חיכיתם בסבלנות? מחר (שישי לפנות בוקר) זה מגיע. עבור אוהדי ספורט רבים האולימפיאדה מתחילה באמת רק כאשר תחרויות האתלטיקה יוצאות לדרך. מלכת הספורט סיפקה לאורך השנים את הרגעים המרתקים ביותר והזכורים ביותר וכך אמור להיות גם הפעם.
נכון, אוסיין בולט כבר מזמן לא משתתף, אבל יורשיו בריצות הקצרות יסתערו על התארים, וגם במקצועות האחרים לא יחסרו דרמות. אז מי הם המועמדים בריצות הארוכות והקצרות ובתחרויות הקפיצות השונות? קבלו את הסקירה המלאה לגמרים שאסור לפספס.
100 מטר גברים
הגמר: ראשון, 1.8, 15.50
תוצאות השנה: טרייבון ברומל (ארה"ב) 9.77 שניות, אקאני סימבינה (דרום אפריקה) 9.84 שניות, מרווין ברייסי ורוני בקר (ארה"ב) 9.85 שניות.
כרגיל, מדובר בקרב על ההגדרה היוקרתית "האדם המהיר ביותר על כדור הארץ". שלא כרגיל, זו הפעם הראשונה מאז אולימפיאדת אתונה 2004, שאוסיין בולט לא משתתף אחרי פרישתו. האם מישהו מתקרב לרמתו של האתלט הגדול ביותר של הדור הקודם ואחד הטובים בהיסטוריה בכלל?
תחילה היה דומה שטרייבון ברומל, שסיים את גמר ה-100 מטר בריו 2016 על כיסא גלגלים בעקבות פציעתו וחזר אחרי חמש שנים כמו חדש, יהיה האיש. ברומל, שיאן העולם לנוער עד גיל 20, 9.97 שניות, כבר בן 25, ועם תוצאות להתפאר בהן: 9.77 שניות, תוצאת העונה ו-9.80 שניות במבחני ארה"ב, נכנס בדיוק למשבצת של בולט.
הבעיה: בשתי התחרויות שלו באירופה כהכנה לאולימפיאדה ברומל גמגם עם 10.01 שניות ו-9.98 שניות, מה שהוביל לשאלה אם פציעתו לגמרי מאחוריו או, לחלופין, הוא עדיין סובל ממנה ועלול להפוך לפגיע. בריצה הזו לא ישתתף אלוף העולם, ומי שנחשב כמועמד משמעותי לנצח, האמריקאי כריסטיאן קולמן שהורחק לשנתיים בגלל אי-התייצבות לשלוש בדיקות פתע.
רוני בקר ומרווין ברייסי מארה"ב הם המעומדים האלטרנטיביים, וגם הדרום-אפריקאי אקאני סימבינה די יציב. למרות ההופעה הלא-משכנעת של ברומל באירופה, צריך עדיין לתת לו את הקרדיט של פתיחת העונה הנהדרת. חזרה לכושר תעלה אותו על הפודיום ותעניק סיפור היסטורי מרגש. לראשונה מאז אתונה 2004, לא אמור ג'מייקני להיות בעניינים בריצה המסקרנת מכולן.
במרחק הכפול, 200 מטר, תבלוט השתתפותו של נער בן 17.5 שיעורר סקרנות רבה. אריון נייטון, שהספיק להיות הראשון לגעת באחד משיאי בולט: שיא העולם לנוער עד גיל 20 (שיפר אותו מ-19.93 שניות של בולט לעומת ה-19.85 החדש שלו), חולם באופן ריאלי על עמידה סנסציונית על הפודיום.
400 מטר משוכות, גברים
הגמר: יום שני, 2.8, 06:20
תוצאות השנה: קרסטן ורהולם (נורבגיה), 46.70 שניות, ראי בנג'מין (ארה"ב) 46.83 ש', אליסון דוס-סנטוס (ברזיל) 47.34 ש'.
29 שנים, מאז אולימפיאדת ברצלונה 1992, ניסו רצי ה-400 מטר משוכות להתמודד עם שיא העולם של האמריקאי קווין יאנג, 46.78 שניות. בשנים האחרונות כמה מהם התקדמו לכיוון המטרה והעונה, סוף-סוף, זה קרה. הקרחון הלוהט הנורווגי קרסטן ורהולם לקח מיאנג את השיא, ורשם את שמו בטבלה הכי מכובדת של שיאני העולם עם תוצאה של 46.70 שניות. שיפור של 8 מאיות ב-29 שנה.
מי שרואה או ראה את האנרגיות המטורפות של ורהולם, בנוסף לאיכויות הטכניקה ודינמיות הריצה, יכול אולי להתרשם כי המדרגה הכי גבוהה בפודיום תהיה לבטח שלו. אך לא כך: האמריקאי המצוין והרב-גוני ראיי בג'מין (24) מכוון את עצמו להיות אלטרנטיבה ראויה. ורהולם לא נוצח מזה שנתיים והפעם האחרונה שבה השניים נפגשו במסלול הייתה בדוחא. ורהולם ניצח עם 47.42 שניות ובנג'מין קבע 47.66.
הברזילאי בן ה-20, הכישרון הגדול אליסון דוס-סנטוס המתקדם בצעדי הענק ואשר קבע השנה 47.34 שניות, יסיים כנראה שלישי. כדאי לקחת בחשבון גם את הקטארי אבדרמן סמבה שירד לפני 3 שנים מה-47 שניות, 46.98, זכה בארד בדוחא ומתאושש מפציעה שהעיקה עליו בשנים האחרונות.
5,000 מטר גברים
הגמר: שישי, 6.8 , 15.00.
תוצאות השנה: יקוב אינגבריגטסן (נורבגיה) 12:48.45 דקות, אחמד מוחמד (קנדה) 12:50.12 דקות, מוחמד קטיר (ספרד) 12:50.79 דקות.
לא ייאמן, אבל הרץ המהיר ל-5,000 מטר השנה עד כה הוא אירופאי. זהו יקוב אינגבריגטסן, שבעוד חודשיים יחגוג יום הולדת 22. יקוב התבגר מאז הוכתר כאלוף אירופה ב-1,500 ו-5,000 מטר בברלין 2018, הבשיל, וכבר עשה סטאז' על חשבון האפריקאים כשהשאיר אות כולם מאחור בתחרות ליגת היהלום בפירנצה, עם תוצאת השנה וכמובן שיא אירופי.
לא שאינגבריגטסן עומד בפני טיול קליל, הוא נערך לכוחות אתיופיים דרוכים וחזקים. השאלה אם תהיה במרוץ טקטיקה קבוצתית של מדינות (אתיופיה, למשל) כדי להקריב פיון לטובת הכתרת המלך. אולי גיטנט וולה, מנצח המבחנים האתיופיים שנערכו הפעם בהולנד.
השאלה אם ג'ושוע צ'פטגאי, המלך החדש מאוגנדה שניפץ שיאי עולם ב-5,000 ו-10,000 מטר, ישתתף בשני המרחקים נוכח הלו"ז הצפוף. באליפויות האחרונות הוא רץ רק 10,000 מטר. אם הוא ישתתף גם ב-5,000 מטר יהיה דחוס ומרתק על המסלול.
אינגבריגטסן ניצח אותו בפירנצה, שם הגיע רק שישי, אבל כל ריצה היא סרט חדש. עוד שני מצוינים שימשכו תשומת לב רבה הם בני המהגרים אחמד מוחמד מקנדה ומוחמד קאטיב מספרד.
אחמד מוחמד, יליד סומליה (המדינה שייצאה את מו פראח לאנגליה) שהיגר עם משפחתו בגיל 11, כבר הביא ארד לקנדה בדוחא 2019. מוחמד קטיר, שהיגר ממרוקו בילדותו וקיבל אזרחות בגיל 19, ירוץ עבור ספרד. הוא משדרג את עצמו מתחרות לתחרות וכבר הספיק להרשים עם 12:50.79 דקות.
ומי יסייע, אם יסייע, ליקוב הנפלא? אם אחד משני אחיו הבוגרים, פיליפ או הנריק, יגיע לגמר ה-5,000 מטר, הוא יוכל לעשות מהלך אחד או שניים לתועלת המשפחה. בקיצור, איזה קרב צפוי.
קפיצה במוט
הגמר: שלישי, 3.8. 13.20
תוצאות השנה: ארמנד דופלנטיס (שבדיה) 6.10 מטר, רנו לאבילני (צרפת) 5.92 מטר, סם קנדריקס, ארה"ב וכריסטיאן נילסן (ארה"ב) 5.92 מטר.
אולי המקצוע האטרקטיבי ביותר באולימפיאדה, עם צפי להתמודדות של דופלנטיס לא רק מול יריביו, אלא גם מול שיא העולם שלו, 6.18 מטר. הכל תלוי בידי ורגלי הגאון השבדי בן ה-22, המחליף האולטימטיבי של בולט כמנהיג האתלטיקה בעשור השלישי של המילניום.
דופלנטיס, חצי שבדי בזכות אמו הלנה וחצי אמריקאי בזכות אביו גרג, שבחר בייצוג שבדיה מכיוון שאינה שולחת את נציגיה לאירועים העולמיים לפי תחרות המבחנים החד-פעמית, נמצא קומה אחת מעל כולם בדירוג עם ה-6.18 מטר.
דופלנטיס, שבחצר בית משפחתו בלואיזיאנה שוכן מתקן אימונים מיוחד, צמוד למוט מאז גיל בית הספר היסודי ושאף להצליח בבגרותו מאז אביו קבע בשעתו 5.80 מטר. בית חרושת שאיתו הוא עובד מייצר עבורו מוט מיוחד שתואם את ממדיו ותכונותיו, ממש כמו שחייט תופר חליפה מיוחדת לפי הזמנה מדויקת.
רק יום רע במיוחד עלול להפיל את דופלנטיס. גם הוא יודע שהמועמד להדיחו מהפסגה, סאם קנדריקס עם תוצאת שיא של 6.06 מטר והיחיד שניצח אותו (פעמיים) בשנתיים האחרונות, נדבק בקורונה ויצא מהמרוץ. כשירותו של שיאן העולם לשעבר, הצרפתי רנו לאבילני (בעל שיא של 6.16 מטר), לא ברורה אחרי פציעתו האחרונה. בכל מקרה, סיכוייו של התרנגול הצרפתי לנצח נחשבים לנמוכים ברמת היכולות הנוכחית.
קפיצה לרוחק
הגמר: שני, 2.8. 04.20
תוצאות השנה: מיטדיס טנטוגלו (יוון) 8.60 מטר, ג'וון הריסון (ארה"ב) 8.47 מטר, ג'ף אנדרסון (ארה"ב) 8.39 מטר, מיגל אצ'בריה (קובה) 8.38 מטר, ווקי טשוקה (יפן) 8.36 מטר.
הקפיצה למרחק, זו שהייתה פופולרית בעבר בזכות אגדות כג'סי אוונס, בוב בימון, קרל לואיס ומייק פאוול, תרתק הפעם בזכות שני קופצים מסקרנים במיוחד. אחד, ג'וון הריסון, שרוצה לעשות היסטוריה ולהיות הראשון שיזכה בקפיצה לרוחק וקפיצה לגובה בתחרות אחת. השני, שמדורג תשיעי, אבל עולם האתלטיקה עדיין תוהה על קנקנו הוא טג'אי גייל הג'מייקני, אלוף העולם מדוחא 2019.
מדוע העולם תוהה על קנקנו של גייל? האיש עם הרסטות הגיע לאליפות העולם עם שיא אישי של 8.32 מטר בלבד. הוא גם העפיל לגמר מהמקום ה-12 והאחרון. ואז, בגמר, הדהים בקפיצה מנצחת של 8.69 מטר, תוצאה שהנחיתה אותו במקום ה-10 בהיסטוריה. על הדרך, הוא גם שיפר את שיאו האישי ושיא ארצו ב-37 ס"מ. מסקרן, אמרנו?
העונה הוא מתנהל סולידית, 8.39 מטר ומקום תשיעי, אבל קפיצה אחת, עם רוח מעט מעל למותר לאישור תוצאה כשיא כלשהו, סיפקה הצצה מחודשת לכישוריו. היה זה כשניתר ל-8.55 מטר, מה שאומר כי הוא נמצא בכושר סביר. שיאו האישי ב-100 מטר, 10.18 שניות, מסביר חלק מיכולותיו בקפיצה למרחק.
כאמור, הריסון המגוון מצוי בצמרת בו-זמנית בגובה ובמרחק. בגובה שיאו האישי, 2.36 מטר, מהווה תוצאה שצופים לה פחות או יותר, עלייה לפודיום. במרחק הוא קבע את הישגו (8.47 מטר) באליפות ארה"ב, שהיא מסגרת מחייבת יותר מאשר הזירה בתחרות בקלת'יאה שביוון, שבה קבע טונטגלו את תוצאת השנה.
שני מסקרנים נוספים: הקובני עתיר הכישרון מיגל אצ'בריה (23) שהשיג בעזרת רוח מעל למותר 8.92 מטר לפני שנתיים אך טרם פרע שטרות, והיפני יוקי טשוקה, 8.36 מטר. ידוע שלעיתים האווירה המקומית מוציאה מהאתלט יותר מהרגיל, אם כי כמובן שבשל מגבלות הקורונה הוא לא ייהנה מיציעים מלאים. אגב, שיא העולם של מייק פאוול האמריקאי (8:95 מטר) נקבע באותו אצטדיון בטוקיו באליפות העולם, בדיוק לפני 30 שנה.
הדיפת כדור ברזל, גברים
הגמר: חמישי, 5.8, 05.05
תוצאות השנה: ראיין קראוזר (ארה"ב) 22.37 מ' (שיא עולם), ג'ו קובאץ' (ארה"ב) 22.74 מטר, דארן היל (ארה"ב) 22.44 מטר.
לוח התוצאות בגמר הדיפת הכדור ברזל באליפות העולם בדוחא 2019 המחיש את סיפורו של אחד הקרבות הגדולים בהיסטוריית האתלטיקה. לא רק בברזל, אלא מבין כל המקצועות, וזו הייתה התמונה. שימו לב לתוצאות המדויקות: ג'ו קובאץ' (ארה"ב) 22.91 מטר, ראיין קראוזר (ארה"ב) 22.90 מטר, תומאש וולש (ניו זילנד) 22.90 מטר. האם יש יותר צמוד מכך?
לא בכדי המקצוע של הכבדים יהיה, באופן די נדיר, אחד המרתקים גם באולימפיאדת טוקיו. מן הסתם, מקצוע שייחשף לרבים מאי פעם שהתעניינו בו.
ב-2019 עדיין עמד שיא העולם של רנדי ברנס האמריקאי (שנקבע ב-1990) על 23.12 מטר. התצוגה הפנומנלית, ולא פחות מכך המתח והשוויון, הפכו את המקצוע ללהיט. ואכן, שיא העולם שעמד על כרעיים בדוחא, נשבר השנה. ועוד איך נשבר: קראוזר הצליח להדוף ל-23.37 מטר. שיפור של לא פחות מ-25 ס"מ. כל ס"מ הכריע באותה תחרות. קראוזר, בן 28, 2.01 מטר על 124 ק"ג. בקיצור, ענק שמחזיק בכדור השוקל 7.26 ק"ג כמו בביצה קטנה, הוא המועמד הפעם. אבל מי שמכיר את קובאץ' יודע שהוא לא יוותר.
באולימפיאדת ריו קראוזר ניצח. התוצאה הייתה 22.11 מטר. מאז הוא שידרג את עצמו ביותר ממטר. באופן כללי, אותם פרצופים מריו, כולל תומאס וולש מניו זילנד, מעצמת הכדור ברזל שבראשה עומדת ולרי אדאמס, פעמיים אלופה אולימפית ופעם מדליסטית כסף. השאלה אם זה יוביל לשיא עולם נוסף, או שנסתפק בקרב גדול שיהיה בטוקיו בכל מקרה.
100 מטר נשים
הגמר: שבת, 31.7. 15.50
תוצאות השנה: שלי-אן פרייזר-פרייס (ג'מייקה) 10.63 שניות, איילין תומפסון (ג'מייקה) 10.71 שניותף שקארי ריצ'רדסון (ארה"ב) 10.62 שניות.
13 שנה אחרי הזהב הראשון שלה ב-100 מטר בבייג'ינג 2008, כמקבילה הנשית של בולט דאז, שלי-אן פרייזר-פרייס רצה מהר יותר מאשר אי-פעם. בגיל 34 פלוס, קבעה הזריזה המעוטרת וקטנת הקומה (1.54 מטר) את התוצאה השנייה בהיסטוריה ב-100 מטר - 10.63 שניות. רק פלורנס גריפית' ג'וינר הבלתי-אפשרית רצה מהר ממנה, 10.49 שניות. סביר להניח ששלי-אן תשתלב על הפודיום, אבל ממש לא בטוח שזה יהיה בראש הדוכן. מה שיותר סביר, שהשלישייה תהיה כל-ג'מייקנית.
וכאן אנחנו מגיעים לסיפור ההחמצה. ריצת ה-100 מטר לנשים הייתה אמורה להיות אחד ממוקדי האולימפיאדה, בזכות הכוח החדש והמסקרן שהביאה שקארי ריצ'רדסון בת ה-19 מארה"ב, בעלת סיפור חיים מרגש. היא הורחקה מהמשחקים בטוקיו בגלל שאיפת קנאביס והושעתה לחודש. אמנם לא עונש קשה, יותר נו נו נו, אבל זה גרע אותה מהמרוץ.
ריצ'רדסון, שהשיגה 10.72 שניות ברוח מותרת ו-10.65 ברוח מעל למותר, נחשבה לאחת שתאתגר בעתיד את השיא של פלו-ג'ו. בינתיים נצטרך להסתפק בטוקיו בשלישייה מהאי הקריבי.
איילין תומפסון (29), הדאבליסטית מריו בספרינטים, מאתגרת מאוד את פרייזר-פרייס. ייתכן שהביטחון מריו יספיק לה בזמן הנכון. ואי-אפשר לפסול את הג'מייקנית השלישית, שריקה ג'קסון, 10.77 שניות. גם לה ים של ניסיון.
יהיה מפתיע מאוד אם אמריקאית תגיע הפעם לפודיום. יותר הגיוני שהניגרית בלסינג אוקאברה, גם היא עם 10.63 שניות השנה (אבל ברוח גבית מעל המותר), תקיים סוף-סוף את ההבטחה המתמשכת ותהפוך לכוכבת אולימפית.
במרחק הכפול, 200 מטר, כדאי לעקוב אחרי גבי תומאס, שם כמעט חדש בצמרת. תומאס, בוגרת תואר באוניברסיטת הרווארד, טסה במבחני ארה"ב לזמן השני בהיסטוריה, 21.61 שניות. מעניין האם היה זה מקרה או שתומאס באמת כוכבת על.
10,000 מטר נשים
הגמר: שבת, 7.8, 13.45
תוצאות השנה: לטסנבט גידיי (אתיופיה) 29:01.63 דקות, סיפאן חסן (הולנד) 29:06.62 דקות, גודף צגאיי (אתיופיה) 29:39.42 דקות.
בגמר הראשון בתחרויות האתלטיקה בריו נפלה הפתעה אדירה. לא בזהות המנצחת, אלא בתוצאה. לא מקובל שבריצה ארוכה במסגרת כל כך מחייבת, יישבר שיא עולם. אלמז איינה, אתיופית, אלא מה, קבעה 29:17.45 דקות כשהיא סופרת רק את עצמה ואת השעון.
חמש שנים מאוחר יותר, ערב משחקי טוקיו, קבעה סיפאן חסן, מי שהיגרה בגיל 15 מאתיופיה להולנד, שיא עולם משופר של 29:06.62 דקות. הדבר קרה במקדש הריצות הארוכות בהנגלו, הולנד, שאירח השנה גם את מבחני אתיופיה לאולימפיאדה.
רק שלושה ימים חלפו והרצות שתייצגנה את אתיופיה התייצבו על אותו מסלול. לטסנבט גידיי (23), שיאנית העולם ב-5,000 מטר, לקחה לחסן את שיא העולם הטרי ב-10,000 מטר, 29:01.63 דקות.
ברור כי הנעליים החדשות עם הקרבון תרמו לא מעט לתוצאות, אבל בכל מקרה גזע האתלטים והאתלטיות משתבח. לאור הנתונים שהובאו כאן, לא צריך להיות גאון אתלטיקה כדי לשאול את הקושיה הבאה: האם תהיה טקטיקה או שהשתיים תשחקנה במי מהן יותר מהירה? החלטה קשה - לשתיהן ולמאמניהן. בכל מקרה, יהיה מרתק ומומלץ.
400 מטר משוכות נשים
הגמר: רביעי, 4.8, 05:30
תוצאות השנה: סידני מקלוכלין (ארה"ב) 51.90 שניות (שיא עולם), פמקה בול (הולנד) 52.37 שניות, שמיר ליטל (ארה"ב) 52.39 שניות, דלילה מוחמד (ארה"ב) 52.42 שניות.
תהיה זו הפתעה אדירה אם סידני מקלוכלין, כישרון על בת 21, לא תנצח. התחושה היא שזה ייגמר בעוד שיפור שיא עולם בפעם השנייה העונה. מקלוכלין, שרצה 400 מטר חלק בפחות מ-50 שניות, תיעזר במשיכה חזקה ובעיקר של התגלית ההולנדית בת גילה, פמקה בול, שקבעה את התוצאה הרביעית בהיסטוריה, 52.37 שניות. גם האמריקאיות שמיר ליטל ושיאנית העולם היוצאת דלילה מוחמד נמצאות בכושר טוב.
קפיצה לגובה נשים
הגמר: שבת, 6.8, 13.35
תוצאות השנה: ירוסלבה מהוצ'ייק (אוקראינה) 2.03 מטר, ושתי קנינגהאם (ארה"ב) 2.02 מטר, ניקולה מקדרמוט (אוסטרליה) 2.01 מטר.
מתי יישבר שיא העולם בקפיצה לגובה, 2.09 מטר של הבולגריה סטפקה קוסטינובה, המחזיק מעמד כבר 34 שנים? לאחר פרישתה של הכוכבת הקרואטית בלנקה ולאשיץ' שקבעה 2.08 מטר, עושה רושם כי האוקראינית ירוסלבה מהוצ'יק, עדיין לא בת 20, היא המועמדת הבאה.
מהוצ'יק, כבר עם 2.06 מטר בחורף האחרון, אמורה להדיח את שליטת השנים האחרונות, הרוסייה מרייה לסטסקינה, גם היא בעלת שיא דומה. מאמן הקפיצה לגובה הישראלי הבכיר, אנטולי שפרן, מהמר על מהוצ'יק כמועמדת העיקרית לזהב וסקרן כמו כולם לגבי תוצאתה. לסטסקינה, שקבעה עד כה העונה 2.00 מטר, תקפוץ כנראה יותר גבוה, אבל אמורה להסתפק במקום נמוך יותר על הפודיום.
תודה ליורם אהרוני, אחראי אתר המומחים במכללה האקדמית וינגייט, על הסיוע בהכנת הכתבה.
