"כשהלכנו לקהל הנתנייתי בטרנר וראיתי כמה הוא מאושר, היו לי דמעות בעיניים מרוב התרגשות. זה גם קצת החזיר אותי לתקופה שאני שיחקתי. הרגשתי את השמחה, החזרנו את הקהל למגרש. זה כאילו חיברת אותי, מישהו שהיה שחקן ולקח עם נתניה אליפויות, אחר כך כאוהד בקהל, והנה עכשיו אני כמאמן מחזיר את השמחה לקבוצה – זה עשה לי צמרמורת".
זה בני לם. ישיר, אמוציונלי, והכי נתנייתי שיש. הניצחון על הפועל באר־שבע, אבל יותר מכך הכדורגל המלהיב שהחזיר לקבוצת נעוריו, העלה לחלוחית בעיניו של המאמן בן ה־62. וכשאומרים הכי נתנייתי, זה אומר שהוא גם מכיר מקרוב את האמוציות שמעוררת היריבה אצל האוהדים שלו: "הגיעו כמעט 2,000 אוהדים שלנו, ורציתי שנשמח אותם. אני יודע כמה הם רצו לנצח את באר־שבע. אני יודע שיושב להם בראש זו הקבוצה שהורידה אותנו ליגה, ועכשיו קילקלנו להם את האליפות".
7 צפייה בגלריה
"גם כשאני שיחקתי והמאמנים אמרו עליי דברים טובים, זה עשה לי טוב". לם
(צילום: עוז מועלם)
לם גם הבין איך אנשים ראו אותו מבחוץ. "מאמן מיושן", "עבד רק בנוער", "בנוי על התלהבות" – אלו היו רק חלק מהטייטלים שהוצמדו לו. בגילו הוא כבר לא נעלב, אבל לא מסתיר שזה הפריע: "הרגשתי לא נוח עם האמירות האלה, אבל זה חלק מהחיים שלנו. אם מישהו מבין כדורגל, הוא יודע את המשחק. אי־אפשר להתבסס רק על התלהבות, אתה חייב להביא את החלק הטקטי".
איך הוא בא לביטוי?
"אתה יכול לראות את זה בצורה שנתניה משחקת, עם לחץ גבוה. ראית את זה בבאר־שבע, מול מכבי ת"א ובכלל. כולם רוצים לעשות לחץ גבוה, אבל לא כולם יודעים לעשות את זה. זו שיטה שדורשת הרבה תיאום והבנה. ראית שיובל אשכנזי לא בהרכב ואביב אברהם משחק באגף? אנשים הרימו גבה. אבל אני חתול רחוב, יש לי טביעת עין. ידעתי ש־60 אחוז מהגולים של באר־שבע זה בכדורים נייחים, אז הייתי צריך את הבלם החדש. צריך את עומרי גאנדלמן ובוריס אינו בקישור, שיוסיפו אגרסיביות, וזה עבד מצוין".
"יש כאלה שלא מחזיקים מזלאטנוביץ'. אני מאוד מחזיק ממנו. הוא חלוץ ברמה גבוהה וגם מתאים לשיטה שלי. הוא גם ייתן את הגולים שלו. יש לי סבלנות"
איזה חדר הלבשה מצאת כשהחלפת את ריימונד אטוולד?
"הקבוצה הייתה קצת כבויה. ניסיתי לעבוד עם שיחות אישיות, שיחות מוטיבציה, שיחות קבוצתיות, להרים את השחקנים ולתת להם הרגשה שיש פה קבוצה מצוינת. בהתחלה שיטת הלחץ עלתה לי בגולים בהתקפות מעבר, כי הייתה לי הגנה איטית, אבל היום יש לנתניה אחת ההגנות הטובות בליגה. לאט־לאט שיפרנו את הדברים והיום אני לא מתבייש להגיד – הקישור שלי לא פחות טוב משל מכבי חיפה. אנשים גיחכו כשאמרתי את זה, אבל זה לא היה בצחוק. כשאמרתי שאני בא לבאר־שבע לנצח אנשים צחקו, אבל אני מאוד מאמין בשחקנים שלי".
ואולי זה רק להכניס להם ביטחון?
"אם זה נותן להם ביטחון, אחלה. גם כשאני שיחקתי והמאמנים אמרו עליי דברים טובים, זה עשה לי טוב. כשמוטל'ה קרא לי פלאטיני ולעודד מכנס - רומניגה, זה עשה לי ממש טוב"
הזכרת את מכנס, מה עם החלוץ איגור זלאטנוביץ'? מתי הוא יכבוש?
"יש כאלה שלא מחזיקים מזלאטנוביץ'. אני מאוד מחזיק ממנו. הוא חלוץ ברמה גבוהה וגם מתאים לשיטה שלי. לוחץ ברמות־על, שומר על הכדור טוב, עושה סיבוב טוב, וגם ייתן את הגולים שלו. יש לי סבלנות".
"4 שעות אימון? זה לא נכון לשחקן הישראלי"
למה לדעתך אטוולד לא הצליח?
"באתי לראות את האימונים שלו. אהבתי לראות את העבודה שלו, הוא אחלה מאמן. אמרו לי שהוא עושה אימונים של שלוש־ארבע שעות. אני לא חושב שזה נכון לשחקן הישראלי. החוכמה היא להביא אותו רעב למשחק. הוא עשה אימונים ברמה גבוהה מאוד, עם משמעת חזקה. אני חיברתי את הקטע של אווירה, חיבוק, שיחה. נתתי חופש ביטוי לשחקנים".
"היום אני לא מתבייש להגיד - הקישור שלי לא פחות טוב משל מכבי חיפה. אנשים גיחכו כשאמרתי את זה, אבל זה לא היה בצחוק"
מה זה אומר?
"למשל אם אני נותן לפארפה גויאגון יד חופשית – קח, שחק, אל תפחד. גם אם איבדת כדור לא קרה כלום. תעשה את הדברים היפים, תעז. מה לעשות, אני לוקח את הכדורגל כשואו. ככה גדלתי. גם ההתבטאויות שלי בתקשורת זה חלק מהשואו. לא שאני בא בקטע שחצני, אבל אחרי המשחק מול מכבי חיפה רציתי להגיד בטלוויזיה משפט כמו 'באר־שבע, אנחנו מגיעים' - ופחדתי שיגידו מה אני משתחצן. בגדול אני מאמין שצריך לדבר יותר פתוח. כשחקן עשיתי את הדברים האלה. הייתי זורק בראיונות 'אנחנו באים לפרק אתכם'. לא פחדתי, זה מביא קהל. לא צריך להיות כל הזמן לחוצים, לפחד. שחקו, יש אווירה, שואו, תיהנו".
נותן חופש ומקל באימונים. יהיו שיגידו שזו השכונתיות הישראלית.
"כשמגיע מאמן מחו"ל כולם נותנים לו קרדיט. חבר'ה, עזבו אתכם. יש לנו מאמנים מצוינים בארץ. אני חלילה לא פוסל, היו פה זרים שעשו עבודה מצוינת, אבל מי שבאים מבחוץ מקבלים הרבה יותר קרדיט מהתקשורת. אנחנו אוהבים להגיד איזה תותחים הם, הפאסון שלהם, הדיבור שלהם, וואו. מאמנים ישראלים? ישר מפרקים ושמים על הגריל".
"לא נורמלי מה שרוני לוי עובר"
לא פשוט לקבל קבוצת בוגרים בגיל 62, אחרי קריירת נוער ארוכה.
"אף פעם לא רציתי לאמן בוגרים. הייתי כבר במקום טוב, מגדל דורות של שחקנים, עובד בנוער של מכבי חיפה, זה התאים לי. באו אליי הביתה אלמוג כהן והמנכ"ל ניב גולדשטיין, הפעילו עליי לחץ דרך המשפחה. ואמרתי לעצמי 'וואלה בני, זה המועדון שלך, בוא הביתה'. זה עובד יופי, אבל אני עם רגליים על הקרקע. יודע שדברים משתנים מהר מאוד וכדורגל זה מקצוע אכזר".
למה לא רצית לאמן בוגרים?
"כי ראיתי כמה מאמני בוגרים סובלים. מסתכל מהצד ואומר 'מסכנים, מקבלים התקפי לב, לא נהנים מהכדורגל. הפנים מתעקמות להם מהלחץ'".
תראה את רוני לוי, דפקת לו את מרוץ האליפות.
"אני מקווה שלא אני דפקתי. הוא במקום שני, אני מסתכל עליו, וזה לא נורמלי מה שהוא עובר".
יש דיבור שהבעלים אייל סגל רוצה לעזוב.
"אני באמת לא יודע מה קורה עם זה. מבין אותו, קשה להביא כל הזמן כסף מהבית. אין לו עזרה. הוא הדבר הכי גדול שקרה למכבי נתניה. אם לא אייל הקבוצה מתפרקת, יורדת לליגה ג'. והיום תראה איזה יופי. קבוצה מחוברת, חזקה, מנכ"ל מצוין, צוות מקצועי תענוג, שמבוסס כולו על כוחות נתנייתים. הכל מסודר ומתוכנן קדימה".
איך אלמוג כהן מתפקד כמנהל מקצועי?
"למעשה כבר חודשיים אלמוג בקטע הזה. שיתוף הפעולה מצוין. אני יכול להגיד לך שאם יהיה מצב שאלמוג ירצה שחקן ואני לא, זה לא יקרה. וגם להפך".
דאבל-פס מהיר
הליגה שאתה הכי אוהב?
"ליגה אנגלית. יש בה הרבה קצב, איכות, לחץ ואחד על אחד. הליגה שהכי כיף לראות".
השחקן הכי טוב בעולם?
"קיליאן אמבאפה".
מסי או רונאלדו?
"מסי. אוהב את רונאלדו אבל היופי והברק של מסי מנצח מבחינתי".
השחקן הכי טוב היום בליגה הישראלית?
"אני הולך על עומר אצילי".
ערן לוי או ערן זהבי?
"זהבי כיכב בנבחרת, בסין בהולנד, במכבי ת"א, בהפועל ת"א, הוא משהו מיוחד, מכונת שערים. ערן לוי, אי אפשר לקחת ממנו את הדברים היפים והטובים שעשה בנתניה".
מי תזכה באליפות?
"מכבי חיפה".
