ההחלטה להעיף את נבחרת רוסיה מהפלייאוף העלייה למונדיאל ואת קבוצותיה מהמפעלים האירופיים, והקריאה של הוועד האולימפי הבינלאומי להטיל חרם בינלאומי על כל הספורטאים הרוסים והנבחרות שמייצגות את המדינה – הן צעד מבורך. נראה שעולם הספורט מתאים את עצמו סוף-סוף לגודל האירוע; שנלקחת, סוף-סוף, אמירה מוסרית שאומרת שאומה שמתנהגת בצורה ברברית ומחללת את הריבונות של אומה אחרת - אין לה מקום במגרש המשחקים הספורטיבי הגלובלי. חומרת האקט מעידה על חומרת המקרה: לא הייתה כזו החלטה מאז ההחרמות ההדדיות באולימפיאדות של 1980 ו-1984.
אפילו עסקני ספורט בינלאומיים, כאלו שמנסים בכל כורחם להיות על הצד הקורקט של הפוליטקלי, לא יכלו להתאפק הפעם. הצעד הוא נכון והכרחי. ועדיין, אסור לטעות: מדובר בצעד ראשון, שייבחן בזכוכית מגדלת מוסרית. לא בגלל ההחלטה עצמה, אלא בגלל מי שקיבל אותה.
צריך לזכור: מקבלי ההחלטות – פיפ"א, הוועד האולימפי הבינלאומי - הם אותם גופים מושחתים שהעניקו לסין את הזכות לארח שתי אולימפיאדות ב-14 שנה ולרוסיה ולקטאר את אירוח המונדיאל. כלומר, הם העניקו למדינות האלו את הפלטפורמות הספורטיביות הכי גדולות בעולם, שאיפשרו להן לשווק את עצמן, לסמם את אזרחיהן ולהסתיר את העובדה שמדובר בארצות מושחתות, כובשות, מפירות זכויות אדם וחופש דיבור ועיתונות, ושמפלות אזרחים על רקע מיני, מגדרי ודתי. הפלישה של פוטין לאוקראינה ימים ספורים אחרי סיום אולימפיאדת החורף בסין מזכירה את הפלישה לחצי האי קרים ב-2014 אחרי אירוח אולימפיאדת החורף בסוצ'י.
הוועד האולימפי נתפס כחשוד לא רק בשל עברו, אלא גם כי ההחלטה נתפסת כמפלה. סין שולטת כבר שנים בעמים אחרים, ואף אחד לא נוגע בה. אולי כי זה רחוק מספיק. אוקראינים זה ממש פה. צריך לעשות עם זה משהו.
הצעדים הללו מזכירים קצת את אלו של גרמניה בשדה הפוליטי. גרמניה העדיפה עד עכשיו לספור את הכסף ולסתום את האף. עוד נראה מה יהיו צעדיה העתידיים. בעולם הספורט, לעומת זאת, ברור לחלוטין מה נדרש מהוועד האולימפי ומארגוני ספורט בינלאומיים כדי שנשתכנע שהם אכן רציניים בכוונתם לטהר את הספורט מזיהומי העולם.
הוועד האולימפי הסביר את החלטתו בכך שהוא רוצה "לשמור על היושרה של תחרויות הספורט הגלובליות". מדובר בביטוי שיש לצקת בו תוכן אמיתי: לא מספיקות החלטות כמו אלו שהתקבלו היום, שמגיעות כתגובה לאלימות מחרידה; הספורט זקוק גם לעונשים מקדימים, שיוכיחו רצינות והרתעה שאולי תגרום לדיקטטורים לחשוב פעמיים לפני שהם משגרים כוחות או סותמים פיות.
אם ארגוני הספורט הגדולים היו רוצים באמת לשחק בקלף המוסר, שיקראו לביטול המונדיאל בקטאר - עוד דיקטטורה נטולת כל זיקה לערכים כמו שוויון, זכויות אדם וחופש הדיבור, שלא לדבר על מאות הפועלים הזרים שנהרגו בבניית האצטדיונים לטורניר.
