כריסטיאנו רונאלדו תמיד היה אשף בלחשוב כמה צעדים קדימה. חצי מטר לפני שהדרך מתעקלת אל הלא־נודע, הוא יודע בדיוק איפה הכדור ינחת.
אפשר להיות ציניקנים לגבי המעבר של הפנומן לסעודיה. רילוקיישן שלווה גם בירידת מעמדו בנבחרת פורטוגל (ועוד מול זכייה של האלטר אגו, לאו מסי, במונדיאל פלוס כדור הזהב בפעם השמינית). ניתן להגיד שהוא בחר להיות ראש לשועלים, שהוא מכר את עצמו עבור כסף במקום לסחוט עוד שנה־שנתיים ברמות הכי גבוהות. אבל אפשר גם להגיד שמדובר במעבר עתידני: סעודיה היא מדינה בתזוזה, התלות שלה בנפט הולכת ופוחתת, האוכלוסייה הצעירה שלה צמאה לעבודה (24 אחוזי אבטלה אצל צעירים מתחת לגיל 30), התיירות שלה נפתחת לעולם והיא קונה כל מה שאפשר כדי לטבול את רגליה בעוד ועוד תחומי ספורט.
בהקשר הזה, המעבר של CR7 הוא כמעט שולי מבחינה ספורטיבית. הייתה לו עונה יחסית מאכזבת, נטולת תארים. אבל רונאלדו הובא לסעודיה בבוחטות של כסף לא כדי רק להבקיע (ואת זה הוא עדיין עושה), אלא כדי להיות שגריר עבור החזון החדש שלה. שנה אחרי זהו זמן טוב לבדוק: כמה רונאלדו הגשים את הציפיות ממנו על המגרש ובתפקיד הדיפלומטי הלא־רשמי שלו.
פתח את השער
אף אחד לא צריך להתפלא מהעובדה ש־50 אלף איש מילאו את אצטדיון המלך פאהד בדרבי של ריאד בין אל־נאסר לאל־הילאל. אחרי הכל, מדובר במשחק החשוב ביותר של חצי האי הערבי, יריבות של כמעט 70 שנה. אבל המשחקים הללו אף פעם לא היו תחת מעקב בינלאומי. תחרות מקומית בלבד. אלא שהשנה התייצבו 45 עיתונאים זרים לאירוע. לא רק שההגעה של רונאלדו הביאה איתה תשומת לב לליגה שלאף אחד לא היה אכפת ממנה, היא גם הפכה החלטות של כוכבי־על להצטרף אליו ללגיטימיות. אנשי התקשורת כבר לא באו לראות רק את הפורטוגלי, ההחתמה שלו כבר מזמן סיימה את מחזור החדשות שלה. הם באו לראות אותו ואת סאדיו מאנה, את אלכסנדר מיטרוביץ' ואת קאלידו קוליבאלי. וגם לתת עדות ממבט ראשון שניימאר פצוע, שוב. משם עשרות רבות של עיתונאים הגיעו לג'דה לגביע העולם למועדונים, מעין קדימון למונדיאל שסעודיה תארח כמעט בוודאות ב־2034.
רגע לפני גיל 39, רונאלדו איבד קצת מהמהירות ומהחדות שלו, וקצת מההערצה אליו, אבל הוא לא איבד אפילו גרם אחד מהאנטגוניזם שהוא מייצר בכל מקום שהוא דורך בו. משחקים בסעודיה הם נטולי אגרסיות, אין גזענות או אלימות ביציעים ונוכחות השוטרים היא מינימלית. אבל בכל אצטדיון חוץ שבו הכדור נוגע ברגלו המכושפת, מתחילה הסרנדה מהיציעים: "מסי, מסי, מסי".
רונאלדו מזדקן. בסוף נובמבר הקבוצה שלו שיחקה נגד פרספוליס האיראנית בגביע האלופות האסייתי, ובמהלכו השופט הסיני מה נינג סימן לפנדל. הסופרסטאר מיד קם ורץ אל האיש עם המשרוקית, התחנן אליו שיצפה במסך, נשבע שלא היה כלום. זו סצנה שכיחה בקריירה של רונאלדו, רק שהפעם העבירה נעשתה עליו וכדור העונשין היה לטובתו. התוצאה הייתה עדיין 0:0. פעם CR7 היה קם במקרה כזה, מיישר את מדיו, קורץ לשחקן הקורבן להצגה, ומחייך חיוך מרושע מתוך ידיעה שהטלוויזיה תתפוס אותו.
אמן להשכרה
רונאלדו שותה ממעיין הנעורים. אחרי שהודח מההרכב במהלך משחקיה האחרונים של פורטוגל בגביע העולמי בקטאר, הוא חזר לכבוש עבור הנבחרת שהבטיחה את מקומה ביורו בגרמניה עם מאזן מושלם של עשרה ניצחונות, והגיע ל־128 שערים במדים הלאומיים. כן בשיאו, לא בשיאו: אין סוכן הימורים אחד שייקח הימור נגדו.
7 צפייה בגלריה
מקבל ההערצה יותר מבכל אצטדיון אחר באירופה. רונאלדו מול הקהל הסעודי
(צילום: AP Photo/Hussein Malla)
אל תטעו, הרעב של הווינר האולטימטיבי לא אבד. זו לא רק הזכייה של הפרעוש במונדיאל ובתואר שחקן השנה בעולם, הפורטוגלי נאלץ לצפות ב"מסימאניה" שהתחוללה מאז שיריבו המר לבש בפעם הראשונה את המדים הוורודים של אינטר מיאמי. בזמן שמסי הפך למלך פלורידה, רונאלדו נסע לאיראן והסתבך אחרי שהמצלמות קלטו אותו מתחבק עם אישה איראנית לא נשואה ונושק על מצחה. השמועות דיברו על עונש של 99 מלקות אם רגלו תדרוך שוב באיראן (שמועות שהוכחשו על ידי האיראנים, אבל לכו תדעו). הוא היה צריך לחזור לפוקוס, להציף את השם בחזרה תחת כותרת חיובית, אז הוא מיהר לצייץ: "850 ועדיין סופר", אחרי שכבש את הגול הרביעי בניצחון קבוצתו 1:5 על אל־חאזם, השער ה־850 בקריירה שלו.
כריסטיאנו הוא שכיר חרב, שמזוהה עם ארבע קבוצות לפחות, אבל לא ממש מזוהה עם אף אחת מהן. אמן להשכרה. מוכר את שירותיו למרבה במחיר או למועדון שיעשה הכי טוב למותג שנקרא כריסטיאנו רונאלדו. לכאורה בשנים האחרונות העקומה המקצועית בירידה עקבית, מהאולימפוס המדרידאי לעונות בינוניות בטורינו ולקריסה בסיבוב השני במנצ'סטר יונייטד. לכאורה, רונאלדו נבעט בעוצמה מהכדורגל המיינסטרימי, אבל כשפרס הניחומים הוא יותר מ־200 מיליון דולר בשנה, המשמעות משתנה. שחקנים אחרים מגיעים אחריו. המותג שלו מתעצם. הוא לא צריך להוכיח לאף אחד כלום. מחוץ לנבחרת הוא כבר די מיצה את התחרותיות שלו בזירה הבינלאומית. אינסטינקט התחרותיות שלו יכול לפעול גם במשחק בליגה הסעודית. וההערצה שהוא מקבל משם גדולה בהרבה מכל אצטדיון באירופה. אפשר להסתכל על זה גם ככה: תראו מה קרה לשדים האדומים - מי בדיוק לקח פה צעד אחורה?
כלוב מזהב
לרונאלדו לוקח קצת זמן להתרגל לאורח החיים הסעודי, שמנוגד כמעט לחלוטין לחיים המערביים שחי כל חייו. יש בסעודיה יותר מדי איסורים, בדיוק על הדברים שכדורגלן מקצועי אמור ליהנות מהם - חטאים. לכאורה, הוא ציפור בכלוב מזהב: מרוויח מאות מיליונים ואין לו איפה לבזבז אותם. אבל הפורטוגלי מתאים את עצמו לכל סיטואציה. סעודיה מאפשרת לו ריכוז מלא בכדורגל בלי הפרעות צדדיות, והיא בעיקר מציעה לו קפיטליזם טורבו, הדבר השלישי שהוא הכי אוהב בעולם (אחרי הכדורגל ועצמו).
הוא גם לא פוזל לשום מקום. הישארות בליגה הסעודית תאריך את הקריירה שלו ותאפשר לו רק לשדרג את הסטטיסטיקות המטורפות שלו. יש אפשרות שקבוצות מסעודיה אפילו ישתלבו בליגת האלופות הרבה בזכותו. כסף קונה הכל. השהות הממושכת שלו בממלכה הערבית תאפשר לו גם לחלוב עוד כסף מקרן השפע הסעודית, ובעיקר, אם ירצה, היא תאפשר לו לתפוס עמדות כוח בכדורגל ובענפי ספורט אחרים שסעודיה קונה זכויות עליהם בלי סוף.
רונאלדו תמיד נמשך לסגידה אליו, לאור הזרקורים, לכוח. מדובר בהיבטים שספורטאי עבר חווים משבר קשה בחסרונם מהרגע שבו הם פורשים. כריסטיאנו הוא לא מהאנשים שהולכים לפרוש בשקט. השהות בסעודיה תהפוך אותו לאדם בעל עמדת כוח והשפעה בקשר לתהליכי החלטות ארגוניות וכלכליות בתחום הספורט.
במאי הסופרסטאר עלה לכותרות והסעיר את העולם הערבי: הוא כבש את שער הניצחון במהפך של אל־נאסר מפיגור 2:0 לניצחון 2:3 על אל־שבאב, ירד על ברכיו והניח את ראשו על הדשא בתנוחת התפילה של המוסלמים. מדובר בצעד שיווקי גאוני ובהשקעה מינימלית. הקבוצה שלו איבדה את האליפות והודחה מהגביע, אבל כמה שבועות לאחר מכן כריסטיאנו רשם את ההופעה ה־200 שלו בנבחרת. הוא בפוקוס: פה משווקים, וכאן תחרותיים.
בידיעה לא פחות חשובה פירסם המגזין "פורבס" כי CR7 הפך לספורטאי שהרוויח הכי הרבה כסף בשנה האחרונה (136 מיליון דולר), כשהוא מדיח מהמקום הראשון את לא אחר מאשר מסי (130 מיליון דולר).
אחת הסיבות הגדולות לקריירת הכדורגל המופלאה של רונאלדו היא היכולת שלו לשכוח. החמיץ פנדל? החמיץ מול שער ריק? בעט לשמיים מ־40 מטר כשמימינו היה שחקן חופשי לגמרי? הוא עוצם את העיניים, נושך את השפתיים, מקבל את הכדור הרחק מהשער ובועט שוב. מדובר בתסמונת כמעט רובוטית. זה בדיוק מה שהפורטוגלי עשה בשנה האחרונה: הכדורגל העולמי הסתכל בחוסר נעימות ובמבוכה כיצד הכוכב המזדקן משווק לכל קבוצה באירופה שמשתתפת בליגת האלופות, ואף אחת לא עטה על המציאה. יונייטד הציעה לכסות שלושת רבעי מהשכר, רק שילך. שחקנים אחרים היו נעלבים. רונאלדו התעלם מהרעשים וראה הזדמנות עסקית. מה הוא וויין רוני שילך לאמן באמריקה או ילהג באולפן טלוויזיה? ילך לשחק גולף כמו גארת' בייל? זה העתיד של בני האנוש. אלו לא הווקטורים שהוא חי בהם, זה לא המסלול שהוא הולך בו. את המסלול הזה הוא טווה בכל מהלך ספורטיבי־עסקי שלו. אפשר לומר כמעט בוודאות שמסי חיקה את המהלך השיווקי הזה כמעט במדויק, רק בפלנטה אחרת.
אם תרצו, רונאלדו הוא סוג של פליט. ברח מהמוניטין שלו למקום אחר, רחוק. מקום שאיפשר לו להשהות את סוף הקריירה ולהרגיש צעיר. בגילו, הספרינטים של קיליאן אמבאפה גרמו לו להיראות לא טוב. גם מסי הבין את זה. הפרעוש צעיר יותר, והיה מבוקש יותר מרונאלדו, אבל המהלך של האחרון פתח לו את העיניים. המעבר של שניהם בשלהי הקריירה עבור כסף ושיווק הוא גם תמונת מצב ריאלית למצב הכדורגל כפי שהוגדר על ידי שני האייקונים הגדולים ביותר שלו בדור האחרון.
תרבות על שמו
לפני כחמש שנים רונאלדו הבקיע שני שערים מתוך השלישייה של ריאל לרשת של יובנטוס. זה היה המשחק שבו היה נדמה סופית שהזמן והגרביטציה הפסידו לפורטוגלי. אבל זמן וגרביטציה הם לוחמים לטווח ארוך. הזמן תפס את רונאלדו בשרוול, והוא עדיין מנסה להתנער מהאחיזה, אבל זה כבר לא נראה טבעי כל כך. הזמן בסוף הוכיח שגם כריסטיאנו הוא בן אנוש, הגרביטציה עשתה את מה שהיא עושה תמיד, מספרות באוויר וכאלה: היא השיבה אותו אל הקרקע.
סעודיה לא מציעה רק כסף גדול כדי לפתות אליה תחרויות ספורט בענפים שונים או לייבא אליה שחקנים שנמצאים בשיא הקריירה ומעדיפים אותה על אחת מחמש הליגות הגדולות באירופה, היא מציעה מבט אל העתיד, ומדובר בעתיד שרונאלדו עזר לבנות כבר במהלך הקריירה האירופית שלו.
רונאלדו, מסי וכוכבים אחרים הפכו את הכדורגל להרבה יותר מהענף התחרותי הכי פופולרי בעולם. הם הצליחו לבנות את דרכם כאייקונים של תרבות הצריכה. כחברה, וכצרכנים של משחקי כדורגל, מעט יותר אנשים צופים במשחקים במשך 90 דקות. בתוך שנתיים־שלוש, שידורי הכדורגל יסתכמו בחמש דקות של רגעי שיא בטוויטר או ביוטיוב. שם יהיה הרייטינג. מי שרוצה לשפוט כרגע את רונאלדו בפרמטרים של גולים, אסיסטים או תארים בסעודיה, יכול לעשות זאת. אבל הנתון הכי חשוב וקריטי נכון לעכשיו בקריירה של הפנומן הוא מספר העוקבים שלו באינסטגרם. שם העתיד. רונאלדו נמצא שם כבר שנים.
