בני יהודה תארח מחר בבלומפילד את הפועל רעננה לקרב שאם תפסיד גם בו, היא עלולה להסתבך בסכנת ירידת לליגה א'. בקבוצה שירדה בקיץ האחרון ללאומית התגאו בכך שהעמידו את התקציב הגבוה ביותר אי-פעם בליגת המשנה, כדי לשוב במהרה לליגה הבכירה. היום היא נראית קרובה יותר לליגה השלישית.
הדרך לליגה השנייה הייתה רצופה טעויות ניהוליות. החל מפיטורי אלישע לוי שטען להתערבות מקצועית, דרך ההרפתקה המביכה עם ניר ברקוביץ' ועד הניסיון לרוץ עם המנכ"ל כפיר אדרי ומאמן השוערים יעקב אסייג על הקווים – כל אלה הובילו בסופו של דבר להתמוטטות. יוסי אבוקסיס, שהגיע כדי להציל את הקבוצה, קרס יחד איתה.
הבעלים ברק אברמוב המשיך להעסיק את המאמן היקר בתולדות הליגה השנייה (שכר של 70 אלף שקל נטו בחודש), אבל הסגל שנבנה לא מספק את הסחורה. אחרי 24 מחזורים מדורגת הקבוצה מהליגה השנייה רק במקום העשירי בטבלה, עם יותר הפסדים (9) מניצחונות (8). לצד היכולת החלשה מגיעים דיווחים על אנרגיה שלילית בחדר ההלבשה, יחסים עכורים בין שחקנים וחילוקי דעות בתוך ההנהלה.
היחסים החבריים עם אברמוב גרמו לאבוקסיס לחשוב שיעביר במחיצתו את עונת שיקום הקריירה, בדרך חזרה לקדמת הבמה. רק שההתפטרות מהפועל באר־שבע התבררה כטעות ענקית. מי שהיה לא מזמן מועמד לאימון הנבחרת הוביל את בני־יהודה לשפל חסר תקדים. הוא עזב עם זנב מקופל בין הרגליים לבית"ר ירושלים (על חשבון בני יהודה שמשלמת את שכרו).
השחקנים נגד המאמן
בחירת הסגל של אבוקסיס ללאומית הייתה שגויה. יותר מדי שחקנים שהיו חלק מירידת הליגה (כמו דן מורי, אלמוג בוזגלו, תאמבי סגס, עמית זנטי, אבישי כהן ואמיר רוסתום) נשארו, בין היתר בשל השכר הגבוה שהחזיקו במועדון ואשר גרם לקבוצות אחרות לא להתקרב אליהם. שחקנים אחרים שאבוקסיס בחר - אלירן עטר, השוער רן קדוש, רועי פדידה, אור זהבי, ולאחר מכן גם בן רייכרט שהצטרף למועדון בחלון ההעברות בינואר – התבררו כהימור כושל.
לצד "איבוד חדר ההלבשה", המאמן איבד גם את אמון ההנהלה, שם טענו בין השאר כי הוא מבסס החלטות מקצועיות על אמונות טפלות, קובע אימונים על פי הלו"ז האישי שלו, ושהיה חשדן יתר על המידה בבחירת זרים. זו הסיבה שהובילה לכך שעד חלון ההעברות האחרון, בני־יהודה הייתה הקבוצה היחידה בשתי הליגות הבכירות ללא שחקן זר בסגל. ההפסד בגביע להפועל חיפה (1:0 במשחק הראשון בשלב רבע הגמר) היה הקש האחרון שהוביל לפרידה.
אחרי שבני יהודה ירדה ליגה, אברמוב טען כי הסיבה העיקרית לכישלון הקבוצה הייתה חדר הלבשה מפולג. למרות זאת, כאמור, חלק ניכר מהשחקנים נשאר. בניגוד לקבוצות כמו מכבי פ"ת, הפועל ת"א או מכבי נתניה, שחוו ירידה וידעו להיבנות מחדש, מקבלי ההחלטות בשכונה דרכו במקום.
לא רק שהחוזים השמנים של השחקנים גרמו להשארתם, אלא גם הציתו קרבות אגו. במועדון היו משוכנעים כי החזרה של עטר תסחף את השחקנים והאוהדים, אך קיבלו גרסה אפורה שלו. החלוץ כבש אמנם עשרה שערי ליגה אבל לא הצליח להוביל את חבריו (גם לא בוזגלו שכבש חמישה). במשחק הגביע נגד הפועל חיפה החליט אבוקסיס להוריד את עטר לספסל במחצית, מה שסימן דווקא את סוף דרכו של המאמן. לטענת גורמים בבני יהודה, מרבית השחקנים לא רצו שימשיך.
בשלב מוקדם יותר של העונה, כשגורמים במועדון ניסו להסביר לבעלים כי מוטב לפטר את אבוקסיס, הוא סירב לשמוע על כך. בסופו של דבר הוא התעשת, בעיקר אחרי שהבין את הלך הרוחות בחדר ההלבשה.
האוהדים נגד הבעלים
אברמוב יסיים ככל הנראה את דרכו בבני יהודה בסיום העונה, אלא אם תהיה התפתחות דרמטית. כבר בעונה שעברה הפגינו האוהדים תחת ביתו, אלא שגם מינוי אבוקסיס ותקציב לשכר שחקנים בסך 9.5 מיליון שקל לא שינו את האנרגיות השליליות.
גם ההחלטה שלו לצרף את יצחק אספה, שהשתחרר מהכלא בעקבות פרשת ההפקרה של הנער ארי נשר ז"ל, עוררה סערה. ואז הגיע גם המינוי של ניסו אביטן, שהספיק להפסיד פעמיים. אביטן נראה אולי כבחירה נכונה, בעיקר לאור העלייה עם חדרה, אבל בתחנותיו האחרונות - הפועל ת"א, רעננה וסכנין - הוא קרס.
בעשור האחרון קבוצות דומיננטיות שירדו ללאומית חזרו בדרך כלל במהירות לליגת העל. גם בני יהודה ירדה וחזרה בשנים האחרונות, אך הפעם הבעיה נראית קשה במיוחד. גם אם תישאר בלאומית, ייתכן כי זה יהיה ללא אברמוב שמשקיע הרבה כסף וזמן במועדון, ושום מושיע לא נראה באופק.
