כחודש לאחר שזכתה במדליית כסף אולימפית, ענבר לניר נצפתה אתמול (שבת) בכיכר החטופים, לובשת חולצה עם הכיתוב "תמיכה נפשית ראשונה" ומחלקת כוסות מים לעוברים ושבים. התיעוד של לניר, שהפך לוויראלי, פורסם ברשתות החברתיות על ידי תכלת ברסלר, חברתה של לניר וג'ודאית לשעבר בנבחרת ישראל (עד 2019), כדי למשוך אנשים להגיע למקום.
"תכלת מנהלת עמותה בשם 'תמיכה נפשית ראשונית', יש לה תואר ראשון בפסיכולוגיה מאוניברסיטת רייכמן. הם פועלים עוד לפני תחילת המלחמה ויש להם כמה מוקדים", שיתפה לניר. "הם נמצאים בכל מקום כדי לתת מענה רגשי או נפשי לכל מצוקה, לפני שהם מפנים לעזרה יותר מקצועית, כזו שצריך עבורה תהליך". לניר לא מסתירה שכבר הרבה זמן רצתה להביע תמיכה בחברתה ובפרויקט לה: "יש שם אנשי מקצוע, אני הייתי שם כדי להראות את הפנים שלי, להעלות את המורל ולתמוך".
על התגובות החמות שקיבלה לניר, שעכשיו הפכה להיות פנים מאוד מוכרות, אמרה: "זה יוצר השפעה חיובית. פגשתי שם משפחה של אחד החטופים, חיבקתי אותם והרגשתי שזה עשה להם ממש טוב. שמחתי שהייתי שם. אנשים נותנים חיבוק, אומרים 'תותחית, איזה כיף שאת פה'. זה מביא קצת אור חיובי לסיטואציה מאוד חשוכה. כולנו בזה. אם יש חשש שאתויג עם דעה פוליטית מסוימת? אני לא באה ממקום פוליטי, אלא כדי להעלות את המורל, לכאוב את כאבם של האנשים ביחד איתם. רציתי שאנשים יראו אותי וזה יעשה להם טוב".
"אני לא עושה את זה בשביל ההכרה, אלא כי פשוט אני מבינה שאני מייצגת משהו חיובי וטוב", המשיכה לניר. "אני מייצגת את המדינה דרך הספורט ומבינה שיש לי תפקיד חברתי חשוב. אנשים ברחוב מספרים שהם ראו את המשחקים האולימפיים וזאת הייתה עבורם נקודת אור בתוך החושך הזה. זו השליחות שלי עכשיו".
ברסלר, הייתה חברה בנבחרת הנשים כאמור עד לפני חמש שנים. התחרתה במשקל של עד 70 ק"ג, בלטה באליפויות ישראל ובסבבי הביניים. "אבל לא הייתי טובה כמו ענבר", היא אומרת בחיוך ומסבירה על העמותה, אותה הקימה עם פרופסור בעז בן דוד וד"ר אורטל שמעון רז: "המטרה העיקרית של העמותה היא לתמוך באנשים שנמצאים בתקופות לחץ ממושכות. יש לנו בערך 100 פסיכולוגים עם רישיון טיפולי והם נמצאים ברחוב, עם כיסאות פלסטיק ומציעים את העזרה המקצועית שלהם לאנשים אחרים. זה לא טיפול, אלא הצעת תמיכה. אנשים יכולים לבוא, לגשת, לדבר על מה שהם רוצים. המטרה היא לעזור להם להישמר ובמקביל להישאר בפעולה. במלחמה יצאנו לרחובות עם ההתחלה ושיתפנו פעולה עם חמ"ל האזרחים".
"אנשים שהגיעו לעזור לארוז אוכל, קיבלו במקביל הודעות נוראיות שאח שלהם, משפחה או חברים נפלו, והם נמצאים בתוך איזשהו האנגר וצריכים להתמודד עם הסיטואציה", מרחיבה ברסלר. "היום אנחנו נמצאים כדי לעזור לאנשים לא להיות פוסט טראומטיים בהמשך. רוב האנשים שניגשים אלינו לא ישבו עם פסיכולוג או קיבלו סיוע מהסוג הזה. ההגעה של ענבר? היא רצתה להראות סולידריות ולעשות משהו טוב בחזרה. המדליה האולימפית שלה עשתה טוב לכולם, והיא רצתה להשאיר משהו טוב הלאה. היא תמכה, חיבקה ונתנה תקווה, אור בתקופה אפלה. זה באמת היה כבוד שהיא הגיעה".
