כריסטיאנו רונאלדו חזר למנצ'סטר יונייטד אחרי שנים טובות ברמה האישית ביובנטוס, כאשר בשנתיים האחרונות שלו סיים עם למעלה מ-35 שערים לעונה בכל המסגרות (36 בעונתו האחרונה ו-37 בזו שלפניה). עם זאת, בפן הקבוצתי זה הלך פחות טוב, כאשר בעונה האחרונה יובה פיספסה הזדמנות לקחת את האליפות העשירית ברצף, ולא עברה את רבע הגמר בצ'מפיונס בפעם השלישית עם רונאלדו.
בצד השני של האיחוד עומדת קבוצה מלאת פוטנציאל שנבנתה יפה תחת אולה-גונאר סולשיאר. בשנתיים האחרונות הצליח המאמן ליצור סגל שנשען על שחקני בית צעירים ומוכשרים בדמותם של מייסון גרינווד, סקוט מקטומיניי, מרקוס רשפורד ועוד. נוספים למשוואה מספר שחקני רכש מוצלחים דוגמת ברונו פרננדש, הארי מגווייר, ארון וואן-ביסאקה, רפאל וראן ואפילו הבאתו של אלכס טלס עוררה את לוק שואו והפכה אותו למגן הבכיר באנגליה. עם זאת, ניהול המשחק של הנורבגי רחוק מלהרשים: חילופים מאוחרים, הכנות טקטיות שגויות וחוסר יכולת להשפיע על המשחק תוך כדי תנועה שמים את הקבוצה בדרג השני ביבשת.
הדייט שכבש אותי: כבר במשחק האימון נגד ספורטינג ליסבון, בו אנשי יונייטד נחשפו לראשונה לשחקן ב-2003, אלכס פרגוסון והמועדון כולו הבינו את מידת הפוטנציאל. ראיין גיגס נזכר: "אתה רואה את רונאלדו מקבל את הכדור, ואתה רואה אותו מסבסב את ג'ון אושיי, וקצת צוחק לעצמך".
עם ההבנה שיש בידם יהלום שצריך לעבור ליטוש מאסיבי, הצוות המקצועי שם בראש מעייניו את הטיפול בילד. עם השנים סגנון המשחק שלו השתפר, הוא נהיה יותר קבוצתי, תחרותי, שיפר את השחקנים לידו ואת הקבוצה כולה, כאשר השיא הגיע בעונת 2007-08 בה זכו בדאבל (ד"ש לאברם גרנט וזרים לג'ון טרי).
בשנותיו במנצ'סטר תחת פרגוסון, רונאלדו הפך מנער חוצפן לשחקן ממושמע בעל רצונות ושאיפות לגדולה, שספק אם היה מקבל במקום אחר. מידת ההשפעה של פרגי והצוות ממנצ'סטר על השחקן הינה עצומה וניתבה את מסלולו של הפנומן להגיע לטופ של הטופ.
מאז עזיבתו של פרגי, היה לי קשה להתגאות בכך שאני אוהד יונייטד, ואני מאמין שכך הרגישו רבים אחרים שראו את הדעיכה המתמשכת. חזרתו של רונאלדו מחזירה בראש ובראשונה את האמונה לקהל האדום. עם עזיבת השחקן ב-2009 לריאל מדריד חשנו אכזבה מהכוכב, אך עם הזמן הבנתי כי רק המועדון הזה, שנחשב לגדול ביותר בכדורגל העולמי (הכי מעוטר, עשיר ונערץ), יכול לספק לרונאלדו את הבמה לה היה זקוק.
בין כוכבים: לדעת רבים, גורם נוסף למעברו לריאל הינו פרעוש קטן בקבוצה גדולה אחרת בספרד, לאו מסי וברצלונה. זכינו לראות את היריבות הגדולה ביותר בין כוכבים שבאותו הדור רבים על הכתר של הכדורגל העולמי בחסות לה ליגה. העובדה ששתי האגדות שיחקו באותה הליגה הובילה את השניים להתעלות בכל פעם אחד על האחר. כזכור, השניים זכו בכדור הזהב ברצף בין השנים 2008-2017, וב-2019 מסי לקח את ההובלה עם שישה כדורים לעומת החמישה של רונאלדו.
כאמור, רונאלדו עוצב אצל יונייטד, אך גדולתו הגיעה בתחנה הבאה שלו בקריירה. קשה להיכנס למוחו של הכוכב, אך ייתכן כי הוא מרגיש חייב למקום בו התחיל את דרכו. או שמא נהפוך הוא, ודווקא המקום בו הוא פרץ יכול כעת לתת לו את הבמה לה הוא זקוק בכדי להכריע את הדיון בינו לבין הארגנטינאי.
אהבה בשחקים: קיים פוטנציאל ענק לזיווג משמים, כאשר גם יונייטד המתחדשת חסרה ווינר מוכח שיכול להביא לה תארים, וגם הכוכב היה זקוק לקבוצה צעירה ומתחדשת שרעבה לתארים - ואין רומנטי מהקבוצה בה גדל. השאלה היא האם זה יסתיים בדמעות של אושר או של כאב ואכזבה.
חומות של תקווה: אוהדי יונייטד נכנסים לתקופה של שנתיים (עם אופציה להארכה) עד שחוזהו של רונאלדו יסתיים, שבה הם יתמלאו בתקווה שהכוכב ישפיע על עתיד הקבוצה לטובה. את השפעתו המיידית אנו כבר מרגישים עם מכירת החולצות ששברה שיאים (חצי מיליון בחצי יממה), התעוררות הקהל וחזרתו ההמונית למגרשים, והתוספת המאסיבית של עוקבים ברשתות החברתיות. וכן, הוא גם משחק כדורגל וכוש חמישה שערים בששת משחקיו הראשונים.
השפעתו על העונה הקרובה וזו שאחריה לא תלויה אך ורק בו. המועדון סובל ממספר בעיות שלא סובלות דיחוי, כאשר דמותו של המאמן כבר עלתה על הפרק אחרי ההדחה מגביע הליגה וההפסד במחזור הראשון בצ'מפיונס ליאנג בויז. תוסיפו לכך את הקישור האחורי של הקבוצה שצריך לעבור עדכון מערכת והבאת קשר אמצע בכיר הכרחית. עם זאת, עצם הנוכחות של הכוכב בחדר ההלבשה תעלה את הרף, את הרצון של הצעירים ללמוד מהפנומן את רזי הווינריות שהוא בעצמו רכש באותו חדר הלבשה בתקופת פרגי. הפרשן ג'יימי קראגר פירגן: "הקאמבק שלו ישנה את מצב הרוח במועדון".
בתור אוהד יונייטד רק נותר לי לקוות כי הרוח הווינרית של פרגי שחדרה לתוך רונאלדו תחזור כעת למועדון, תישאר גם אחרי שיעזוב, וכי השפעתו על דור ההמשך תתורגם לתארים, ותחזיר את השדים האדומים לימיהם הגדולים.
"הטוב הרע והמכוער - גרסת הבמאי":
הטוב – תואר אדום העונה, והשנה הבאה חלומית, עם אליפות אנגליה וכדור זהב. לאחר עזיבתו החותם יישאר לשנתיים-שלוש, אך בעיקר בזירה המקומית.
הרע – שנה ראשונה חלשה מסתיימת ללא תואר, בעונתו השנייה מוביל את השדים לגביע מקומי אך לא מצליח להשפיע על דור ההמשך.
המכוער – מלחמת אגו בין ברונו&פוגבה לבין הכוכב מובילה את האחרון לפרישה מוקדמת.
הפנטזיה – אליפות ראשונה כבר העונה, ובשנה הבאה שחזור של הטרבל מ-1999.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
