לקראת סיום הריאיון עם יובל זוסמן שאלתי אותו, כמו שאני עושה בכל ריאיון עם שחקן, אם יש לו משהו שהוא רוצה להוסיף. הרוב אומרים בשלב הזה שלא, והשיחה מסתיימת. אבל לזוסמן היה חשוב לפנות להורים שלו – שאותם לא ראה כבר תקופה ארוכה, מאז שנחת בגרמניה והפך לשחקן אלבה ברלין (אמא שלו ביקרה למספר ימים בודדים) – באופן ישיר: "אני יודע שאבא שלי קורא כל מה שכתוב עליי, ובעיקר ריאיונות, אז אני רוצה להגיד לו, לאמא ובכלל לכל המשפחה, שאני כבר מחכה שיגיעו לכאן, אני מתגעגע אליהם ונתראה בקרוב".
הגארד-פורוורד הישראלי נמצא בחוויה חדשה בחיים, להיות שחקן זר בקבוצת יורוליג, וזה לא סיפור פשוט גם אם אתה משחק באחת הערים הגדולות באירופה. "הגעתי לבד, ומנהל הקבוצה, הג'נרל מנג'ר והסוכן שלי נדב מור אספו אותי מהשדה ישר לדירה ששכרו לי", הוא משחזר את רגעיו הראשונים בברלין. "באופן כללי מאוד כיף לי כאן, בטח בכדורסל, וגם אחרי שעות האימון והמשחקים, אבל יש רגעים שלא פשוט".
ספר על רגע אחד כזה.
"לא חוויתי איזה התקף חרדה או משהו כזה, אני גם לא יודע איך מרגיש לחטוף דבר כזה, אבל יום אחד ישנתי שנת צהריים והתעוררתי עם געגועים עזים למשפחה שלי. פשוט רציתי לראות אותם, לקבל איזשהו מגע מהם, התקשרתי אליהם ואמרתי להם את זה".
אם ביורוליג היה ברור שאלבה לא תהיה מאריות המפעל (מדורגת במקום ה-13 עם מאזן 5:3), מה שקורה לה עד כה בבונדסליגה מפתיע מאוד, בטח ביחס לעובדה שמדובר בקבוצת הכדורסל המצליחה ביותר בהיסטוריה של גרמניה (10 אליפויות). אחרי שבעה מחזורים אלבה מדורגת רק במקום ה-10 (מאזן 3:4). "הציפיות שלנו מעצמנו קצת יותר גבוהות ממה שקורה בפועל. פתחנו לא טוב בליגה, הפסדנו בכמה משחקים שהיינו צריכים לנצח, אבל זה קרה כי השחקנים החדשים לא הכירו את השיטה של המאמן ומה שמבקשים מהם לעשות. אנחנו משתפרים מאימון לאימון וממשחק למשחק", אומר זוסמן.
יש הרגשה של לחץ במועדון, כמו שיש בישראל?
"אנחנו לא בפתיחת עונה מזעזעת, אז לא. זאת רק תחילת הדרך. בסוף המשחקים החשובים הם לא עכשיו, אלא בפלייאוף ובסדרה על האליפות".
במכבי תל אביב, וזה לא סוד, זוסמן הרגיש שלא בא לידי ביטוי בצורה שרצה, בעיקר לא בהתקפה. אבל אם מישהו חשב שהעובדה שהגיע לקבוצת יורוליג קטנה יותר מהצהובים תשנה את מספריו, אז נכון לעכשיו זה לא בדיוק המצב. אחרי שישה משחקים בבונדסליגה הממוצע שלו עומד על 6.7 נקודות (28 אחוזים ל-3) ו-3.3 ריבאונדים ב-20.2 דקות. ביורוליג הוא קולע 6.6 נקודות ולוקח 2.1 ריבאונדים.
הישראלי בן ה-23, שחולק העונה חדר הלבשה עם תמיר בלאט שכיכב לצידו בעבר בנבחרת העתודה, לא מתרגש: "אני צריך להיות קצת יותר יציב, ואני יודע שעם עבודה קשה הכל יסתדר. השאיפות שלי מעצמי הן גבוהות יותר ממה שאני מראה כרגע בפועל. חזרו לאחרונה גם כמה שחקנים שהיו פצועים, אז באופן טבעי חלוקת הדקות מתפזרת בין יותר אנשים. בסוף אם אשחק טוב אקבל יותר דקות, זה פשוט מאוד ותלוי בי". אתמול זוסמן כבר הראה יכולת משופרת כשהיה מהמצטיינים בניצחון המרשים 72:92 על מיטלדוייטשר, כשקלע 15 נקודות, לקח 7 ריבאונדים ומסר 3 אסיסטים.
איך אתה משווה את התקופה שלך במכבי למה שקורה עכשיו באלבה?
"לפני הפציעות שחוויתי במכבי בעונה האחרונה שלי שם הייתי שחקן יורוליג לגיטימי. אולי לא אחד שקולע 10 נקודות למשחק, אבל כן תורם משמעותי, ובהגנה בנו עליי. לצערי היו לי כמה פציעות בעונה הקודמת, ואחרי כל פציעה אתה חוזר לאחור. אני שמח מאוד על המקום שאני נמצא בו, כי הכי רציתי להגיע לאלבה".
מה אתה יכול לספר על ההבדלים בין הליגה הישראלית לגרמנית?
"הכדורסל כאן שונה. לכל קבוצה סגנון משלה, וזה מצריך התאמות שונות. המשחק פה באופן כללי הרבה יותר מהיר וקצת פחות אתלטי מישראל. אצלנו הסגנון הוא ספרדי, בגלל המוצא של המאמן (ישראל גונסאלס, ב"ח). מה שמעניין בסגנון שלנו הוא שהמטרה היא לקלוע כמה שיותר מהר סל בהתקפה, בין אם זה אחרי שקיבלנו נקודות בצד השני, או בכלל. יש המון תנועה בהתקפה וזה מתאים לסגנון שלי".
ההגנה חזקה יותר מזו בישראל?
"מה שמייחד מאוד את הליגה כאן זה עבירות התוקף. שחקנים כל הזמן מתייצבים לעבירות תוקף, כמעט בכל מצב, ובגלל זה קשה לחדור עד הסוף לטבעת. אצלנו בקבוצה אנחנו עושים סטטיסטיקה אישית רק של זה, וכל שחקן שסוחט עבירת תוקף מקבל על זה חטיפה. זה מגניב ומיוחד".
כשהקפטן צועק בג'יבריש
באופן כללי הרוטינה והיחס למשחקים באלבה הרבה יותר רגוע מאשר במכבי. זוסמן נותן שתי אנקדוטות מצחיקות על מה עושים השחקנים רגע לפני שהם עולים לפרקט, ומספר על חוויה אישית שקרתה לו: "לפני משחק האימון הראשון אחד השחקנים שלנו, לואיס אולינדה, הרגיש שאני קצת ישנוני, אז הוא החליט לשאוג עליי ולהעיר אותי. לא הייתי מוכן לזה, ואפשר לראות בסרטון שפורסם שהייתי בהלם. אחר כך הבנתי שעושים את זה לפני כל משחק לשחקן שמרגישים שצריך להעיר אותו".
"יש עוד משהו נחמד שקורה ממש רגע לפני שיורדים לספסל לטקס הצגת השחקנים. הקפטן שלנו, לוק סיקמה, אוסף את כולם בעיגול קו העונשין וצועק לפעמים באנגלית ולפעמים בג'יבריש משפטים. זה מצחיק ובעיקר משחרר את כולם".
כאמור, זוסמן ובלאט משחקים יחד באלבה, והעובדה הזאת בסופו של דבר מסייעת לשניהם. "אנחנו מכירים מגיל 17, ומהרגע הראשון התחברנו", מספר זוסמן. "היינו באותו חדר במסעות של הנבחרות ורצינו תמיד לשחק יחד בקבוצה. זה לא קרה עד היום מכורח הנסיבות, ובמשחקים אחד נגד השני במכבי וירושלים היינו צוחקים על זה ברגעים המתים. בארוחות חג עכשיו בגרמניה אני מתארח אצל תמיר, שאמא שלו נמצאת איתו ולפעמים גם האחיות. אין גם הרבה זמן לבלות יחד כי יש הרבה אימונים ומשחקים, אבל אנחנו מאוד מחוברים".
לזוסמן יצא בארץ שם של תולעת ספרים, ואכן גם בגרמניה המצב לא השתנה. "בדיוק סיימתי עכשיו לקרוא ספר שנקרא 'מיינדפולנס למתחילים', ועכשיו אני קורא את 'כוחו של הרגע', שלא ממש אהבתי אבל החלטתי לתת לו עוד צ'אנס. אני גם מקשיב להרבה פודקאסטים".
אז זהו, אתה גר באחת הערים המגניבות באירופה וקורא ספרים בבית?
"בכללי אני לא אוהב לצאת הרבה, ועכשיו גם מתחיל החורף כאן ואמרו לי שזה כמו החורף ב'משחקי הכס'. אבל אני כן הולך הרבה לאכול במסעדות. יש המבורגרייה טובה ליד הבית שלי, וגם לא מעט מסעדות וייטנאמיות ואסייתיות שאני אוהב מאוד".
זה לא סוד שעבור הרבה שחקנים אלבה היא קרש קפיצה לקבוצות גדולות יותר. גם עבורך זה המצב?
"מבחינתי ליהנות מכל יום כמה שאני יכול, כי זאת סיטואציה שלא הרבה אנשים נמצאים בה – לשחק בקבוצת יורוליג בחו"ל. אני רוצה להשתפר וללמוד כל יום דברים חדשים. אם רק אחשוב כל הזמן על הצעד הבא זה יפגע בי. אף אחד לא יודע מה יקרה בעתיד. כרגע אני יכול לשלוט במצב שלי באלבה".
