לעולם ייזכר ג'ים תורפ, אתלט אמריקני ממוצא אינדיאני, כאיש שהצליח לשלב בו זמנית את מקצועות הקפיצה לגובה והמרחק, הנוגדים במרכיביהם, באולימפיאדה אחת. בשטוקהולם 1912 סיים שביעי בקפיצה לרוחק עם 6.89 מטר, כאשר רק שלושה העפילו, כמקובל אז, לגמר, ודורג ורביעי בגובה (1.87 מ'). עיקר התהילה שלו הייתה בניצחונותיו בקרב 5 ובקרב 10, שני המקצועות המפרכים באתלטיקה.
אנחנו מספרים כאן את סיפורו של תורפ רק מכיוון שהנושא שלנו הוא ג'אוון הריסון. האיש הראשון מאז תורפ, 109 שנים אחריו, שישלב באולימפיאדה הקרובה את שני המקצועות. הריסון בן ה-22, עם פרץ אדיר של כישרון ודינמיות, לא ירשה לעצמו לעזוב את טוקיו בלי פודיום, אלא אם תהיה תקלה.
על אף ששמותיהם נאמרים באותו הקשר, יש הבדל עצום בבנק המטרות של השניים. תורפ השתתף באולימפיאדה די חובבנית, בעוד הריסון הוא מקצוען שבא לזכות במדליות. אם יזכה באחת משתי מדליות הזהב, או בשתיהן יחד (לפי התחזיות מדובר בתסריט ריאלי), זה יהיה אחד הסיפורים הכי גדולים באולימפיאדה.
"הריסון פנומן"
ב-2018 ייצג הריסון את ארצות הברית באליפות העולם עד גיל 20 בפינלנד. הוא חלק דירה עם ארמנדס דופלנטיס, שיאן העולם הנוכחי בקפיצה במוט, מיידה הפטיש הבריטי ג'ק מוריס, ורץ ה-110 מ' משוכות מג'מייקה דמיון תומאס. כל השותפים לדירה זכו בזהב, למעט הריסון שהסתפק בארד עם 2.23 מ'. דופלנטיס, הבולט מבין הארבעה, לא התרגש ממה שהוגדר "כישלון" אצל הריסון. "אני חושב שהריסון פנומן שעוד יימצא את הדרך להוכיח זאת", אמר.
ב-2019, בהיותו בן 20, השתתף הריסון באליפות המכללות. הוא ניצח עם 8.20 מ' ברוחק ו-2.27 מ' בגובה, לאחר שבמכללת לואיזיאנה בה למד זיהו את הפוטנציאל שלו בשני המקצועות. בכך הפך לאלוף הראשון במכללות בגובה ובמרחק.
אחרי שנת הקורונה, שעברה גם אצלו בדשדוש, הוא חזר השנה חזק, מלוטש ובידיעה ברורה מה היעד שלו. באליפות ארקנסו שיפר הריסון את שיאיו האישי בקפיצה לגובה ל-2.30 מ' ו-8.45 מ' ברוחק. לא רק שכבש בפעם השנייה את המקצועות המנוגדים, אלא הפך לאדם הראשון בעולם שקפץ 2.30 מ' לגובה ויותר מ-8.40 מ'ברוחק בתחרות אחת וביום אחד. המטרה אז עדיין לא הושגה: הוא עדיין היה צריך לזכות בכרטיס לטוקיו בשני המקצועות.
ואכן, ביום האחרון של אליפות ארה"ב בחודש שעבר, הריסון השיג את שני הכרטיסים תוך שעתיים. הוא ניתר ל-2.33 מ', שלושה ס"מ פחות מהשיא האישי שקבע מספר ימים קודם, ורשם 8.47 בקפיצה לרוחק. זו התוצאה השנייה בדירוג העולמי ל-2021 אחרי מילטיאדיס טנטוגלו היווני (8.60 מ').
בניגוד לאליפות ארה"ב והמכללות, הלו"ז המקורי של טוקיו 2021 מבשר לו על הקלה מכיוון שהתחרויות יתפרשו על פני ארבעה ימים ויאפשרו לו מנוחה קלה בין המקצועות. בכל מקרה, להריסון יש את כל התכונות לשאת בעומס. גובהו 1.96 מ' על 75 ק"ג, מבנה מצוין לקופץ רוחק, מצד שני לא הכי אידיאלי לקופץ לגובה.
היורש
הריסון, שסימן ההיכר במראהו הוא הרסטות בשיערו והמחרוזות על צווארו, נולד באלבמה. בן לזוג אתלטים שציפו ליורש בענף. האם, ג'ורג'יה, רצת משוכות מצטיינת, אף נכנסה להיכל התהילה של אלבמה. אביו, דנייס בלייק היה חבר בנבחרת השליחים שליחים של ג'מייקה ב-400X4 שליחים שזכה בארד אולימפי.
רוגל נחום, אחד האתלטים הגדולים של ישראל בכל הזמנים ששילב גובה ומרחק (לאו דווקא בתחרות אחת, 2.18 מ' ו-7.96 מ' בהתאמה), לא רואה סיבה מדוע אי אפשר לשלב את הקומבינציה הזו. לראייה, הוא עצמו אף הוסיף מקצוע שלישי, קפיצה משולשת (פעמיים 17.20 מ' ו-17.31 עם רוח קלה מעלה למותר). בעניין הנתון הזה, השבוע פורסם כי לפי מקבצי שלוש הקפיצות, רוגל מדורג 16 בעולם. מייק פאוול, שיאן העולם בקפיצה לרוחק (8.95 מ') מדורג למשל שמיני.
"בשני המקצועות של הריסון, גובה ורוחק, צריך להיות מהיר ועם כוח מתפרץ", אומר נחום. "ההבדל הוא שברוחק אתה מנסה לנצל את כל המהירות כדי לייצר קפיצה, בזמן שבגובה חייבים לעצור ולבנות את המהירות הדרושה כדי להתאים אותה למקום הקפיצה שלך. ישנם לא מעט קופצים שיכולים לבצע טוב את שני המקצועות, אבל היינו צריכים לחכות להריסון כדי שיקפוץ את הגובה והמרחק באותה דרגת חשיבות ופוקוס".
מתברר כי כבר היו דברים מעולם, אבל לא בעוצמה של הריסון. הנרי לאוטרבך המזרח גרמני היה בעל שיאים אישיים של 2.30 מ' ו-8.35 מ' במרחק. באולימפיאדת מוסקבה הוא סיים רביעי בגובה, ושנתיים לאחר מכן זכה באליפות אירופה באולם באתונה. פיל שיניק האמריקאי קבע שיא עולם ב-1963 בקפיצה לרוחק עם 8.33 מ', כשבגובה היה מדורג 30 בעולם עם 2.12 מ'. מסיבות שונות שיא העולם של שיניק אושר רק השנה. הכבוד ניתן לו בחודש שעבר בטקס במהלך המבחנים האמריקניים כשמייק פאוול, השיאן הנוכחי, העניק לו תעודה שמאשרת את השיא.
אפילו ישראל שלחה מתמודדת בשני המקצועות לאולימפיאדת הלסינקי 1952, הייתה זאת הקופצת תמר מטל-שומכר. בגובה לא היה מקצה מוקדמות, לכן החלה את דרכה בגמר וסיימה במקום ה-17 והאחרון עם 1.40 מ'. לא נורא, בהתחשב שהזוכה במדליית הזהב קפצה ל-1.67 מ'. במרחק מטל-שומכר רשמה 5.16 מ', שהספיק לה למקום ה-29 מתוך 33 משתתפות.
דופלנטיס חושב שהריסון יכול לעשות הכל: "יש לו את הביטחון לבצע את שני המקצועות באותו זמן. לכאורה, שני מקצועות מאוד דומים. מצד שני, אנשים לא יכולים להבין עד כמה קשים הדברים שהוא עושה. לקפוץ לגובה ואחר כך לעבור לרוחק, עם כל שינויי הקצב ותכנון הריצה, זה בלתי רגיל".
ואיך מגדיר הריסון את עצמו? "אני רואה עצמי כקופץ לגובה, שהחליט שהשנה הוא הוא עושה גם קפיצה לרוחק". האם יש בכך איתות לשינוי בקריירה? נחכה ונראה. קודם נצפה באולימפיאדת טוקיו.
• תודה גדולה ליורם אהרוני, אחראי אתר המומחים במכללה האקדמית בווינגייט.
