בוסטון אמנם לא מביסה בהפרשים עצומים (פשוט כי חבל על האנרגיה, זו שאבדה יחד עם 30 נקודות הפרש מול אטלנטה), אבל ממשיכה לנצח ובדרך הבטוחה להתחרות בשיאים העונתיים של עצמה. העומס אדיר, לאחרונה היא שיחקה בעצמה 5 משחקים בשבוע אחד, בלי מנוחה של יותר מ-24 שעות (כולל מסע משחקי חוץ, כלומר בלילה אחרי המשחק צריך לטוס לעיר אחרת), וניצחה בכולם. איך הסלטיקס עושים זאת? בכל יום נתון, כל מי שצריך או רוצה מקבל מנוחה, כי לבוסטון יש השנה סגל עמוק במיוחד.
בצבע, יש לסלטיקס 2 מגדלורים בגובה 2.18 מ', פורזינגיס ולוק קורנט, שלאחרונה משחק את הכדורסל הטוב בחייו. אמנם אף אחד מהם לא בנוי לעצור לבד את אמביד או יוקיץ', אבל הורפורד דווקא כן. הוא מהשומרים היחידים שמסוגלים להאט את מצטייני הצבע והליגה כולה בשנים האחרונות, גם (את) יאניס, אגב. לא ברור אם אמביד יחזור ואם יש לו סיכויים לעבור את מילווקי בדרך למפגש עם הסלטיקס, אבל את יוקיץ' הם בהחלט יצטרכו לעצור, לפחות חלקית.
הבעיה שהדאיגה את כל מי שראה התמודדויות מול דנבר או פילדלפיה, היא שהורפורד כבר בן 38 ויתקשה לספק דקות ארוכות. בשביל זה בדיוק יש לסלטיקס הנהלה חדשה והם אכן הביאו את קסבייר טילמן בטרייד דדליין האחרון. טילמן הוא "תואם הורפורד" המושלם, ובן 25. גם אם צריך עוד ללטש (מעט) את היהלום הגולמי הזה, נא לא לשכוח שהוא כרגע רק המחליף של המחליף. אחרי עונה מתסכלת בממפיס, הוא הגיע שבור (גם פיזית) כי מלכתחילה הוא לא היה בנוי לקחת קבוצה שלמה על הגב ובלי עזרה, אבל הוא בהחלט ניסה וזה אומר שיש לו כבר את האופי הנכון. ולאחרונה טילמן אף נראה מחייך ונהנה מהמשחק. מזכיר משהו למישהו? גם ווייט ופורזינגיס נזכרו כמה כיף לשחק כדורסל מאז שהגיעו.
ומה אם גם זה לא יספיק? שמא נתנחם בנחמיה (נמיאש קטה, 2.14 מ'), שווה בגובה לאמביד, אתלטי וחזק פיזית, אבל ברבע שני-שלישי במשחק גמר שני או שלישי, מישהו יספור את הפאולים שלו? רק יוקיץ', בלילה שלפני המשחק הבא, כשהוא ינסה להירדם ולא ימצא תנוחה לא כואבת. אז ספרנו כ-5 שחקני צבע, נא לזכור ש-3 מהם קלעי שלשות לא רעים בכלל.
ומה יש לבוסטון למכור בזריקות מרחוק? את קלעי השלשות החם ביותר בליגה כרגע, סאם האוזר, שלאחרונה כבר תרם 7 מ-8 ו-10 מ-13 לשלוש. לדעתי האוזר צריך להיות מדורג גבוה בקטגוריית השחקן המשתפר של העונה. כלומר, אם מישהו חשב שכל מה שצריך בשביל לנצח בבוסטון זה לעצור את שני הכוכבים, שיחשוב עוד פעם. שלושה פורוורדים, כ"א מהם מציב אתגרים משלו בפני היריב, ברובם בלתי פתירים. לטייטום מגוון תנועות, יכולת להפעיל את שאר השחקנים, חדירה עם כח וצליפה מכל טווח. לבראון פייד אוויי ג'אמפ קרוב לשלמות, ושניהם יכולים לחדור ולקלוע עם שתי הידיים, משני הצדדים.
בוסטון עובדים על תנועה בלתי פוסקת עם ובלי כדור, דומים בכך לדנבר של השנתיים האחרונות ולא דומים לשום דבר אחר שראיתם לאחרונה, אלא שאצל דנבר זה תלוי בעיקר בחמישייה הפותחת. לבוסטון יש אפשרות לעבור בין שתי חמישיות בלי להוריד קצב וניצנים מבטיחים בחמישייה השלישית.
מתחילת העונה אני מתלונן ששלושת הגארדים, ווייט, ג'רו ופייטון (פריצ'ארד) לא מספיקים, ואם מי מהם ייפצע חלילה, תהיה לבוסטון בעיה בקו האחורי. אז הם הביאו את ג'יידן ספרינגר בטרייד דדליין. הוא גארד חזק ואתלטי, שומר מצוין, אמנם לא מהווה "כוח אש תלולת מסלול" אבל דווקא מזה לא חסר שם, בבוסטון. אם הוא ישמור כמה דקות וייתן פאולים , זה אולי ימנע מהגארדים היותר משמעותיים מלהקלע לבעיית עבירות, נניח נגד ג'מאל מארי או טייריס מקסי. גם "קמבה ווקר של פורטלנד" (דמיאן לילארד) ראוי לכך שיהיה לבוסטון מישהו לבזבז עליו פאולים.
עוד נתון מרשים מאוד: במשחק נגד הוויזארדס שותפו 11 שחקנים, לא כולל פורזינגיס, ווייט ובראון (שנחו). 9 מהם ניסו לזרוק ל3. בריסט (בחמישייה!) טילמן וספרינגר (מהספסל) אמנם לא פגעו (0 מ-8 במצטבר), ועדיין בוסטון הייתה עם 48% מטווח ה-3. שני "הסרבנים" שלא ניסו לזרוק מעבר לקשת היו קורנט וקטה, המחליפים בצבע, ושניהם שיחקו סה"כ 28 דקות. כלומר, במשך 28 דקות היו לבוסטון "רק" 4 שאיימו מהקשת ובמשך שאר 20 הדקות, כולם. וזאת כאמור בלי 3 משחקני החמישייה שלהם, כולם צלפי 3 מהטובים, כ"א בהתאם לציפיות מתפקידו. גארד, פורוורד וסנטר.
מעט נתונים סטטיסטיים נכון לתחילת השבוע: מקום ראשון בשלשות (שנכנסו), ניסיונות ל-3 ואחוזים מ-3, מקום 3 באחוזים ל-2 נק' וכמובן ראשונים ב-EFG%=57.8%, מדד יעילות אחוזים מהשדה. הסלטיקס היו עד לא מזמן במקום 1 בריב' הגנה ובריב' כללי, אבל ירדו למקום שני בריב' כללי, כנגזרת של הדיוק בהתקפה, כלומר מיעוט הזדמנויות לריב' בצד אחד של המשחק, כלומר, כמו תמיד אין טוב בלי רע, אבל אי אפשר להצטיין בקטגוריות מקוטבות. שילוב קטלני של מקום שני בחסימות ומקום ראשון (הכי פחות) בחסימות יריב על שחקנים שלהם, מקום שני באחוזים (נמוכים) מהשדה של היריבות, מקום שלישי באחוזי יריב ל-3 ורביעי באחוזי יריב ל-2. ניתן לשיפור = מקום שני באיבודי כדור (855 כל העונה, כלומר כמעט הכי מעט וזה מצוין), אבל רק מקום אחרון בכפיית איבודים על היריב (845), ובהתאמה מקום 28 בחטיפות (469) מול מקום 2 בחטיפות של היריב (443).
בהיבטים השפיטים של המשחק, ובפרט חטיפות, איבודי כדור ושריקות לעבירות, לא הכל שחור, אבל מלכתחילה אף אחד לא יכול לצפות שכולם יהיו תמיד לטובתו. בהחלט יש תמיכה קלה בסטטיסטיקה לטענות של כוכבי בוסטון (ובפרט טייטום) שהם לא מקבלים הגנה "כמקובל" משופטי המשחק. כלומר, אם בוסטון מנצחת, זה לא בזכות אלא למרות השיפוט. עם זאת, ראוי לציון שלמשל סקוט פוסטר, שופט בכיר שסופג המון טענות, עשה מאמצים להשתפר ולאחרונה אף מתקן טעויות מגוחכות של חבריו לצוות השיפוט.
סיכום: בוסטון מעודדת גם שחקנים מקצה הרוטציה לזרוק שלשות ולא נבהלת מההחטאות שלהם. יש להניח שהם יחזירו על האמון הזה בביטחון עצמי עצום ולא ממש צפוי במאני טיים המתקרב. פורזינגיס אמנם לא מתאים לשמור ב-1 על 1 על סנטרים בעלי מאסה גבוהה משלו, אבל יעשה בהם שמות כשמישהו אחר ישים עליהם גוף, ובוסטון דאגה שיהיה מי שיוכל. הם השלימו את מצבת הגארדים (אגב, גם בראון יכול לשחק כשוטינג גארד, אם וכאשר יצטרכו חמישייה גבוהה במיוחד או בשעת מחסור), יש להם לפחות 3-2 בכל רגע נתון שבלתי אפשרי לעצור באחד על אחד (ווייט, טייטום ובראון) וכל מי שישאירו פתוח "יעניש" מהקשת באחוזים מטורפים.
מישהו מוכן להמר נגדם על אליפות מתקרבת ועליונות לפחות עד סוף העשור הנוכחי?
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
