחן הסנוקר
מבחינה שיווקית, סביר להניח שפרנסי הענף הבריטיים חיככו אצבעותיהם בהנאה בשני – והיו מוכנים לשלם את מחיר הגאווה הלאומית. הזכייה הזו יכולה להיות בשורה של ממש עבור הענף שמזה שנים מתאמץ להתרחב גלובלית ולמרות זאת ממשיך להתרכז בעיקר בבריטניה ובסין.
7 צפייה בגלריה
התנודתיות וחוסר היציבות אפיינו את כל הקריירה של ברסל
(צילום: George Wood/Getty Images)
הזכייה של ברסל באליפות העולם היא מפתיעה, לא כי מישהו פקפק ביכולותיו, כמו שהטילו ספק במסוגלות שלו להביא אותן לכדי ביטוי בבמה הגדולה מכולן. ברסל אמנם צעד בקרוסיבל, האולם המארח של אליפות העולם, כשהיה בן 17 בלבד – אבל מאז בחמש הופעות ולמעשה עד לזכייה השנה, הוא לא הצליח לנצח ולו במשחק בודד בבמה החשובה מכולן. בכלל, התנודתיות וחוסר היציבות אפיינו את כל הקריירה של ברסל.
הוא נולד ב-1995 בדילסן-סטוקם, עיר במערב בלגיה, וכבר כילד קטן הציג יכולות קואורדינטיביות יוצאות דופן. כששיחק כדורגל, ספורט שהוא אוהב מאוד עד היום, כילד הוא ידע לבעוט באופן שווה בשתי הרגליים. בגיל 9 אביו לקח אותו לשחק עמו סנוקר – וברסל הקטן הפגין כישרון מהרגע הראשון. כשהיה בן 12 הסתובב בבלגיה סרטון שלו משיג רצף מקסימלי באימון. בגיל 14 הוא זכה באליפות אירופה עד גיל 19 – והיה לשחקן הצעיר ביותר שקובע את ההישג הזה.
ההייפ סביב ברסל הלך וגבר. ביורוספורט עוד ב-2009 הקדישו לו כתבה בה סומן כאחד מהכישרונות הבולטים בענף. וכשהגיע לגיל 16, התאחדות הסנוקר שקיוותה כי תרנגולת הזהב הזו תספק לה את הסחורה הנחוצה בשווקים אליהם התקשתה להגיע עד כה, העניקה לו כרטיס חופשי לסבב המקצועני.
בלגיה, מדינה שהיא מעצמת ספורט אבל מעולם לא הייתה מעצמת סנוקר, נכנסה ל"ברסלמניה" של ממש. הדיווחים ממשחקיו של ברסל תפסו את הכותרות הראשיות באתרי החדשות, הרבה לפני הדיווחים מענף הכדורגל הפופולרי מאוד במדינה. ברסל העיד שמעולם לא נתקל בכל כך הרבה עניין סביבו – שרק גבר וגבר ממשחק למשחק. "אני מרגיש כאילו בלגיה כולה שולחת לי הודעות", הוא סיפר
על ההצלחה של ברסל בסבב מאז ועד היום, אפשר להסתכל בכמה אופנים. סבב הסנוקר המקצועני הוא בריכת כרישים שקשה מאוד לשרוד בה. היריבים מצוינים, מנוסים מאוד וללא שום כוונה לוותר על מקומם. מה שהופך את העניין לקשה יותר הוא שהכסף בהתחלת הדרך עד שהניצחונות מגיעים הוא זעום. לעומת זאת ההוצאות שכוללות טיסות ושהיות ארוכות מחוץ לבית, גבוהות. מדי שנה שחקנים שסומנו כהבטחות גדולות מוצאים את עצמם מודחים מהסבב – ומחפשים את דרכם אליו מחדש או במקרה הרע יותר פורשים מהענף ומוותרים על החלום. ברסל לעומת זאת, מעולם לא איבד את מקומו בסבב המקצועני – והוא משחק בו ברציפות כבר 12 שנים. יותר מזה, הוא ביסס את מעמדו כשחקן צמרת ועוד לפני הזכייה המדהימה הנוכחית באליפות העולם שהקפיצה אותו למקום השני בדירוג העולמי – הוא התברג בטופ 10 בעולם.
לצד זאת, ברסל התקשה לטפס לגבהים שחזו לו. מי שראה בילד המגה-מוכשר בן ה-17 כמעין מוצרט של הסנוקר, שחקן עם פוטנציאל לנשום את אוויר הפסגות של הגדולים מכולם כמו רוני אוסאליבן או סטיבן הנדרי, לפחות עד השבוע, התבדה. ברסל אמנם רשם מספר הישגים נהדרים כמו הזכייה באליפות סין היוקרתית ב-2017, אבל גם סבל מתנודתיות קשה ביכולות שלו. במשחק אחד הוא היה נראה כמו גאון סנוקר שגורם למשחק להיראות קל בהרבה ממה שהוא באמת – ובמשחק אחר הוא היה מאבד את הראש לגמרי ומחטיא כדורים פשוטים.
בשתי העונות האחרונות עם זאת, היכולת של ברסל הפכה יציבה יותר. בעונה שעברה הוא הרשים עם העפלה לגמר אליפות בריטניה, אחד משלושת הטורנירים היוקרתיים ביותר בענף, וזכייה מיד לאחר מכן באליפות סקוטלנד. העונה עוד לפני הזכייה באליפות העולם הוא זכה בצ'מפיונשיפ ליג המינורי והעפיל לגמר אליפות אנגליה הפתוחה.
הפרגון של אוסאליבן
ההתפוצצות הגדולה באליפות העולם הנוכחית כמעט ולא קרתה. בפתיחת האליפות ברסל היה על סף מפח נפש נוסף. הוא היה קרוב מאוד להפסיד כבר בסיבוב הראשון, כפי שקרה לו יותר מדי פעמים בעבר. הוא אמנם הוביל 6:9 מול ריקי וואלדן, אבל ראה כיצד יריבו נוגס בהפרש, משווה ל-9:9 ושולח את המשחק למשחקון מכריע. לשמחתו, הפעם ברסל התעשת ברגע הנכון וניצח במשחקון ה-19 והאחרון כדי לעלות לשמינית הגמר. ניצחון נוסף במשחק צמוד, הפעם 11:13 על מארק וויליאמס, אלוף העולם שלוש פעמים, שלח את ברסל לרבע הגמר – ושם החל הטירוף האמיתי.
ברסל פגש ברבע הגמר את רוני אוסאליבן, אלוף העולם המכהן ומי שנחשב בעיני רבים לגדול שחקני הסנוקר בהיסטוריה. ברסל לא נראה טוב בשלבים הראשונים של המשחק. אוסאליבן כבר עלה ל-6:10 כשנותר סשן אחד לשחק. ואז קרה הקסם. ברסל בתצוגת סנוקר מוחצת ניצל את כל הטעויות הרבות של אוסאליבן וניצח בשבעה משחקונים ברציפות כדי להפוך פיגור 10:6 לניצחון 10:13. "הוא ככל הנראה שחקן הסנוקר המוכשר ביותר שראיתי בחיי", פירגן אוסאליבן למנצח מכל הלב אחרי ההפסד, "אני אוהב לצפות בו ומקווה שהוא יזכה בתואר – כי ככה צריך לשחק סנוקר".
ברסל נתפס בסבב כטיפוס שקט ומופנם יחסית שאינו מרבה להביע אמוציות בשולחן. הפעילות שלו ברשתות החברתיות מצומצמת מאוד – והוא אפילו ביקר בעבר שחקנים בריטיים צעירים שמתרכזים לדעתו יותר מדי בכסף ובליקוט לייקים. אולי בגלל זה היה מפתיע במיוחד לשמוע במהלך האליפות את הווידוי יוצא הדופן שלו על ההכנה המאוד לא שגרתית ולא ספורטיבית שביצע. ברסל סיפר כי בתקופה שקדמה לאליפות העולם הוא נמנע במכוון מאימונים ובמקום זאת הרבה לצאת למסיבות, לשתות אלכוהול ולשחק פיפ"א עם חברים כל הלילה עד לזריחה. הוא הסביר שהמטרה שלו הייתה להגיע לאליפות רענן ונטול ציפיות. במהלך האליפות הוא נהג לנסוע בין המשחקים במכוניתו משפילד לביתו בבלגיה – ולנצל את הזמן שם לבלות. הוא סיפר כי למחרת הניצחון על וויליאמס בשמינית הגמר, הוא יצא משפילד כבר ב-7:00 בבוקר ובאותו הערב השתכר כהוגן במסיבה. למחרת, הוא כבר היה צריך לנהוג את הדרך הארוכה חזרה לשפילד.
הקאמבק מול אוסאליבן, מרשים ומדהים ככל שהיה, היווה רק חימום למה שברסל הכין לנו בחצי הגמר. תוכנית המשחקים קבעה לו מפגש עם סי ג'יאהוי, כישרון סיני ענק בן 20 שערך השנה את הופעת הבכורה שלו באליפות העולם – והדהים את הענף עם סנוקר התקפי מאוד ומענג לצפייה. סי שלט במשחק ללא עוררין, הוא סינוור את הקהל המשתאה עם סגנונו היפהפה ופתח פער אסטרונומי של 5:14. איכשהו, גם מהבור הזה ברסל יצא, וחולל את הקאמבק הגדול בהיסטוריה של אליפות העולם כשניצח ב-12 מ-13 המשחקונים הבאים בדרך ל-15:17 ולגמר אליפות העולם.
בלגיה נכנסה ל"ברסלמניה"
בלגיה, מדינה שהיא מעצמת ספורט אבל מעולם לא הייתה מעצמת סנוקר, נכנסה ל"ברסלמניה" של ממש. הדיווחים ממשחקיו של ברסל תפסו את הכותרות הראשיות באתרי החדשות, הרבה לפני הדיווחים מענף הכדורגל הפופולרי מאוד במדינה. ברסל עצמו העיד שמעולם לא נתקל בכל כך הרבה עניין סביבו – שרק גבר וגבר ממשחק למשחק. "אני מרגיש כאילו בלגיה כולה שולחת לי הודעות", הוא סיפר אחרי הניצחון על סי.
למרות שרשרת הניצחונות ההרואיים, היריב של ברסל בגמר נראה כמו משוכה גבוהה במיוחד. מארק סלבי הוא מהשחקנים המצליחים ביותר בקרוסיבל. הוא זכה באליפות העולם ארבע פעמים עוד בטרם מלאו לו 40, וידוע בסגנונו הטקטי והמחושב ההולם היטב את פורמט המשחקים הארוכים של אליפות העולם. בנוסף, סלבי הוא בדיוק השחקן שמסוגל לשבש משחק זורם והתקפי של שחקן כמו ברסל. תוסיפו לזה את הניסיון הרב של סלבי במעמד – לעומת האפס ניסיון של ברסל, ותבינו מדוע סלבי סומן כפייבוריט המובהק לפני הגמר.
ברסל הצהיר מראש שישחק סנוקר משוחרר בגמר הזה, שכן מבחינתו מדובר בבונוס – והוא כלל לא היה אמור להיות פה. הגישה הזו השתלמה לו בגדול. לא רק שברסל לא נפל במלכודות ההגנתיות של סלבי הטקטיקן, אלא שבמשך רוב המשחק הוא כפה עליו את סגנון המשחק ההתקפי והמהיר שלו.
גם רצף מקסימלי (147 נקודות בביקור אחד בשולחן) הראשון בהיסטוריה בגמר אליפות העולם שקבע סלבי ביום הראשון – וגם ניסיון קאמבק נחוש ומזהיר ביום השני בו צימק פיגור 16:10 ל-16:15, לא עזרו לו. ברסל, למוד כישלונות ואכזבות העבר, ידע הפעם לסיים כשידו על העליונה ואפילו חתם את המשחק בסטייל עם סנצ'רי (100 נקודות ומעלה בביקור אחד בשולחן). כשהגמר הוכרע סופית בתוצאה 15:18, ברסל המאופק לרוב, לא הצליח הפעם לשלוט ברגשותיו ופרץ בבכי של שחרור.
כיאה לכוכב שכעת יהפוך לשם מוכר בכל בית בבריטניה, ברסל כבר החל לקבל טיפול VIP מהתקשורת הצהובה בממלכה שהחלה לפשפש בחייו האישיים – וחשפה את חברתו לורה ואנוברברג. לטענת הצהובונים ואנוברברג היא צעירה בלגית בת 24 שיצאה השבוע בפעם הראשונה בחייה מבלגיה כדי לראות את ברסל משחק בגמר ואף הוציאה לשם כך במיוחד דרכון. קשה לחשוב על חופשה ראשונה בחו"ל מוצלחת יותר.
אבל לא רק מצד הצהובונים ברסל יזכה כעת למעמד חדש. כאלוף העולם המכהן – הוא יודע שיש לו מטרה מסומנת על הגב. הוא השחקן שכולם יחפשו בעונה הבאה לנצח. מעניין יהיה לראות כיצד יתמודד – והאם יצליח לייצר יציבות, או שמא יחזור לתנודתיות שאפיינה אותו בעבר. בנוסף, בעוד שנה הוא ינסה להסיר מעליו את מה שמכונה "קללת הקרוסיבל" – נתון מצער על פיו אף שחקן שזכה באליפות העולם בקרוסיבל בפעם הראשונה בחייו, לא הצליח להגן עליו בעונה הבאה. אבל עד אז, יש עוד זמן רב, ובינתיים ברסל יכול ליהנות מהרגע ולהרשות לעצמו לחגוג. כפי שכבר הבנתם, הוא בהחלט אחד שיודע איך.
