פרידה מאביר: סר בן הלפגוט, אחד משני ניצולי שואה שהתחרו במשחקים האולימפיים, מת בגיל 93. סר הלפגוט שימש קפטן נבחרת הרמת המשקולות של בריטניה במשחקים האולימפיים במלבורן (1956) וברומא (1960), והוא התחרה בקטגוריית משקל קל וסיים במקומות 13 ו-18 (בהתאמה).
במסגרת משחקי בריטניה וחבר העמים בקרדיף (1958) זכה "האביר מבוכנוואלד" במדליית הארד, כמו גם בשלוש מדליות זהב במשחקי המכבייה בישראל.
הלפגוט נולד ב-22 בנובמבר 1929 בעיר הפולנית פיוטרקוב, שם אביו מוישה ניהל את טחנת הקמח המקומית. עם פרוץ המלחמה הוקם בעיר גטו שאליו נשלח יחד עם משפחתו.
המאבק להישאר בחיים היה בלתי אפשרי: הוא הצליח להשיג בגיל 12 עבודה יחד עם אביו ואחותו מאלה במפעל מחוץ לגטו, מה שעזר לו להתנייד באופן חופשי יחסית, בזמן שכמעט כל 24 אלף יהודי הגטו נשלחו להשמדה בטרבלינקה. לפני מספר שנים סיפר כי עוד לא התגבר על הפחד שלו מכלבים, מאחר שבגטו נהג להסתובב קצין נאצי בכיר שאילף את כלבו הענק לתקוף באכזריות את אברי המין של גברים ונערים.
ממחנה הריכוז לאגם ווינדרמיר
בן, אביו ואחותו הצליחו לעבור כמעט את כל המלחמה בגטו, עד שבאוגוסט 1944 הגברים הועברו למחנה הריכוז בוכנוואלד והאחות לרוונסברוק. הם היו השארים האחרונים של המשפחה שנקרעה באכזריות קודם לכן: האם שרה ואחות נוספת, לוציה, הסתתרו בגטו כדי להימנע מהגירוש, אך יצאו ממנו לאחר שהגרמנים הבטיחו כי מי שיעזוב את המחבוא יושאר בחיים. הן היו חלק מ-520 יהודים שנענו לקריאה. לאחר שנחשפו, כולם נלקחו מיידית ליער הסמוך ונורו למוות.
הוא היה נער בריא עם נטייה לספורט, כך שהצליח לשרוד בתנאים האיומים, אבל את אביו לא יכול היה להציל. בן הועבר בין מחנות שונים עד ששוחרר על-ידי חיילים רוסים, שלושה שבועות לאחר שהגיע לטרזינשטט - אך מוישה נורה ונהרג כאשר ניסה להימלט מצעדת המוות שיצאה מבוכנוואלד.
החלטה של ממשלת בריטניה להעניק אשרות כניסה למאות נערים ונערות ששרדו את מחנות הריכוז, הפכה לתפנית הגדולה בחייהם ובחייו של הלפגוט, שסיפורם המדהים חזר לאחרונה לתודעה בסרט "ילדי ווינדרמיר" שיצא ב-2020, ומתאר את קליטתם בקיץ 1945, בכפר ליד אגם ווינדרמיר שבצפון-מערב אנגליה.
הלפגוט הפך לכוכב בספורט הבריטי באופן כמעט מיידי. הוא התמכר להרמת משקולות, ומהגוף הצנום של הנער שיצא מבוכנוואלד נוצר ספורטאי שרירי שהוכתר כאלוף בריטניה.
הלפגוט, כאמור, היה אחד משני ספורטאים יהודים שהשתתפו באולימפיאדה לאחר ששרדו את השואה, יחד עם אלפרד נקאצ'ה, אלוף צרפת בשחייה ושחקן פולו מים. נקאצ'ה, שמת ב-1983, התחרה בשחייה באולימפיאדת ברלין 1936 ובלונדון 1948.
מחוץ לעולם הספורט, התחתן סר הפלגוט עם ארזה, להם נולדו שלושה בנים ונכדים רבים. בתואר האבירות זכה הספורטאי האגדי בטקס לכבוד יום ההולדת של המלכה אליזבת בשנת 2018. הוא הקדיש חלק ניכר בחייו לקידום ועיסוק בחינוך למאורעות השואה וכיהן כנשיא קרן יום השואה וחבר בוועדת השואה שהקים ראש הממשלה לשעבר דיוויד קמרון.
"למרות כל מה שעבר, בן לימד את כולנו על חוסן, סובלנות והחשיבות המכרעת של חינוך הדורות הבאים", ספדה לו קרן פולוק, מנכ"לית הקרן לחינוך השואה בבריטניה.
